אבי ליכט: "החוק לריסון שכר הבכירים לא בא לטפל בבעיה החברתית של פערי שכר"
ועדת חוק, חוקה ומשפט החלה לדון בחוק לריסון שכר הבכירים לקראת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. היועמ"ש של משרד המשפטים: "אין לנו תשובה לשאלה כמה זה שכר גבוה מדי. אבל אנחנו מתכוונים לשאול - האם השכר משקף את התרומה לתאגיד של אותו נושא משרה?"
בפתח הדיון הציג המשנה ליועמ"ש במשרד המשפטים, אבי ליכט, את החוק והסביר "ההצעה הזו עברה שינויים רבים, רובם מאחורי הקלעים אבל לא היה פתרון שלא חשבנו עליו. יש אומרים שההצעה רכה מדי ויש אומרים שהיא קשה מדי. בנסיבות הקיימות אני מאמין שזה הפתרון המיטבי ואני מקווה שהוועדה תאשר אותה במהירות".
אבי ליכט צילום: גיא אסאיג ליכט ענה לביקורות השונות והסביר כי "המוטיבציה המרכזית לטיפול בנושא באה בשל בעיית פערי השכר, לפיה יש מעט אנשים שמרוויחים הרבה כסף והרבה אנשים שמרוויחים מעט כסף. אך החוק לא בא לטפל בבעיה החברתית". לדברי ליכט "אתמול ראיתי את התוכנית של גיא פינס שבה פירטו רשימה של זמרים שמרוויחים הכי הרבה כסף. ראיתי את השכר הממוצע של הזמרים - זה היה בקצה העליון של המנכ"לים בחברות הציבוריות. אבל שם הכעס והמטען החברתי נמוך. לכן אסור להתמקד בחברות ציבוריות. יש הרבה דרכים ליצור פערים חברתיים - לאו דווקא באמצעות שכר - יש דיבידנדים, שכר של שחקנים ועוד מקרים מלבד מנכ"לים בחברות ציבוריות".
ליכט הסביר לאחר מכן מדוע הוא לא תומך בקביעת סף שכר בשורת טיעונים והדגיש כי "זה יכול רק להגביר את הבעיה. אם יש סף למנהל מקצועי הכסף יתגלגל לבעלי השליטה והפער החברתי רק יגדל. חשבנו גם שאסור ללכת על סף כי לא ניתן לבנות מנגנון שיתאים לכל החברות. כמו כן לא מצאנו הסדרה שקובעת סף בשאר העולם לחברות ציבוריות".
המשנה ליועמ"ש הוסיף כי "סף גם יכול לקבוע ניצול לרעה - לקביעת רצפה ולהוביל לכך שאנשים שלא מגיע להם שכר גבוה יסתתרו למעשה מאחורי סף שקבע המחוקק – זאת בעוד שמגיע להם שכר נמוך יותר". ליכט הדגיש כי "בוועדת נאמן אף שמענו שמגבלה תיצור עלויות כבדות ומרדף כושל בין הרגולטור ומושאי הרגולציה".
עם זאת ליכט הדגיש כי "אין כמעט מדינה מפותחת בה אין מאמצים לפתור את הבעיה. יש דיון ציבורי ער בבעיה ברחבי העולם".
ליכט הוסיף עוד כי "אין לנו תשובה לשאלה כמה זה שכר גבוה מדי. אבל אנחנו מתכוונים לשאול - האם השכר משקף את התרומה לתאגיד של אותו נושא משרה? אם אין אז יש בעיה תאגידית עליה צריך לדבר. בעיה נוספת שהולכת וגואה היא בין השכר לבין הביצועים של החברה. המחקרים לא מראים קשר בין רווחיות החברה לשכר. כמו כן הסיכוי למצוא שכר גבוה עולה בחברות פירמידיאליות. מנהלים בשכבות נמוכות בהן לבעל השליטה אינטרס הוני נמוך - זוכים לשכר גבוה יותר". "עם זאת", הסתייג ליכט "אין לנו אקדח מעשן או ראיות חותכות לניצול לרעה של שכר המנכ"ל. חשוב לא להגזים אלא לטפל בפוטנציאל ובקשיים שיכולים להיות".
