דו"ח הרשות לאיסור הלבנת הון חושף: "חשבונות נאמנות נוצלו להלבנת הון"

חברת יורו צ'יינג ספגה קנס של 1.1 מיליון שקל, לאחר שבביקורת שנערכה על ידי יחידת נותני שירותי מטבע במשרד האוצר התגלה כי היא נתנה שירותי המרות כספים בהיקף 146 מיליון שקל, מבלי למלא אחר חובות רישום פרטי זיהוי של הלקוחות. טענת יורו צ'יינג כי ההפרות נבעו מחוסר הבנה של החוק ומטעויות בתום לב נדחתה. זוהי אחת הדוגמאות שמופיעות בדו"ח הפעולה לשנת 2011, שפרסמה אתמול הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

ישראל רשמה כמה הישגים בולטים בעשר השנים האחרונות בתחום הלבנת ההון, ובהם הוצאתה ב־2002 מהרשימה השחורה של ארגון FATF, כוח המשימה הבינלאומי שהוקם על ידי מדינות ה־G7. ב־2011 אומץ דו"ח ההתקדמות שהגישה ישראל על ידי ארגון Moneyval, הארגון האירופי שאמון על יישום המלצות FATF. עו"ד פול לנדס, ראש הרשות, ציין אתמול הישג נוסף: "FATF באופן די תקדימי החליט להצטרף לפרויקט שהרשות הישראלית יזמה - מאבק בהלבנת הון באמצעות מסחר ביהלומים ואבנים יקרות נוספות". לנדס אמר כי בחודשים הקרובים ישראל תעמוד בפני ביקורת בינלאומית מקיפה נוספת.

פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון צילום: עמית שעל

מקרה נוסף שמופיע בדו"ח הוא של הראל פיננסים, שביקורת שערכה רשות ני"ע העלתה כי לא עמדה בהוראות חוק איסור הלבנת הון. הממצא העיקרי בביקורת היה אי־דיווח על פעולה בלתי רגילה לרשות לאיסור הלבנת הון וכמה הפרות של חובות זיהוי. הוועדה לעיצום כספי התחשבה במספר הקטן של הפרות הזיהוי ובפעולות החיוביות שנקטה החברה להטמעת משמעת הדיווחים, והטילה עליה קנס של 150 אלף שקל בלבד.

פרק מיוחד בדו"ח מוקדש למלחמות בהימורים הבלתי חוקיים באינטרנט. בדצמבר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת הסדר טיעון, את דינם של מפעילי רשת אתרי הימורים באינטרנט שגלגלו בשנים 2006–2009 כספי הימורים בעשרות מיליוני שקלים דרך שרתי מחשב ושירותי סליקת כרטיסי אשראי במדינות שונות בחו"ל. על המפעילים נגזר עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ותשלום של 5.6 מיליון שקל לקופת המדינה.

הדו"ח התייחס גם לעבירות מכס בנתב"ג, כשבפברואר נדחה ערעור איש העסקים עבדאללה הילאל על החלטת ועדת העיצומים של המכס. הילאל עבר במסלול הירוק כשברשותו מט"ח לא מדווח בשווי 134 אלף שקל - הוא נקנס ב־100 אלף שקל.

כמה יוזמות חקיקה בנושא הלבנת הון מתגבשות ובמרכזן ההצעה לאכוף על נותני שירות עסקי, כמו עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס, חובות זיהוי ודיווח של לקוחות בהתייחס לפעולות שונות בעלות אופי פיננסי. לעניין עורכי הדין ורואי חשבון נכתב כי "ישנו ניצול של חשבונות נאמנות שלהם להסתרת רכוש אסור, וניצול יכולתם להקים ישויות משפטיות מורכבות לרבות הסדרי נאמנות במטרה לטשטש את הבעלים והמקור של הרכוש וכן להשיג מראית עין מכובדת".