יותר מ־20 אלף מובטלים נוספו למשק ב־2012
נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול מלמדים כי 4,000 ישראלים הצטרפו למעגל האבטלה רק בחודש יוני האחרון ועזרו להגדיל את שיעור הבלתי מועסקים במשק לרמה של 7.2%. "יהיה עוד גידול כשהמשבר באירופה ובארה"ב יחלחל לכאן במלוא עוצמתו", מזהירה מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד התמ"ת, "הנטל על האוכלוסייה היצרנית גדל, זה לא יכול להימשך"
בעוד ששיעור האבטלה בגוש היורו קובע שיאים חדשים, תמונת המראה של שוק העבודה הישראלי הולכת ונצבעת בגוונים מדאיגים גם כן. מי שעוד היה צריך ראיה לכך שהמשבר הכלכלי בעולם מתחיל לפסוע גם אל מצב האבטלה המקומית, יכול להסתכל בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול, המראים כי שיעור האבטלה במשק המשיך לעלות גם בחודש שעבר והגיע לרמה של 7.2% מכוח העבודה - עלייה נוספת מתחילת השנה, לאחר שנתיים של ירידה ויציבות ברמת האבטלה.
לעומת החודש הקודם, מדובר בעלייה בשיעור של 0.1% לעומת רמה של 7.1% במאי, ולעומת רמה של 6.8% באפריל. עוד מתברר מהנתונים כי מספר המובטלים במשק ("בלתי מועסקים", בלשונה הנקייה של הלמ"ס) גדל בחודש יוני בכ־4,000 איש והגיע לכ־259 אלף איש. בקרב הגברים עלה שיעור האבטלה ביוני ל־7.2%, לעומת 6.8% בחודש הקודם. לעומת זאת, בקרב הנשים נרשמה בחודש שעבר התפתחות הפוכה ושיעור האבטלה ירד מ־7.4% במאי ל־7.2%.
נתוני מגמת האבטלה מצביעים על עלייה חודשית רצופה מתחילת השנה, שבמהלכה גדל מספר המובטלים במשק בכ־20 אלף איש. על פי הגדרות הלמ"ס, בלתי מועסקים הם אנשים שלא עבדו אפילו שעה אחת, וחיפשו עבודה באופן פעיל בשיטות שונות בארבעת השבועות האחרונים. מנתוני הלמ"ס מתברר עוד כי מספרם של המועסקים במשק הסתכם בחודש יוני בכ־3 מיליון ו־340 אלף איש. שיעור המועסקים שעבדו בהיקף מלא בדרך כלל ירד ברבעון השני של השנה ל־77% מכלל המועסקים, לעומת 77.3% ברבעון הראשון של השנה. לעומת זאת, מספר המועסקים שעבדו בדרך כלל בהיקף חלקי ברבעון השני של השנה (פחות מ־35 שעות בשבוע) עלה ב־0.3% לעומת הרבעון הראשון (תוספת של כ־22 אלף מועסקים).
המספרים עוד יגדלו
עם הנתונים האלה צריכה להתמודד בין היתר הממונה על התעסוקה במשרד התמ"ת - מיכל צוק. כדי לקבל תמונה מלאה יותר לרגישות תפקידה יש לזכור כמה פרטים. היום היא כאמור הממונה על התעסוקה בתמ"ת, גוף שקם רק לפני שלושה חודשים ובעצם אחראי על כל הפנים השונות של שוק העבודה בישראל - מהכשרה מקצועית ושירות התעסוקה ועד לאכיפת זכויות עובדים. אבל עד סוף 2010 צוק עוד עבדה כרכזת התעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, ולמעשה היתה אחראית על התקציב לפעולות שהיום היא מיישמת. כך לדוגמה, הופנו אליה אז חצי הטענות על ייבוש תקציבי של שירות התעסוקה, והיום היא מהצד השני, שדורש את התקציבים.
