גם בוועדת זקן הבינו שהתחרות בבנקים לא עובדת

הוועדה לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית בישראל צפויה לפרסם השבוע את המלצותיה הסופיות בתום שבעה חודשים של דיונים, שכללו גם פגישות עם בכירי המערכת הבנקאית ומומחים בתחום. על פי המסתמן, הבנקים השונים אינם עומדים לחוות טלטלה משמעותית, אך ככל הנראה ייאלצו להיפרד מהכנסות של כמיליארד שקל.

מסקנתה המרכזית של הוועדה, שבראשה עומד המפקח על הבנקים דודו זקן, היא שבמערכת הבנקאית בישראל אין תחרות מספקת על משקי הבית והעסקים הקטנים. בדיוק את הבעיה זו המלצות הוועדה מתעתדות לפתור.

דודו זקן צילום: מיקי אלון

המלצות הוועדה יוגשו לנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ולשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ. בתקופה הקרובה יוכלו הבנקים להגיש התנגדויות והערות להמלצות. חתימת ההמלצות הסופיות תיעשה בתוך כמה חודשים.

המלצות הוועדה, שהוקמה בדצמבר 2011 על ידי משרד האוצר ובנק ישראל על רקע המלצות ועדת טרכטנברג, נחלקות לשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון נוגע לרפורמות מבניות שיסייעו בהגדלת מספר השחקנים בענף. בין ההמלצות בתחום זה ניתן לציין מתן אפשרות לשימוש נרחב יותר באינטרנט, שיאפשר הקמת בנק אינטרנטי עצמאי. התחום השני הוא הסרת חסמים והגברת התחרותיות, בין השאר באמצעות הקמת אתר אינטרנט להשוואה בין עמלות בנקים בפועל וריביות על פיקדונות והלוואות.

התחום השלישי הוא הפיקוח על המחירים, כשבו צפויה הוועדה להודיע, בין השאר, על ביטולן של כמה עמלות או על הפחתת מחיריהן בצורה משמעותית. למעשה, מדובר בפעם הראשונה שבנק ישראל חוזר להתערב במחיר לאחר רפורמת העמלות הגדולה של 2008, שבעקבותיה נותרו רק שש עמלות בפיקוח.

בוועדת זקן שמו דגש מיוחד על לקוחות המגזר הקמעונאי — משקי בית ועסקים קטנים — הסובלים, לטענתה, מהיעדר תחרות עליהם ומהיעדר תחליפי אשראי ברמה נאותה. מצב זה יוצר תלות של הלקוחות הקמעונאיים במערכת הבנקאית, ולכן צפויים בוועדה להתמקד בעידוד התחרות במגזר זה.

בוועדה מעריכים, כי הבנקים מפעילים מידה גבוהה של "כוח שוק" על לקוחות קמעונאיים בהשוואה לעסקיים, תופעה שאותה הם מגדירים כדומה לזו הניכרת במדינות האיחוד האירופי. לטענת אנשי הוועדה, ישנם סימנים המצביעים על מחירים גבוהים של השירותים הבנקאיים לעסקים הקטנים, ואולי אף על הגבלת היצע האשראי. סימנים אלה משקפים רמת תחרותיות נמוכה.

כמו כן, ועדת זקן סבורה כי מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה, דבר המקטין גם כן את התחרותיות בה. לטענתה, הבנקים הישראליים אינם רווחיים במיוחד בהשוואה בינלאומית ויעילותם התפעולית נמוכה יחסית בהשוואה לבנקים במדינות מפותחות, בין היתר בשל עלויות שכר גבוהות יותר ביחס להיקף פעילותם.

רפורמות מבניות

מגייסים את הטכנולוגיה לטובת הלקוחות ולזירוז הליכים

על פי המסתמן, ועדת זקן החליטה לגייס את הטכנולוגיה הקיימת כדי להתאים את המערכת הבנקאית למאה ה־21 למען הצרכנים — לקוחות הבנקים — אך גם לשם סיוע לבנקים. כך, למשל, הוועדה צפויה להמליץ השבוע על מתן אפשרות לציבור לפתוח חשבונות בנק באמצעות האינטרנט, בכפוף לשורה של אמצעי זיהוי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של שיחות וידיאו. כך, חשבונות בנק שייפתחו ברשת יוגבלו ולא יאפשרו, לדוגמה, להעביר כספים לחו"ל, וזאת כדי למנוע פרצות להלבנות הון.

