מת משה סילמן, שהצית עצמו בהפגנת המחאה
בבית החולים בתל השומר נאבקו במשך שישה ימים על חייו של משה סילמן, שהצית את עצמו בהפגנה בתל-אביב לציון שנה למחאה. הוא סבל מכוויות ב-90 אחוזים מגופו. "אני מוחה כנגד כל העוולות שהמדינה עושה לי ולשכמותי", כתב
לפני שביצע את אקט המחאה, פיזר סילמן (57) מכתב שבו הלין על קשייו מול הרשויות. "מדינת ישראל גנבה אותי ושדדה אותי, השאירה אותי חסר כלום", ציין סילמן במכתב. "אפילו סיוע בשכר דירה היא לא נותנת. שתי ועדות של משרד השיכון דחו אותי, אף על פי שעברתי אירוע מוחי וקיבלתי 100 אחוז אובדן כושר עבודה".
סילמן כתב עוד כי "אני מאשים את מדינת ישראל, את ביבי נתניהו ו(יובל) שטייניץ הנבלות על ההשפלה שהאזרחים המושפלים עוברים יום יום. שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה. אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה ואין לי בכלל להתחיל את החודש לאחר ששילמתי מיליונים במסים, עשיתי צבא ועד גיל 46 עשיתי מילואים. ואני לא אהיה חסר בית, לכן אני מוחה כנגד כל העוולות שהמדינה עושה לי ולשכמותי".
הפגנת הזדהות עם משה סילמן צילום: טל שחר
סילמן פונה בתחילה לבית החולים איכילוב בעיר במצב אנוש, כשהוא סובל מכוויות ב-90 אחוז מחלקי גופו והועבר לאחר מכן לשיבא. הוא שהה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים שיבא במשך יומיים ורק לאחר מכן הועבר למחלקת הכוויות. העיכוב בהעברתו נגרם בגלל מחסור במיטות אשפוז במחלקה.
סילמן צבר לפני 12 שנה חוב בסך 15 אלף שקל לרשויות המס ומשם התחיל להסתבך. האיש, בן לאב ניצול שואה, ניהל לפני יותר מעשר שנים בהצלחה עסק למשלוחים שהפעיל ארבע משאיות. הקריסה החלה כשהחל לצבור חוב לביטוח הלאומי, שעמד בשנת 2000 על 15 אלף שקלים, אך הצליח לגרור אותו מטה. הוא הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי אך לא שילם את אגרת התביעה. השופט דחה את התביעה וכך עשה גם בית המשפט העליון לערעור שהגיש סילמן. "נוצר אצלי אפקט דומינו בשל חוסר יכולת לפרוע את חובותיי", כתב סילמן בכתב התביעה נגד הביטוח הלאומי.
ב-2009 הגישו סילמן ואמו תביעה על סך מיליון שקלים נגד המוסד לביטוח לאומי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. על פי כתב התביעה, המוסד עיקל לו משאית עקב החוב. כדי לבטל את העיקול שילם סילמן 5,000 שקלים לביטוח לאומי, כתשלום עבור חוב שלא היה במחלוקת, אך בשל שביתה במוסד לא הצליח לשחרר את המשאית ועסקיו התמוטטו. מתוך החלטתו של השופט חגי ברנר עולה כי העיקול בוטל אך מכיוון שסילמן לא פעל לשחרור המשאית היא נמכרה במכרז פומבי.
השופט חגי ברנר דחה את התביעה: "במקרה זה סכום התביעה מופרך על פניו, וכמוהו הניסיון לקשור קשר סיבתי בין מחדליו של המוסד לביטוח לאומי לבין הנזק שנגרם למבקשים. סילמן ניהל עסק שכלל ארבע משאיות. משאית אחת נלקחה ממנו באופן זמני, אין זה מתקבל על הדעת כי בנסיבות אלה יקרסו כליל עסקיו של המבקש, זולת אם הקריסה כלל אינה קשורה למעשים המיוחסים למוסד. זאת ועוד, המבקש יכול היה לשלם את אגרת הגרירה ולשחרר את המשאית, אם לא בזמן השביתה, הרי שמיד לאחר מכן. חרף זאת המבקש לא נהג כך ובסופו של דבר, היא נמכרה במכירה פומבית עשרה חודשים תמימים לאחר גרירתה".