צוק, לצד מנכ"ל שירות התעסוקה החדש בועז הירש, הם לא מינוי מובן מאליו. שניהם לא מצטיירים כאנשים חברתיים הקשורים בנפשם לעולם העבודה. הירש היה ראש מינהל סחר חוץ, מעין הסיירת של משרד התמ"ת, שהשתתף בקוקטיילים של תעשיינים ודיפלומטים ותיווך בעסקאות של עשרות ומאות מיליוני דולרים. שניהם נועדו להיות התשובה של התמ"ת לנערי האוצר - רהוטים, חדים, אנשי ניהול, ולא פחות חשוב - טובים במספרים.
אבל כרגע הדאגה של צוק היא מיידית יותר. היחידה שצוק עומדת בראשה מתכוננת לבאות, והעתיד לא נראה חיובי. בראיון ראשון מאז נכנסה לתפקידה לפני שלושה חודשים היא מתארת את המצב לאשורו: "ברור לנו שבתקופה הקרובה מה שקורה בעולם ישפיע על שיעור האבטלה. הסיפור של הגידול באבטלה עוד יגיע".
כמה מובטלים יהיו לנו ב־2013? נגיע לשיעור אבטלה דו־ספרתי?
"אני לא רוצה לנקוב במספרים. ברור שיהיה גידול כשהמשבר הכלכלי באירופה וארה"ב יחלחל לישראל במלוא עוצמתו. אבל שיעור דו־ספרתי נראה פחות סביר".
צוק. "הגידול באבטלה עוד יגיע" צילום: עמית שעל
האוצר נכנס בוואקום
על השאלה מה עושים כדי למנוע גידול באבטלה, או לפחות חזרה מהירה ככל האפשר של מובטלים טריים לעבודה מסודרת שהולמת את כישוריהם, עונה צוק ב"השקעה מסיבית בהכשרות מקצועיות, וכמובן גם בשירות התעסוקה". הראיון נערך יום לפני ההודעה הדרמטית של משרד האוצר על קיצוץ בתקציב המדינה, וההשקעה התקציבית נראית עתה רחוקה ב־18 מיליון שקל מהתקציב הנוכחי ("ההחלטה של הקיצוץ מהכשרות הנוער והמעונות היא פגיעה מאוד קשה בתשתיות החינוך והתעסוקה", מעדכנת צוק אחרי ההודעה). אם זה לא מספיק, משרד האוצר החל בתכנון משלו של ההכשרות המקצועיות, ושוב עולות הטענות המוכרות על כך שבאוצר מתערבים בעניינים לא להם.
ההתערבות של משרד האוצר בתחום שהוא בלעדי של התמ"ת היא לא קצת מוזרה?
"אני מניחה ויודעת שמה שהם עושים עכשיו הוא לנתח בעצמם את המצב הכלכלי ולבדוק איזה ארסנל של כלים ופעילויות צריך. אנחנו עושים אותו הדבר. בשורה התחתונה, לא יהיה מצב שבו אגף התקציבים מגיע ואומר 'זה מה שצריך לעשות'".
זה היה כך גם בעבר?
"אני מניחה שזה תלוי במשרד. צריך שיהיו לו אמירה ואג'נדה, וגם חוט שדרה ויכולת להגיד מה הוא חושב ולהוביל את זה. לדעתי היום בתמ"ת אנחנו כבר שם. במהות לא יהיו שום תהליך או תוכנית כלכלית להתמודדות עם המשבר, בטח בשוק העבודה, שלא ייעשו בתיאום ובהובלה שלנו".
משרד האוצר מצליח לדחוף את עצמו לנושאים שהם לא לו כי הוא שולט על הכסף, כי יושבים בו אנשים מאוד מוכשרים, או כי שאר משרדי הממשלה חלשים מאוד?
