פרשנות: החלטה צפויה מראש

באורח סמלי ואף שבבית המשפט המחוזי בתל אביב מכהנים לא פחות מ־52 שופטים, דווקא ורדה אלשיך נבחרה להיות זו שפתחה את פגרת בתי המשפט כשופטת תורנית, שאחראית למתן החלטות בתיקים דחופים. שיבוץ כשופט תורן נחשב בדרך כלל כמחויבות מעיקה, אך מבחינתה של אלשיך נראה כי מדובר בפרס נוכח העובדה שרק 24 שעות קודם פרסם הנשיא אשר גרוניס הודעה חריגה לפיה הוא יקבל "בהקדם" החלטה באשר לעתידה. מתברר כי גם בנסיבות החריגות האלה, אין בכך למנוע או אפילו רק לעכב בכמה שבועות את שיבוצה של אלשיך לתורנות. בניגוד לשנים קודמות שבהן רשימת שמות השופטים התורנים היתה פומבית, הפעם הרשימה השמית לא פורסמה.

שתיקתו של השר נאמן

מאז פרצה פרשת הפרוטוקול המשופץ קולו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן לא נשמע ולו פעם אחת. שתיקתו הרועמת של נאמן תמוהה גם על רקע הניסיונות המפורשים לערבו בנושא. נאמן המתין תחילה להכרעת הנציב אליעזר גולדברג בפרשה. לאחר שהנציב הכריע, נאמן היה זקוק לזמן כדי ללמוד את החלטתו. אלא שגם בחלוף זמן עדיין לא גיבש נאמן עמדה פומבית והמתין שאלשיך תשוב מחו"ל. אלשיך חזרה וכעת נאמן ממתין להחלטת גרוניס. נאמן עצמו לא נפגש עם אלשיך ולא ביקש פגישה. מבחינתו של נאמן מדובר בוודאי במצב מאוד נוח, אך ציבורית שתיקתו מעוררת תחושה מאוד לא נוחה.

שר המשפטים, יעקב נאמן צילום: מיקי אלון

אצל מי הסמכות?

מקורבי נאמן כמו כמה מעמיתיה של השופטת אלשיך טענו לאחר פרסום החלטתו של גולדברג, כי למרות שקיבל את התלונות נגדה - בפועל הנציב לא כתב בהחלטתו כי יש להדיחה. הגורמים הללו טענו כי מכך אפשר להבין שאין סיבה לנקוט הליכי הדחה נגד אלשיך. הטענה הזו תמוהה נוכח העובדה שלנציב אין למעשה שום סמכות לנקוט סנקציה כלשהי נגד שופט אלא כל תפקידו מתמצה בבדיקת התלונות. אם אלו שיש להם את הסמכות לפעול, כמו השר נאמן למשל, זקוקים להדרכת הנציב כיצד לפעול - אולי כדאי לשקול להפקיע את הסמכות להחליט מהשר ומגרוניס ולתת אותה לנציב?