הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר להגדלת יעד הגירעון ל-3%
שטייניץ: "מתווה הגירעון החדש משמר את האחריות הפיסיקאלית בה נהגנו עד עתה. הוא מותאם לתנאים הכלכליים בעולם ומאפשר להמשיך ולחתור ליחס חוב-תוצר של כ-60% בסוף העשור"; טרם ההצבעה עוד ניסה הנגיד פישר לשכנע את השרים להסתפק ביעד גירעון ל-2.5%. נתניהו השיב לו: "ננהג באחריות"
הממשלה אישרה זה עתה את הצעת שר האוצר להגדלת יעד הגרעון ועדכון מתווה הפחתת הגירעון לשנים 2019-2013.
שני שרים התנגדו: דן מרידור ושאול מופז.
עפ"י ההחלטה, המתווה ימשיך לחתור להפחתת יחס החוב תוצר לשיעור של כ-60% בשנת 2020. השינוי במתווה אינו משנה את כלל מגבלת הגידול בהוצאה התקציבית בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית.
בהחלטה נקבע: בשנת 2013 הגירעון לא יעלה על 3%, בשנת 2014 לא יעלה על 2.75%, בשנת 2015 לא יעלה על 2.5%, בשנת 2016 לא יעלה על 2% והגירעון יגיע לרמה של 1.5% בשנת 2019 ואילך.
בישיבה משתתף גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והוא ניסה לשכנע את השרים להסתפק ביעד גירעון ל-2.5%. הוא חזר על עיקרי נאומו בכנס קיסריה, אולם נתניהו ענה לו באלגנטיות ואמר: " אני הולך להשתמש בדברים שלך סביב שולחן הממשלה ומחוצה לו, כדי לענות לכל אלה שאומרים שצריך לבזבז ללא הכר. אנחנו ננהג באחריות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתחילת הישיבה כי למרות העלאת יעד הגירעון "נצטרך להעלות מסים מסוימים. שר האוצר קיים איתי דיונים רבים, קיימנו גם דיונים עם הצוותים המקצועיים, עם נגיד בנק ישראל, עם היועצים הכלכליים שלי - וההמלצה שהחלטתי לאמץ היא המלצת שר האוצר בדבר גירעון של 3%. אני רוצה להסביר מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים. מה שאנחנו לא עושים זה לא משנים את יעד ההוצאה. בסופו של דבר, הדבר שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה, ובזה אנחנו דבקים בקפדנות, ותמיד דבקנו בכך בקפדנות.
נתניהו ושטייניץ (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי "אני יכול להגיד לכם שכשהייתי שר אוצר במשבר הכלכלי ב-2003 אמרתי 'על ההוצאה אנחנו שולטים שליטה מוחלטת'. לגבי ההכנסות - הן יכולות לעלות ולרדת. מה שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה. אנחנו מתקנים את יעד הגירעון ביחס להכנסות ליעד 'מאסטריכט' – זה היעד, הסטנדרט של אירופה – 3%.
"נדמה לי שבאירופה, גרמניה אולי היא המדינה היחידה שנמצאת מתחת לזה. רוב המדינות, אם לא כולן, נמצאות מעל זה. אנחנו נהיה שם. גם זה מחייב אותנו לפעולות לא פשוטות – אנחנו נצטרך לעשות שורה של דברים, גם בתחום המסים, כדי לעמוד ביעד הזה. אבל אני לא רציתי – לא ב-2003 כשהייתי שר אוצר ולא עכשיו כששוחחתי על כך עם שר האוצר – להכביד יותר מדי את נטל המסים. כשאתה מכביד את נטל המסים, אתה מדכא צמיחה, וכשאתה מדכא צמיחה, אתה עושה שני דברים: אחד, אתה מגדיל את האבטלה, ושניים, אתה בסופו של דבר מגדיל את הגירעון.
"ועל כן, אני חושב שזה המינון הנכון, והחלטתי לקבל את המלצת שר האוצר, משום שאני חושב שזה הדבר המידתי. עדיין נצטרך לעשות התאמות במסים – זה אומר שנצטרך להעלות מסים מסוימים. וכדי לעמוד ביעד ההוצאה, נצטרך לעשות דברים נוספים, ואנחנו נעשה את זה, ואנחנו נעמוד הן ביעד ההוצאה והן ביעד הגירעון, ובסופו של דבר, על זה ניבחן - ואנחנו נצלח את הבחינה הזאת ואת המיצר הזה בהצלחה. אין לי שום ספק", סיכם נתניהו.
בתום הדיון אמר שטייניץ: "מתווה הגירעון החדש משמר את האחריות הפיסיקאלית בה נהגנו עד עתה. הוא מותאם לתנאים הכלכליים בעולם מחד ומאפשר להמשיך ולחתור ליחס חוב-תוצר של כ – 60% בסוף העשור".
ראש האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרת בתגבוה לאישור הממשלה, כי "החלטתו של נתניהו להביא לממשלה החלטה חד מימדית העוסקת אך ורק בהגדלת תוואי הגרעון ל-3% מהתוצר היא חובבנית ומהווה שליפה מהמותן. בצעד מצומצם זה נתניהו אמנם מאמץ בחום רכיב מן הדרך הסוציאל דמוקרטית של מפלגת העבודה, רכיב אשר עד לפני רגעים ספורים הוא נלחם נגדו בכל הכוח - אולם בהיעדר תוכנית מאקרו כלכלית לצמצום אי השוויון - נשאר רכיב זה תלוש, פופוליסטי, וחסר תועלת, והמשאבים וההון ימשיכו להצטבר בידי קבוצה זעירה במשק, שעה שהעול יוכבד עוד ועוד על מעמד הביניים ועל העניים".