"כל התשובות נכונות, באמירה קצת גורפת. ברור שכשאתה יושב על השיבר יש לך אמירה. בעיניי ברור שיש שם אנשים מוכשרים, וברור שמשרד שהוא טוב ויש לו אג'נדה ברורה יוכל להתמודד עם זה".
ומה האג'נדה בצד השני, זה של אגף התקציבים?
"אני לא חושבת שיש אג'נדות סותרות. לדעתי כל גופי הממשלה וגם בנק ישראל מבינים ששוק העבודה הוא קריטי כדי שישראל תוכל לבצע קפיצת מדרגה כלכלית".
שירות התעסוקה עבר ייבוש תקציבי קשה מאז שנות התשעים. זו לא אג'נדה?
"בוא נגיד שיש מחלוקות בין משרדי האוצר למשרדים אחרים על האופן שבו דברים צריכים להיעשות. אני לא חושבת שהאג'נדה היא של ייבוש תקציבי. בכל מקרה, אפשר להסתכל על העבר ולבכות על מה שהיה, או לחשוב איך אפשר להתקדם. בהחלט צריך עוד תקציב, אבל יש עוד הרבה דברים שאפשר לשפר בתהליכי העבודה שלנו עצמנו".
כמו מה?
"לגבי הכשרה מקצועית, לדוגמה, אנחנו צריכים לדעת לתת מענה לצרכים של המגזר העסקי. המערכת היום לא מתאימה מספיק לצרכים, בין השאר כי אין מספיק קשר בינינו לבין המעסיקים. וכן, צריך להיות גם שינוי משמעותי מאוד בהשקעה הממשלתית בנושא של שוק העבודה".
21 מרכזי תעסוקה חדשים
מי שרוצה להבין כמה חשוב התפקיד של צוק, כדאי שייזכר בנתונים הבאים. בהנחה שהחרדים (עם שיעור תעסוקה של 42%) והערביות (25%) לא יתקרבו לשיעור התעסוקה הכללי (71%), המשק הישראלי ימשיך להפסיד מיליארדים רבים של שקלים בכל שנה, עקב איבוד הפוטנציאל של גידול בתוצר. נטל המס ימשיך ליפול על כתפי הקבוצה הרגילה, אלה שרוצים לראות בעצמם מעמד ביניים.
אתם בממשלה מרגישים את הלחץ מהמספרים האלה?
"ככל שיותר אנשים בגילי העבודה לא עובדים ולא נצליח לשנות זאת, זה אומר שהנטל על האוכלוסייה היצרנית היום ילך ויגדל. המצב הנוכחי לא יכול להימשך לאורך זמן, זה ברור".
תהיה בריחת מוחות?
"אני לא יודעת להגיד משהו על בריחת מוחות. אני כן חושבת שצריך להקדיש מאמץ מיוחד בעיקר ביצירת תנאים שימנעו מלכתחילה רצון להגר מפה; הגדלת התעסוקה של חרדים וערביות היא המפתח לכך, ושם צריך לפתור את הבעיות הייחודיות של כל מגזר".
אז מה עושים?
"פורסים לדוגמה מרכזי תעסוקה שמותאמים לאוכלוסיות הללו. אנחנו עכשיו פורסים 21 מרכזים כאלה, והמרכזים הללו אמורים לתפור את החליפה לכל מי שרוצה למצוא עבודה. במגזר הערבי יש בעיה לא פשוטה של תשתיות - אזורי תעשייה, תחבורה ציבורית, מעונות יום וכדומה, שגם אותה צריך לפתור. במגזר החרדי צריך לעודד לימודים אקדמיים של גברים וחינוך מקצועי־טכנולוגי וכדומה. אם לא נפתור את הבעיה הזו, המדינה שלנו תיראה בעתיד אחרת ממה שהיא היום. אני באמת חושבת שאין לנו ברירה. לכן אני גם מאמינה שהכי דחוף להשים את החרדים בשוק העבודה, גם על חשבון מסוים של שירות צבאי. זה מה שיביא לשוויון בנטל".
