פיקוח יזיק לשוק ההון?

פרופסור יקר, האם לדעתך צריך לשנות את שוק ההון כך שכל מוצר פיננסי יהיה בפיקוח ואישור הממשלה, או שהמצב שיש כרגע, עם הטלטלות והמשברים, עדיף על מצב שבו הממשלה תתערב ותקלקל עוד יותר?

ד"ק

בוא נבחן לרגע תעשייה שכן נמצאת בפיקוח ממשלתי הדוק: תעשיית התרופות. יצרנים מחויבים להוכיח מראש שתרופה היא יעילה ובטוחה רק מאז 1962, בעקבות שערורייה של תרופה שגרמה למומים בלידה אצל אלפי תינוקות. מאז המכשולים הממשלתיים רק מתרבים, ונוגעים כיום גם לשאלות כגון למי יצרני תרופות רשאים לתת עטים במתנה.

בתעשייה הפיננסית אין חובה להוכיח את היעילות או הבטיחות של נגזרים ומוצרים מורכבים. הנימוק הרשמי לכך הוא שמאחורי ההמצאות עומד היגיון חזק, והשוק כבר יתקן לבד את השגיאות.

אבל אני לא רואה הבדל גדול בין שתי התעשיות. בשתיהן המוצרים מבוססים על היגיון, בשתיהן הם מורכבים וקשים להבנה, ושתיהן מרוויחות ככל שמשתמשים במוצר יותר ומפעילות אנשי מכירות אגרסיביים שמרוויחים על מכירה אבל לא מפסידים כשהמוצר נכשל. ובשתיהן הסיכון הוא על הלקוח: אמנם סכנה בריאותית היא דבר חמור יותר, אבל גם נזק פיננסי, כמו המשבר של 2008, יכול להיות גדול מאוד.

חדר מסחר צילום: תומי הרפז

אז למה יש כל כך הרבה מתנגדים לרגולציה על שוק ההון, בעוד שבתחום התרופות איש לא מעז לומר ש"התערבות הממשלה בענף תבלום את הקידמה"?

הסיבה היא לדעתי התפיסה שלנו. מוות הוא נזק טראגי ומובהק. פשיטת רגל היא נזק עמום יותר, ופחות ברור בו מי האחראי ומה הגורם המכריע. מה גם שגם במשבר כלכלי לצד המוני המפסידים יש קומץ מנצחים, ובערפל כזה קשה יותר להפעיל לחץ לשינוי השיטה.

אבל לדעתי אנחנו זקוקים לרגולציה מחמירה יותר. אנחנו זקוקים לרשות שתאשר מראש המצאות כגון נגזרים מורכבים או שיטות כגון אלגו־טריידינג. כן, צריך ועדה ממשלתית מסורבלת שתקבע אם רעיון פיננסי חדש משפר או פוגע, בטוח או מסוכן.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il