ועדת זקן קוראת להחיות את רעיון הבנק השיתופי
הוועדה לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית פרסמה היום את המלצותיה. בין שורת ההצעות למתן ההקלות למשקי הבית ולעסקים קטנים, בולטת במיוחד הקריאה להקים מחדש בישראל אגודות אשראי שיתופיות
הוועדה לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן הגישה היום את המלצות הביניים שלה לנגיד פרופ' סטנלי פישר ולשר האוצר יובל שטייניץ. רשימת המלצות הוועדה - שדיוניה נמשכו 240 יום,
כפול מהזמן המקורי שהוקצב לב - כוללת ביצוע שורה של שינויים במערכת שמטרתם עידוד תחרות מוגברת והקלה על הלקוחות. אל רשימת ההמלצות, שנחשפה בעבר ב"כלכליסט", נוספה הפתעה בדמות הקמת אגודות אשראי.
עוד באותו נושא - בנק ישראל מאשרר: ריכוזיות הבנקים פוגעת בצרכנים
ועדת זקן מבליטה במסקנותיה את מה שכנראה מרבית לקוחות הבנקים בישראל כבר הבינו בעבר: המערכת הבנקאית היא ריכוזית, מתאפיינת ביעילות נמוכה וייתכן שקיים בה סבסוד צולב בין המגזר הקמעונאי למגזר העסקי.
לצד מסקנות הוועדה, שהוקמה בדצמבר 2011 על רקע המלצות ועדת טרכטנברג, גיבשה הוועדה גם כאמור שורה של פתרונות בדמות המלצות בשלושה תחומים מרכזיים. התחום הראשון נוגע להגדלת מספר השחקנים בשוק הבנקאי, המורכב כיום מחמישה בנקים שמחזיקים 93% מהשוק. זאת כאשר בנקים קטנים ובנקים זרים, שפועלים בעיקר מול לקוחות עסקיים גדולים, מחזיקים בנתח מצומצם של 7% בלבד.
ומה מציעה הוועדה לעשות כדי לשנות את התמונה הזו? המפקח על הבנקים סבור כי יש לאפשר הקמת בנק אינטרנטי שיפעל באופן עצמאי כאלטרנטיבה זולה לבנקים הרגילים לצד ייסודן של אגודות אשראי. בנוסף, הוועדה קוראת לתיקון החוקים והתקנות הנוגעים להשקעה של גופים מוסדיים בתחום הקמעונאי הכולל עסקים קטנים ומשקי בית. הוועדה שמה דגש מיוחד על העסקים הקטנים, וציינה שמדובר בתחום שבו קיימים כשלים במתן אשראי ורווחיות הבנקים גבוהה יחסית בהשוואה לרמת הסיכון.
דודו זקן. בעלי האגודה יהיו גם לקוחותיה צילום: מיקי אלון
ריביות אטרקטיביות יותר
התחום השני שבו התמקדה הוועדה הוא הגברת התחרותיות, ולשם כך סיפקו המפקח על הבנקים ועמיתיו סט של פתרונות ששמים דגש על הסרת חסמים בענף. לשם כך מעוניינת הוועדה להיעזר בטכנולוגיה הקיימת בעידן הנוכחי, ולעשות שימוש נרחב בכלים האינטרנטיים. כך למשל, ועדת זקן קוראת לאפשר ללקוחות לסגור את חשבונותיהם או
לפתוח חדשים באמצעות הרשת, וכן תובעת להקים אתר ייעודי להשוואת עמלות בפועל וריביות בין הבנקים.
בנוסף, הוועדה ממליצה ליצור תעודת זהות בנקאית לכל לקוח, שבה ייאגר כל המידע הקשור אליו לצד דירוג אשראי שיינתן לו - בהסתמך על היסטוריית הלוואותיו, חובותיו או יתרות הזכות שלו.
צעד נוסף שעליו ממליצים זקן ועמיתיו במטרה להגביר את התחרות הוא הקמת לשכות אשראי שבהן ייאסף מידע לגבי לקוחות. כך, מידע יעבור בין בנקים ונותני אשראי אחרים שיוכלו להתחרות על האשראי באמצעות הצעות פרטניות ללווים, בהתאם להיסטוריית האשראי שלהם. במילים אחרות, לצרכנים צפויות להינתן אופציות נוספות לקבלת אשראי בריביות שיהיו אטרקטיביות יותר.
כמו כן, בוועדה ממליצים לקבוע שיעור מופחת של עמלות קנייה ומכירה במק"מ ובקרנות כספיות, ואף מציעים שלא לגבות עליהן עמלת דמי ניהול ניירות ערך. הסיבה לכך היא שמוצרים אלה מהווים תחליפים לפיקדונות וכוללים עמלות גבוהות, ולכן אפיקים אלה מתקשים להוות חלופות לפיקדונות הבנקאיים. הוועדה ממליצה גם כי הנחות שהתקבלו בתחילת תקופת פיקדון, יישמרו לכל אורך התקופה ולא יעברו באופן אוטומטי לריבית הנמוכה המופיעה בתעריפון הבנקים.
התחום השלישי שבו מעמיקה ועדת זקן נוגע לצעדים משלימים להגברת התחרות ובכללם פיקוח על עמלות, כמו עמלות על כרטיסי מידע, הודעות, טיפול באשראי, שינוי מועד חיוב האשראי וצמצום העמלות הקשורות למט"ח. כמו כן, מומלץ לערוך רפורמה בתחום ניירות הערך, ובכללה פישוט של העמלות, שלטענת הוועדה רחוקות בפועל מעלותן על פי התעריפונים הרשמיים. המלצה נוספת היא לאפשר להעביר דרך האינטרנט חשבון ניירות ערך לבתי השקעות כך שתיווצר תחרות בתחום העמלות.