ההמלצה המעניינת בתחום זה נוגעת לאחת הבעיות הגדולות הקיימת במערכת הבנקאית: היעדר מידע. נושא זה מתחיל בבסיסה של הפעילות הבנקאית — התיווך בין מפקיד כספים ללווה. נכון להיום, לבנקים בישראל יש פערי מידע בנוגע לקשר שבין לווים למלווים, שאותם הם מנצלים ליצירת רווחים. זאת שכן בפועל מצליחים הבנקים לגבות ריבית שאינה מותאמת לסיכון הגלום בפרופיל האמיתי של הלקוח.

ועדת זקן צפויה לנסות ולטפל בפער על ידי הרחבת חוק נתוני אשראי ולהופכו לדומה לחוק הקיים בארצות הברית, שם ישנה מערכת משוכללת של דירוג אשראי ללקוחות פרטיים. על קצה המזלג, מדובר בחוק שיאפשר ליותר מלווים לדעת את מצבם של הלווים וכך להגדיל את התחרות על האשראי הצרכני.

חוק נתוני אשראי במתכונתו הנוכחית נכנס לתוקף באוגוסט 2004, אך בלחץ הבנקים — בעיקר לאומי והפועלים — אינו מיושם במלואו כשרק חלק מהמידע על אודות הלקוח עובר הלאה. בין השאר, במסגרת החוק נאסף מידע על נושאים שליליים דוגמת פשיטות רגל של לקוחות מכונס הנכסים הרשמי, תיקים בהוצאה לפועל, וכן מידע מבנק ישראל הנוגע להיותו של לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור. את נתוני הלקוח אפשר כיום לקבל בשישה מקרים: בעת נתינת אשראי, ברכישה או במכירה של נכס, בהעברת זכויות או חובות, בגביית חובות, בהתקשרות בחוזה שכירות ובחוזי העסקה.

החוק ישתנה כבר באוגוסט הקרוב ויספק יכולת העברת מידע חיובי הנוגע להלוואות של לקוחות, דוגמת החזרת משכנתא בזמן, החזרת הלוואות וסגירת תיק הוצאה לפועל.

אם ללמוד מהנעשה בארה"ב, לכל אדם יינתן דירוג אשראי בהתאם למצבו הפיננסי וההיסטוריה שלו כלווה. מתן האפשרות להתבונן בהיסטוריה זו של הלקוח צפויה לזרז מהלכים כמו לקיחת הלוואות. על פי הערכות של גורמים במערכת הבנקאית, יישום המלצה זו עשוי להגביר את התחרות בשוק ההלוואות, כאשר כל אדם שירצה הלוואה יוכל לקבל הצעה אטרקטיבית משלוש חברות כרטיסי האשראי ומהבנקים השונים. אלה יוכלו כתוצאה מהחוק לשפר את יכולת ניהול הסיכונים שלהם.

הגברת התחרותיות

יותר שקיפות בנוגע לעמלות המשולמות בפועל

בנק ישראל צפוי להמליץ על שורה של צעדים שיאפשרו להגביר את התחרות בענף הבנקאות. בין השאר, ועדת זקן מעוניינת להגביר את השקיפות במערכת, כדי לאפשר ללקוחות לדעת כמה משלמים לקוחות אחרים על עמלות בפועל ואילו ריביות לוקחים הבנקים השונים על הלוואות. את המידע הזה אמור לספק אתר אינטרנט ייעודי שיוקם לשם השוואת עמלות בפועל וריביות על פיקדונות והלוואות.

בנוסף, בנק ישראל צפוי להמליץ לחייב את הבנקים לכמת בכסף עבור לקוחותיהם את ההטבות שהם מעניקים להם שאינן כספיות, דוגמת כרטיסים להופעות או מתנות שונות. ועדת זקן עשויה להתייחס בהמלצותיה הסופיות גם לעסקים קטנים, ותמליץ להכיר בעסקים קטנים ככאלה שהיקף האשראי שלהם הוא עד ל־5 מיליון שקל בשנה. עסקים מסוג זה צפויים ליהנות מהטבות בעמלות ובשירותים שונים.

פיקוח על מחירים

מנסים להקל על בעלי תיקי השקעות קטנים

בתחום הפיקוח על המחירים מתכוונים בבנק ישראל להתערב בצורה משמעותית לראשונה זה ארבע שנים — אז בוצעה רפורמת העמלות הגדולה. על פי המסתמן, ועדת זקן תשים דגש מיוחד על ניהול תיקי ניירות ערך ועשויה להמליץ על ביטולה של העמלה המינימלית לדמי ניהול על תיקים אלה, כדי להיטיב עם לקוחות שמנהלים תיקי השקעות קטנים. בבנק ישראל ימליצו לחייב את הבנקים לפרסם את העמלות שהם גובים בפועל על ניהול תיקי השקעות, כדי לעורר את התחרות בתחום. עמלת דמי הניהול נגבית כאחוז מסוים משווי תיק ההשקעות.