ההשקעה בשטחים תעלה 6 מיליארד שקל נוספים
כל שקל שישראל השקיעה ביהודה ושומרון יעלה לה 6.2 אגורות בשנה, שהיא תאבד בגיוס הון עתידי ללא הדירוג האמריקאי
מעבר למחיר המיידי שיש להשקעות הממשלה מעבר לקו הירוק, יש להן גם מחיר עקיף וסמוי שמעטים מודעים לקיומו. את תג המחיר הנוסף קבע לפני שנים הממשל האמריקאי, שנוהג לקזז את סכומי ההשקעות האזרחיות בשטחים מיתרת הערבויות שהוא מעמיד לרשות ממשלת ישראל לצורך גיוס הון בשוקי ההון הבינלאומיים.
איגרות החוב שמנפיקה ממשלת ישראל במסגרת הערבויות האמריקאיות נהנות מדירוג אשראי זהה לדירוג האשראי המושלם של ממשלת ארה"ב (פרט לדירוג של חברת S&P). כתוצאה מכך, הריבית בהנפקות אלה נמוכה מהריבית שישראל נדרשת לשלם בהנפקות עצמאיות. כך למשל, בהנפקה העצמאית האחרונה בדולרים שביצעה ישראל ב־2009 שלא במסגרת הערבויות, היתה הריבית שנקבעה גבוהה ב־2.6% מהריבית על איגרות חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה זהה.
נשיא ארה"ב אובמה צילום: בלומברג
מימוש של 4.1 מיליארד דולר תפח ל־5.2 מיליארד
לפני שבועיים הודיע משרד האוצר כי בית הנבחרים האמריקאי האריך את תוקף הערבויות האמריקאיות בארבע שנים נוספות, עד סוף ספטמבר 2016. בהודעתו דיווח האוצר כי גובה הערבויות שהעניק הממשל האמריקאי לישראל ב־2004 "הוא 9 מיליארד דולר, שמהם מימשה ישראל כ־5.2 מיליארד דולר".
אולם משפט זה אינו מדויק: מדובר בתוכנית הערבויות השנייה שהעניק הממשל לישראל ב־2003 במטרה לתמוך בתוכניתו הכלכלית של שר האוצר לשעבר וראש הממשלה כיום בנימין נתניהו. היקף התוכנית היה אמנם 9 מיליארד דולר, אבל במקביל הכניסו האמריקאים סעיף להסכם, המתיר להם לקזז ממסגרת הערבויות הכוללת את כספי ההשקעות האזרחיות שמבצעת ממשלת ישראל מעבר לקו הירוק.
ב־2003 ו־2004 ביצעה ממשלת ישראל חמש הנפקות במסגרת הערבויות בסכום כולל של כ־4.1 מיליארד דולר. כל ההנפקות בוצעו בשוק ההון האמריקאי, מרביתן לתקופות של 20 שנה וחלק קטן מהן לתקופה של 30 שנה. ישראל, אם כך, לא מימשה עד כה כ־5.2 מיליארד דולר מכספי הערבויות כפי שטוען האוצר, אלא רק כ־4.1 מיליארד דולר. את ההפרש, יותר ממיליארד דולר, קיזז הממשל האמריקאי בנובמבר 2003 ובמרץ 2007.
קיזוז כולל של 2.75 מיליארד דולר מהערבויות
אבל גם זה לא סוף הסיפור. לפני שלוש שנים פרסם "כלכליסט" כי בשל המשך ההשקעות הממשלתיות בשטחים, מתכוון הממשל האמריקאי לקזז במועד ההנפקה הבאה במסגרת הערבויות מיליארד דולר נוספים. מהנתונים ש"כלכליסט" חושף עתה לראשונה מתברר כי בשלוש השנים שחלפו מאז ועד סוף 2011 הסתכמו ההשקעות האזרחיות מעבר לקו הירוק בכ־650 מיליון דולר, שגם אותם צפויים האמריקאים לקזז מיתרת הערבויות.
חשבון פשוט מראה שבתשע השנים האחרונות עלו ההשקעות בשטחים בקיזוז כולל של כ־2.75 מיליארד דולר מכספי הערבויות. המחיר הסמוי אם כן הוא המכפלה של סכום זה בריבית שנתית של 2.6%, לתקופה של 20 שנה, והתוצאה היא יותר מ־1.4 מיליארד דולר, שהם קרוב ל־6 מיליארד שקל.
