"רוצה לפענח את סוד הכאבים הכרוניים"
ד"ר אלכסנדר בינשטוק מפעיל באוניברסיטה העברית מעבדה לחקר הכאב, ומנסה לשתק את פעילותם של תאים המעבירים כאב מבלי לפגוע בתאי עצב נוספים הפועלים בגוף
מי אתה: ד"ר אלכסנדר בינשטוק (41) סיים פוסט־דוקטורט בבית הספר לרפואה בהרווארד ב־2007, שבסופו פרסם את מחקרו פורץ הדרך על טיפול בכאב אקוטי בכתב העת היוקרתי "Nature". ב־2010 הגיע לאוניברסיטה העברית, שם הקים מעבדה חדשה לחקר הכאב. בשבוע שעבר קיבל את פרס פרוסינר־אברמסקי לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית.
בינשטוק. "עליך להכיר את האויב שלך" צילום: ערן יופי כהן
הכאב שלו: במחקרו הצליח בינשטוק לשתק את פעילות התאים המעבירים כאב בחולדות, בלי הפסקת הפעילות בתאי עצב נוספים, כפי שפועלות היום תרופות נוגדות כאב. באתר הבית שלו הוא כותב כי "כמו שאמר סון דזה בספר אמנות הלחימה - עליך להכיר את האויב שלך". זו הסיבה שהוא החליט לחקור את הכאב, לפני שזה ימצא את הדרך לחסל אותו באלגנטיות. "עבדתי שמונה שנים כפיזיותרפיסט, וההתמחות שלי היתה טיפול בכאב. ראיתי שאין לי מענה לכל השאלות והלכתי ללמוד לעומק, וכעת אנו מבינים שכאב הוא מחלה של מערכת העצבים, כמו פרקינסון ואלצהיימר".
בינשטוק. "עליך להכיר את האויב שלך" צילום: ערן יופי כהן
חיסול סלקטיבי:
"אנחנו מנסים לפתח את המחקר לשימושים קליניים יותר. ב־2007 הבעיה במחקר היתה שהחומר שבו השתמשנו גרם מלכתחילה לכאב ואחרי זה חסם את הכאב. עכשיו מצאנו דרך לפתור את הבעיה הזו עם פורמולציה שגורמת לחסימה של כאב ולא גורמת לכאב אחר. אחד מכיווני ההמשך שאנו עובדים עליהם הוא לקחת את אותו עקרון חסימה סלקטיבית על תאים ולפתח שיטת טיפול שבה תוקפים רק תאי סרטן, בלי לפגוע באותה רקמה בתאים האחרים".זיכרון של כאב: "בגירוי מספיק חזק, הקשרים בין התאים משתנים ומתחזקים. כל פעילות בפריפריה של הגוף תגרום לתגובה חזקה, ואם המערכת תהיה חזקה מאוד היא תוכל להפעיל את עצמה, כמו במצב של אפילפסיה. הביטוי של זה הוא כאב ספונטני. כמו בלמידה ובזיכרון, הגוף לומד באמצעות קשרים סינפטיים. זה מה שקורה בכאב כרוני. לפעמים זה מגיע לרמות שכבר אי אפשר לשלוט בהן, ואז חשים כאב מגירוי שכלל אינו מכאיב. ליטוף או נגיעה אמורים להפעיל מערכת אחרת שאינה כאב. זה קורה כי מסלולים שהיו פעם מעבירים תחושה של מגע לא כואב, עוברים שינוי ומעבירים גם כאב. למה? זה מה שאנחנו מנסים לברר".
