המרווחים תומכים בחזרה לריבית משתנה

לפני כשבועיים הוריד בנק ישראל את הריבית במשק בשיעור של כ־0.25% לרמה של 2.25%, הנמוכה ביותר מאז פברואר 2011, זאת על רקע החשש מהחרפה במשבר החובות האירופי והעולמי והשלכותיו על המשק, לצד ירידה בקצב האינפלציה. גם הבנק המרכזי האירופי הוריד את הריבית על היורו מ־1.0% ל־0.75%, שפל של כל הזמנים. בסין ירדה הריבית בכ־0.31% ל־6.0%, באוסטרליה ל־3.5% ובברזיל ל־8.5%.

תנודה גבוהה יחסית

הורדות ריבית בישראל מרחיקות בדרך כלל את המשקיעים מאיגרות חוב בריבית משתנה, אבל עבורנו זו דווקא הזדמנות נוספת להבליט מוצר השקעה שעקב תנודתו הגבוהה יחסית לא מצליח לתפוס משקל רב בתיקי הלקוחות. ענייננו בקרנות ריבית משתנה שמתמחות בהשקעה באג"ח קונצרניות בריבית משתנה ובשתי סדרות אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה, האחרונות שנותרו להיסחר - ממש"מ 520 ו־817.

בישראל נסחרות כיום 65 אג"ח (ותעודות סל/פיקדון) בריבית משתנה, מתוכן 16 בדירוג -AA ומעלה שרשמו בחצי הראשון של השנה עלייה ממוצעת של כ־3.1% - לעומת עלייה של כ־2.1% במדד אג"ח ממשלתי בריבית משתנה ושל כ־1.35% במדד המק"מ. גם אג"ח קונצרניות בריבית משתנה בסביבת הדירוג A רשמו עלייה נאה של 4.1%.

עדיין לא קיים מדד העוקב אחר אג"ח קונצרניות בריבית משתנה אלא רק על המקבילה הממשלתית או על אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה, ולכן דרך החשיפה הבלעדית כיום לתחום הנה קרנות נאמנות המתמחות באג"ח עם ריבית משתנה. כיום פועלות בתעשיית הקרנות המקומית 29 קרנות נאמנות שונות המתמחות בהשקעה באג"ח ממשלתיות ו/או קונצרניות בריבית משתנה עם סך נכסים מנוהל של כ־1.4 מיליארד שקל, כאשר רובו של הכסף, כ־85%, נמצא בקרנות ללא חשיפה מנייתית.

קרנות ריבית משתנה ללא מניות (שקליות כלליות) רשמו במחצית הראשונה של השנה עלייה של כ־2.1% תוך תנודתיות גבוהה במיוחד: ברבעון ה־1 של השנה עלו קרנות אלו בשיעור חד של כ־6.5%, ואילו ברבעון השני הן מחקו את מרבית העליות עם ירידה של כ־4.1%.

לא תמיד מתקיים קשר ישיר בין שינוי גובה הריבית בפועל לבין השינויים בתשואות קרנות הריבית משתנה. על כן, קרנות הנאמנות בריבית משתנה רושמות גם סטיות תקן גבוהות יחסית, בשיעור של כ־5.2% ב־12 החודשים החולפים, נמוכה במעט מסטיית התקן בקרנות התל־בונד השקליות עם ריבית קבועה (5.8%), אך גבוהה בהרבה מקרנות שקליות לטווח קצר (0.3%). כלומר, אף שאפיק ההשקעה של אג"ח ריבית משתנה אמור להיות הרבה פחות תנודתי מאג"ח עם ריבית קבועה, וכך זה אכן, הרי זה אינו נכון כשמדובר בקרנות נאמנות.

שנה של תשואת חסר

ב־12 החודשים החולפים סבלו קרנות ריבית משתנה ללא מניות מתשואות חסר, עם ירידה של כ־2.2%, לעומת קרנות התל־בונד השקליות שמתמחות באג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה ואשר עלו בשיעור של כ־2.1% בתקופה המקבילה. במבט קדימה, המרווח כיום של מדד תל־בונד שקלי בריבית קבועה על פני אג"ח ממשלתי שקליות בריבית קבועה עומד על כ־3%, בעוד שהמרווח בין אג"ח קונצרניות בריבית משתנה על פני מקבילותיהן הממשלתיות שקליות עומד על כ־4%.

להערכתנו, גוש היורו לא יתפרק, לכן אנו רואים במרווח הקיים של האג"ח הממשלתיות בריבית משתנה מעל המק"מ (כ־0.3%), ובאג"ח הקונצרניות בריבית משתנה הזדמנות נוחה להגדיל בהדרגה את החשיפה אליהן. ההמלצה שלנו כיום היא להחזיק כ־15%-10% מתיק האג"ח בקרנות ריבית משתנה ללא מניות, בדגש על אלו שלא מגבילות את עצמן לחשיפה לאיגרות חוב קונצרניות.

השורה התחתונה: במרווח הקיים של האג"ח הממשלתיות בריבית משתנה מעל המק"מ, מומלץ להחזיק 15%-10% מתיק האג"ח בקרנות ריבית משתנה ללא מניות.

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות