בלעדי ל"כלכליסט": המדינה בוחנת הקמת מתקן ימי קבוע ליצוא גז

המדינה שוקלת הקמת מתקן ימי נייח ליצוא גז טבעי מישראל לחו"ל, כך נודע ל"כלכליסט". המתקן מיועד לקום במרחק 7–10 ק"מ מחופי ישראל, במקום שבו מדף היבשת - שטח המים הרדודים מהחוף - מאפשר הצבה של מתקן קבע יציב בקרקע. העניין עלה לאחרונה כחלק מהשלב הסופי של דיוני ועדת צמח, ועדה בין־משרדית שבראשה עומד מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח.

הוועדה עתידה עד סוף אוגוסט להמליץ על בניית מסגרת עבודה למשק הגז הישראלי, לרבות יצוא חלק ממנו לחו"ל. חברי הוועדה כבר קיבלו סקירה מגורמים מקצועיים על יכולות הבנייה וזמינות הטכנולוגיה. ועדת צמח עשויה לכלול את ההמלצה לבחון הקמת מתקן מסוג זה במסגרת ההמלצות הסופיות שלה, ולאחר מכן יעבור הנושא לטיפולו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

קידוח הגז לווייתן

קפריסין מתרחקת מהמפה?

מתקני יצוא גז ימיים קבועים נמצאים בשימוש בכמה מקומות בעולם, לרבות איטליה ונורבגיה. עלות הקמת מתקן מסוג זה נאמדת בסכום שבין 5 ל־6 מיליארד דולר, כאשר זמן ההקמה עשוי להתארך בין שש לשמונה שנים. המתקן צפוי להיות פתוח לכל השחקנים בשוק (מתקן Open Access), דבר שיאפשר שימוש בתשתיות לאומיות לטובת יצוא גז לשווקים חדשים.

בוועדת צמח התקבלו התנגדויות נחרצות מכמה חברים באשר לשימוש במתקנים של מדינות שכנות, כגון זה שמתכננת קפריסין להקים עד סוף העשור. הסיבה היא בעיקר ביטחונית: יצוא הגז מישראל עתיד להניב למדינה מיליארדי דולרים בהכנסות, והחשש הוא להפקיד תחום כה חשוב בידי מדינה זרה, שבה אין לישראל שליטה על צנרת הגז. רעיון זה מרתיע רבים, בעיקר כלקח מההפסקות החוזרות ונשנות בשנתיים האחרונות באספקת הגז המצרי.

יתרון המגרש הביתי

אחד היתרונות בהקמת מתקן מסוג זה הוא היכולת לספק לו אבטחה, בוודאי כאשר הוא ימוקם בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. כמו כן, הקמת מתקן מסוג זה עתידה לייצר מאות מקומות עבודה לתעשיית ההייטק ולתעשיית הגז, שצומחת במהירות בשנים האחרונות. בוועדה עלתה גם האפשרות להקים מתקן יבשתי באשקלון או באילת, אולם הצורך במרחקים מינימליים מאזורי יישוב, כמו גם החשש שארגונים ירוקים יעכבו את התהליך בעתירות לבג"ץ, מחזקים את אפשרות הקמת המתקן הימי הקבוע. החיסרון העיקרי של מתקן ימי הוא זמן ההקמה: זה ארוך בשנה עד שנתיים מזמן הקמתו של מתקן יבשתי, אף שעלויות ההקמה כמעט זהות.