ישראל לא צריכה את החרדים רק כעורכי דין או כפועלי קו ייצור, אלא היא צריכה שיפור של ההון האנושי בה. חרדים במעבדות הפיזיקה לדוגמה.
"ישראל צריכה גם וגם וגם. אין היום בישראל מה שיש במדינות אחרות, וזה הערך של בעל מקצוע. צריך גם ידיים עובדות, אבל גם אנשי מחקר ופיתוח. ברור שלחרדים יש חסם של השכלה, במיוחד בקרב הבנים, אז ברור שצריך להשלים פערים, אבל אני מאמינה שזה יגיע עם הזמן".
החלטות בלי נתונים
הניסיון להגדיל את שיעורי התעסוקה מעלה שאלה שהתשובה עליה, מתברר, חושפת בעיה מובנית אחרת ביחסים בין משרד האוצר למשרדי הממשלה האחרים. לאחרונה ניסה משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה של נשים ל־64 החל משנה הנוכחית, ולבסוף הכנסת החליטה שהמהלך ייעשה מ־2017. זמן לא רב לאחר מכן החל שר האוצר יובל שטייניץ, יחד עם בכירי משרדו, לשלוח רמיזות ולאחר מכן אמירות מפורשות על כך שלא תהיה ברירה אלא להעלות את גיל הפרישה.
צוק מודה בכנות כי היא כרגע עוד לא יודעת אם שוק העבודה יכול להכיל עוד אלפי עובדים מבוגרים שיישארו בו ולא ייצאו לפנסיה בשנים הקרובות. "זו אותה שאלה כמו במקרה של חרדים וערביות. אנחנו עושים היום ניתוחים בנושא - אנחנו יודעים מה היעדים מבחינת שיעור התעסוקה, כלומר כמה עובדים רוצים להוסיף, ולתת הערכות על גיל הפרישה וכדומה, ואז צריך לחבר את הביקוש וההיצע של העבודה. אלו השאלות שאנחנו מתחבטים בהן".
את אומרת משהו קצת מטריד. את אומרת, למעשה, שהיה רצון להעלות את גיל הפרישה מבלי שנעשתה בדיקה בשיתוף המשרד שאחראי על שוק העבודה - התמ"ת - האם השוק יודע להתמודד עם העלאה שכזו.
"אפשר לשאול מה קרה בעבר ולמה לא עשו עד עכשיו, אבל בסוף צריך לבדוק מה צריך לעשות כדי ששוק העבודה יידע לפעול כמו שצריך".
אם אני צריך לפרשן את התשובה שלך אז היא "אני התמ"ת, לא האוצר, לך שאל אותם למה הם רצו להעלות את גיל הפרישה לנשים".
"לא. אני עכשיו יושבת ומנתחת את שוק העבודה. תפקידנו בתמ"ת לגרום לכך ששוק העבודה יידע להתמודד".
את מבינה את התחושה הקשה של מעמד הביניים, של שכר שלא עולה ריאלית, שאין לו ביטחון תעסוקתי, שהוא חרד מלקחת משכנתא?
"זו מציאות שכולנו מכירים אותה. אנחנו עושים דברים כדי לתת רשת ביטחון, כמו הרחבת מעונות היום ופיקוח על המחירים שלהם, אנחנו חושבים על איך אפשר ליצור תעסוקה הוגנת עם שוק עבודה יעיל ויצרני, אך גם כזה שיגן על העובדים וייתן להם כלים להתקדם ולהישאר בשוק העבודה בתפקידים הולמים. יש מודלים של מה שנקרא פלקסיקיוריטי במדינות מערביות רבות, שמנסה לשלב בין הצרכים של שוק עבודה מודרני וגמיש, ורשת ביטחון לעובדים - בדגש על הכשרות מקצועיות לכל אורך החיים בשוק העבודה".