הוועדה הפנתה זרקור גם לרווחיות הגבוהה בתחום העסקים הקטנים, שאחראים ל־8% מתיק הנכסים של הבנקים הגדולים ול־13% מרווחיהם - פער שאינו קיים בצורה משמעותית כזו במגזרים אחרים. הפתרון
שאותו מציע זקן בעניין זה הוא החלת התעריף הקמעונאי על עסקים עם היקף פעילות של עד 5 מיליון שקל, לצד מתן הקלות בפירעון מוקדם של הלוואות.
כמו בנק מסד בעבר
בתוך רשימת ההמלצות הארוכה והמבטיחה הזו, בולטת בעיקר המלצתו של המפקח על הבנקים להקים בישראל אגודות אשראי (Credit Union), בדומה לנהוג כבר במקומות שונים בעולם (ראו מסגרת). אגודה כזו היא איגוד פיננסי שפועל ללא מטרת רווח ואמור להציע שירותים בנקאיים בסיסיים, דוגמת ניהול חשבון, פיקדונות והלוואות.
באגודת אשראי בעלי החשבון בבנק יהיו גם בעליו, כך שהאינטרס של בעלי המניות באגודה יהיה זהה לזה של בעלי החשבון. במילים אחרות, כל הצדדים ירצו עמלות מופחתות, ריבית גבוהה על הפיקדונות וריבית נמוכה על הלוואות. הרווחים, אם יהיו, יופנו לשיפור השירותים באגודה וגם כנראה להגדלת ההון שלו.
המלצת הוועדה אינה זוכה לפירוט בכל הנוגע לענייני רגולציה ודרישות הון בסיסיות. בשנים האחרונות הקשיח בנק ישראל את הדרישות מהבנקים בנושא זה. כעת בצעד יחסית יוצא דופן, מבטיחים בפיקוח על הבנקים ללוות יזמים שיפנו אליהם בנושא זה, כך שהרגולציה תותאם למהלך וגם תינתן הדרכה מיוחדת לאופן שבו גוף זה אמור לפעול בישראל.
הרעיון להקים בנק שיתופי בישראל אינו חדש. בראשית דרכה של המדינה ועוד לפני כן גופים מסוג זה קמו לצד קואופרטיבים נוספים, בעיקר מתחום פיתוח המגזר החקלאי. אלא שבחלוף השנים מרבית הקואופרטיבים, והקואופרטיבים הבנקאיים בפרט, איבדו לקוחות לטובת הבנקים הגדולים. בעולם כלכלי שבו קיים יתרון לגודל, הפכו תאגידים אלה למפסידים, ומשנות השישים ועד תחילת שנות השמונים נרכשו על ידי הבנקים הגדולים.
אחד הבנקים השיתופיים המפורסמים הוא בנק מסד, שנוסד במקור ב־1930 על ידי הסתדרות המורים כאגודה שיתופית ששירתה את אוכלוסיית המורים שהיו חברים בארגון. קואופרטיב זה פעל למתן הלוואות מוזלות למורים והעניק להם גם חסכונות בריבית גבוהה. בזמנו הסתדרות המורים השקיעה את ההון הראשוני שנדרש להקמת מסד, והחברים באגודה שילמו דמי חבר סמליים. עם זאת, במשך הזמן הפכה האגודה להפסדית ולא נותר לה הון לבצע פעילות בנקאית. ב־1977 נרכשה האגודה על ידי בנק הפועלים ולפני כמה שנים עברה השליטה בבנק לבנק הבינלאומי. בנקים אחרים שפעלו במתכונת דומה, כמו "קופת עם", נבלעו עם השנים על ידי הבנקים הפועלים ולאומי.
סטנלי פישר. חיכה 240 יום להמלצות צילום: בלומברג
לא ברור מי יהיו היזמים
למרות ההיסטוריה המייאשת משהו של הבנקים השיתופיים בישראל, בוועדת זקן מעריכים כעת כי אגודה שכזו עשויה למשוך קהל לקוחות שיוביל בעקיפין את המערכת הבנקאית לשיפור בתחרות. "בנקים אינטרנטיים או אגודות אשראי יכולים ליצור איום תחרותי, ובכך יכניסו תחרות נוספת למערכת", אומר זקן. לטענתו, אגודות אלה פועלות במדינות רבות בעולם והלקוחות שומרים על נאמנות גבוהה. "סטודנטים באגודת האשראי של אוניברסיטת ברקלי, למשל, נשארים חברים באגודה הרבה אחרי שסיימו ללמוד", מסביר המפקח על הבנקים.
הנושא שנותר לא ברור עדיין בהקשרן של האגודות הוא עניין היוזמה. עולה השאלה מי הגוף שירצה ויהיה מוכן להקים בנק עבור חבריו. מדובר בכאב ראש לא קטן, וההיתכנות הכלכלית של בנק שכזה עודנה לא ברורה. סוגיות רבות נוספות נותרו פתוחות על ידי הוועדה, כמו מי יביא את ההון הראשוני ובעיקר - האם הישראלי ירצה להעביר את פעילותו לבנק שהוא אינו מכיר ולא יודע אם יהיה כאן מחר. ליווי מצדו של הפיקוח על הבנקים יכול להסיר חששות רבים - במיוחד אם יצהיר כי הוא ערב לכספים המופקדים שם.
בכל מקרה, נדמה כי המלצה זו מהווה רוח של שינוי שמגיע מירושלים. אם המפקח על הבנקים יפעל בכל הכוח להקמת בנק שיתופי כזה, ייתכן שעוד ניתן יהיה לראות שינוי אמיתי במערכת הבנקאות הישראלית.