בהמשך הסביר ליכט שגם מבנה השכר דורש הסדרה. "החלק של בונוסים ואופציות מהשכר עולה עם השנים. בנוסף חשבנו לתת מענה להסדרי הפרישה. מנהל שעוזב לוקח מצנחי זהב ולא תמיד ברור מהם השיקולים שהובילו למענקים הללו".
לפי החוק, אותו קידם שר המשפטים יעקב נאמן, תיקבע מדיניות תגמול על ידי 'ועדת תגמול' מיוחדת שימנה הדירקטוריון. הוועדה תהיה מורכבת מרוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים בעלי מערך תמריצים נקי וללא ניגודי עניינים, בראשה יעמוד יו"ר ועדת הביקורת. כן ייקבעו מראש תקרה של מרכיבי השכר המשתנה. "יש טענות שיילקחו התמריצים מהמנהלים לעבוד", אמר היום ליכט. "אנחנו אומרים נכון אבל עדיין חושבים שהנזק בהיעדר תקרה עולה על הנזק שיוצרת תקרה. מערך המוטיבציות של אנשים מורכב יותר מבונוסים של 10 או 12 מיליון שקל. הנזק של תקרה בלתי מוגבלת הוא גדול".
בפתח הדיון נכח ח"כ אחד בלבד - בוז'י הרצוג (עבודה), מלבד יו"ר הוועדה דודו רותם. יוזמת החוק, ח"כ שלי יחימוביץ' הצטרפה מאוחר יותר ואחריה הגיעו גם אורי מקלב (יהדות התורה) ואברהם מיכאלי (ש"ס).
"פערים בלתי נתפסים"
"תחת קורת גג אחת עובדים שני אנשים - אחד מרוויח 21 שקל לשעה, ואחר מיליון וחצי שקל בחודש. זו סוגיה שלא צריך לראותה מהפריזמה של חוק החברות, וגם אז היה אפשר לעשות יותר ממה שעשיתם", תקפה בדיון יחימוביץ'. "הפערים הם בלתי נתפסים ויוצרים דמורליזציה בחברה ובאים על חשבון המשקיעים בחברות. יש כאן סוג של מענק שבעל השליטה נותן למנכ"ל כדי שישרת אותו ולא את טובת החברה".
יחימוביץ' פנתה לליכט ואמרה "אני מסתייגת מהנימוק שלך שאם שכר המנכ"ל יהיה נורמלי אז יותר כסף יישאר אצל בעל ההון - ככה אנחנו מייצרים שוויון? אי אפשר לעשות חצי עבודה. אמרת גם שאי אפשר כלי אחד לכל סוגי השכר. מה כל כך מסובך? למה צריך את האוסף הסבוך הזה שאין לו שום משמעות או שחר. זה כמו נוצה קלה ברוח. אפילו בקטעים המחייבים של אמות מידה ש'חובה להתייחס עליהם' בקביעת מדיניות התגמול - גם שם אתם לא קובעים יחס של שכר מול עובדי קבלן. ואם לא יתייחסו, אז מה יקרה? זה בגדר 'חבר'ה תסתכלו גם על שכר עובדי הקבלן'. אני מוכנה לוותר על החוק שלי תמורת חוק ישים".
ח"כ רותם הביע הסכמה ואמר "נכתוב את החוק מחדש".
מנכל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו הכריז בדיון כי בעקבות החוק "לא יהיו יותר חברות ציבוריות בישראל. אין מדינה אחת בעולם שנותנת לבעלי מניות המיעוט להשפיע על שכר המנכ"ל בחברה.
ליכט הוסיף כי "אנחנו נשקול אפשרות להחריג חלק מהחברות הקטנות. אין לנו כוונה להיטפל לחברות בהן אין בעיות".
בדיון לא נכחו חברי כנסת מהליכוד וקדימה.
