האולימפיאדה כמקלט מס

המשחקים האולימפיים מקושרים בתודעתנו עם תחרות ספורטיבית המשלבת מאמץ, כשרון עילאי וגאווה לאומית. אלא שלאולימפיאדה יש גם צדדים אפלים יותר.

המגזין האנגלי Ethical Consumer חשף לאחרונה כי אזור סטראטפורד בלונדון לא ישמש רק ככפר אולימפי, אלא גם כמקלט מס. מתברר, שהרווחים שהאולימפיאדה צפויה להניב לכל השותפים בה - הספורטאים, השופטים, העובדים אך בעיקר 18 תאגידי הענק המשמשים ספונסרים של המשחקים - יהיו פטורים ממס.

רווחים אלו, המוערכים בכ-2.7 מיליארד ליש"ט, היו אמורים להניב לא פחות מ- 700 מיליון ליש"ט לקופה המדולדלת של האוצר הבריטי. לאור מדיניות הצנע הקשה שנוקטת הממשלה בחודשים האחרונים, ולאור העובדה כי בהכנת התשתיות לאולימפיאדה כבר הושקעו כספים ציבוריים בסך של כ- 11 מיליארד ליש"ט, אין זה מפתיע כי ההחלטה לוותר על הכנסות אלו עוררה זעם ציבורי בבריטניה.

הביג בן והדגל האולימפי צילום: איי אף פי

ואכן, בעקבות פרסום הכתבה, החל קמפיין מחאה של ארגוני חברה אזרחית הקורא לתאגידים השותפים לוותר על זכותם לפטור ממס על רווחי האולימפיאדה, לשלם באופן הוגן את חלקם ולפרסם נתונים כספיים המוכיחים כי אכן עשו זאת.

הלחץ החברתי שהפעילו מאות אלפי האזרחים שחתמו על עצומה גרם לכך שכבר 9 תאגידי ענק – ובהם מקדונלדס, קוקה-קולה, ויזה ואדידס – הודיעו כי לא יממשו את זכותם לפטור ממס על רווחים אלה. החלטה זו היא המחשה נוספת לכך שיותר ויותר תאגידים מבינים כי תמה התקופה שבה די היה בפילנתרופיה מיוחצנת כדי להחשב כ"אזרח תאגידי", וכי מדיניות תשלום מס הוגנת ושקופה היא כיום חלק בלתי נפרד מן האחריות התאגידית.

למעשה, אין זו הפעם הראשונה שמדינה המארחת תחרויות ענק ספורטיביות בינלאומיות מחליטה ליצור מקלט מס זמני מסוג זה. כך נעשה גם במונדיאל בדרום אפריקה בשנת 2010. אין ספק, כי זוהי תוצאה של הלחצים האדירים בהם עומדת מדינה המבקשת להגשים שאיפה לאומית ולהצליח להציע תנאים אטרקטיביים מספיק שיגרמו לה לזכות במכרז האולימפי.

ההחלטה להחיל חלק מהקלות המס גם על משחקי ה-Commonwealth שיתקיימו ב- 2014 בגלאזגו שבסקוטלנד, מוכיחה כי מדובר במרוץ מסוכן אל התחתית, אשר ממשיך להזין ולהצמיח את תעשיית מקלטי המס העולמית. המחקר של ארגון Tax Justice Network שהתפרסם השבוע ושלפיו עשירי העולם מסתירים במקלטי המס סכומים דמיוניים - בין 20 ל-30 טריליון (!) דולר - מחדד את ההכרה לפיה תופעת ההשתמטות ממס בקרב אנשי ה-1% הופכת לסכנה אסטרטגית ממש לרווחתם של שאר ה-99%.