יו"ר קק"ל: רכבת תחתית בת"א צריכה להיות בראש סדר העדיפויות לפיתוח הפריפריה

יו"ר קק"ל העולמית אפי שטנצלר דיבר היום בפאנל "ישראל ירוקה - חלום רחוק?" בוועידת הנשיא על חזון הרכבת התחתית בתל אביב. "מבאר שבע לתל אביב הנסיעה היא 40 דקות. מפתח תקווה לא פעם זה לוקח יותר זמן! כלומר המרחקים בארץ הולכים ומצטמצמים. אני כבר לא מדבר על הנזק הסביבתי, אלא על

הפאנל שנערך בוועידת הנשיא בהנחייתה של נעמה סיקולר, ראש מערכת החדשות של "כלכליסט", נפתח בשאלה אם אנרגיה ירוקה כדאית ואם יש סתירה בין שמירת עקרונות סביבתיים ורווחיות.

שטנצלר הוסיף כי "כיום חיים בכדור הארץ 7 מיליארד איש, כאשר לפני 20 שנה היו 5.5 מיליארד בני אדם. גידול האוכלוסייה איננו הבעיה המרכזית אלא נושא הצמיחה של המעמד הבינוני בסין ובהודו - הם רוצים לחיות בסגנון מערבי ומפותח יותר, הם רוצים מכוניות, מחשבים ומזון מפותח יותר. לפני 20 שנה חיו במעמד הבינוני 1.8 מיליארד בני אדם והיום יש 3.2 מיליארד באותו מעמד. זה אומר שיותר אנשים ידרשו מים, יהיה יותר זיהום אוויר וילחמו יותר על שטחי המזון וייצור המזון. העולם כמנהגו ממשיך לנהוג - הוא רעב יותר לחשמל, למזון ולמשאבי צריכה. לכן העולם צריך חזון חדש בו המושג חיים ברי קיימא יהיה מובן לא רק למי שבחר לבוא לאולם הזה, אלא לכולם. חייבים לפתח כלכלה ירוקה שמספקת את הצרכים והציבור צריך להיות מחויב לה, גם אם זה יכאב לנו. בזמן שאנחנו נשב בפאנל ונשוחח יכרתו כאלף דונם יערות גשם. המדינה היחידה בעולם שיש בה יותר עצים במאה הזו מאשר במאה ה-19 היא מדינת ישראל".

עו"ד אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, הוסיפה בדבריה כי "יש תפיסה שעברה מהעולם, אבל בישראל עוד לא נפטרנו ממנה, לפיה קיימת דיכוטומיה בין כלכלה לסביבה. אבל בעולם ברור שלא יכולה להיות חברה וכלכלה יציבה בלי להתייחס לנושא הסביבתי. 50% מבעיות התזונה היא תוצאה של מפגעים סביבתיים. ממה נובעות ההגירות מאפריקה אלינו? מחוסר מזון, חוסר יכולת להתקיים סביבתית. יש מלחמות שבטים על שטחי מראה". עו"ד קארו הוסיפה כי סך העלות של זיהום בישראל הוא 20 מיליון שקלים בשנה, וכי "במדינת ישראל יש כ-1,190 אתרים של רמת זיהום קשה. במדינה כל כך צפופה, עם בעיית בינוי, נצטרך להשקיע מיליונים בשביל שנוכל לבנות. אם לא נגביר את הרגולציה נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה, כי עלות התיקון עולה יותר מעלות המניעה". 

הוויכוח סביב ייצוא הגז

לאוסן פרימן, סגן נשיא מסחרי בנובל אנרג'י, אמר כי נובל אנרג' גאים להיות חלק מהפכת האנרגיה בישראל. "גז טבעי מהווה 80% מהחיסכון בהוצאות בארצות הברית. מאז שאנחנו באנו ב-2004 והתחלנו את המעבר לגז טבעי חסכנו ביחס לנפט 17 מיליון טון של פליטת פחמן דו חמצני. גז טבעי נהיה יותר ויותר חלק גדול במשוואה של משאבים טבעיים".

עו"ד קארו השיבה כי "הגז הוא ברכה, אבל אנחנו עדיין טוענים שצריך להשאיר יותר גז כאן מאשר לייצא, כי אנחנו רוצים לעבור לכלכלה ירוקה. צריך להיות זהירים ולראות איך אנחנו לא מגיעים למצב של ארגנטינה, שהתקשרה בהסכמי גז ומצאה את עצמה מייבאת גז למרות שיש לה כמויות גדולות שהיא מחוייבת לייצא". ברוניצקי הוסיפה כי "זו תהיה בכייה לדורות אם לא נשמור לייבוא".

פרופ' ערן פייטלסון, ראש ביה"ס האוניברסיטאי ללימודי הסביבה באוניברסיטה העברית, הוסיף כי "לעשות קופה על משאבי טבע זו ראייה לקצה האף ולא מעבר אליו. אחת הבעיות בגז היא יישוב הקונפליקט איך מביאים את הגז לאדמה. המערכת לא מצליחה ליישב את זה כי באשמת ועדות תכנון זה עובד בשיטת 'המנצח לוקח את הכל' ואפשר לעבוד אחרת. הצענו גישות ליישוב קונפליקטים שאפשר ליישם בנושאים סביבתיים".

לאוסן השיב כי "מבחינה רווחית ייצוא תמיד תהיה חשובה מייבוא, ולכן זה יתקן את עצמו. אנשים יבנו שדות גז רק אם יוכלו למכור אותו. אם לא נעודד ייצוא, לא יהיו שדות גז נוספים ונהרוג כל סיכוי לניצול גז. יש מדינות שזה היה הסיפור שלהן". עו"ד שפרו ענתה "אנו מדברים מידתיות, כמה לשמור לייבוא וכמה לייצא".

שטנצלר הוסיף כי "מדינת ישראל התחייבה עד שנת 2020 להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני ב-20%. אני לא מאמין שזה יקרה, אבל יש לנו פה אפשרות לעשות מהפכה עם הגז, למרות שזו לא האנרגיה הירוקה הטובה ביותר, אבל עדיפה על הנפט".

שטחים פתוחים

פרופסור פייטלסון התעכב על נושא השטחים הפתוחים ושבר את הסטיגמות על הנגב: "אנחנו אחת מהמדינות הצפופות בעולם עם קצב גידול דרמטי בהשוואה לכל מדינה אחרת, אז השטחים הפתוחים הם המשאב החסר. תמיד אומרים 'יש את הנגב', אבל לא סופרים את האנשים בירוק והטנקים ואז הנגב בצפיפות ושימוש יתר. האיום היום על השטחים הפתוחים זה התשתיות. הפרויקט ההזוי ביותר זה הרכבת לאילת, שאין לה שום הגיון כלכלי אבל יוצרת נזק סביבתי אדיר. יש שורה של תשתיות כאלו שלא עברו בדיקה ודיון ציבורי".