בלעדי ל"כלכליסט": הדיבידנד של אלוביץ בבזק נתקל בקשיים

רשות ניירות ערך וכונס הנכסים הרשמי יצטרכו לחוות את דעתם עד יום ראשון הקרוב בשאלה אם בזק מחויבת לחשוף את חוות הדעת שקיבלה והתומכת בחלוקת הדיבידנד הקרובה. כך עולה מהחלטתה של שופטת בית המשפט הכלכלי דניה קרת־מאיר. אחת האינדיקציות לבהילות הבקשה היא שזו ניתנה במסגרת הפגרה של בתי המשפט, בין היתר בשל לוחות הזמנים שקבעה בזק עצמה לחלוקה בסוף חודש ספטמבר (בסמיכות לחגים).

את הבקשה הדחופה לפרסם את חוות הדעת הגישה חברת עלאן מרחצאות, באמצעות עורכי הדין רנן גרשט ואופיר נאור, שניהם בעלי היסטוריה של התנגדויות חוזרות ונשנות לחלוקת הדיבידנדים של בזק.

הבקשה לא הוגשה בחלל משפטי ריק. היא עולה בקנה אחד עם הנושא המרכזי שבו התמקדה השופטת בסבב החלוקה הקודם בחודש מאי. בהחלטה עקרונית שנתנה קרת־מאיר לפני שלושה חודשים נקבעה סדרה של אמות מידה וכללים לחלוקת דיבידנדים. הנושא העיקרי שחזר על עצמו גם בדיונים שנערכו לפני ההחלטה וגם בהחלטה עצמה היה כי רק מומחה בלתי תלוי, ששכר הטרחה שלו סוכם מראש, יכול לספק חוות דעת לפני חלוקה.

במקרה של בזק, מה שהטריד את השופטת היה שחברת הייעוץ גיזה, שכתבה עבור בזק את חוות הדעת המקורית שתמכה בחלוקת הדיבידנד, היתה מעורבת במהלכיו של שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברה, עוד לפני שהוא רכש את השליטה בבזק. "אין ספק כי זה מעמיד את גיזה במצב פוטנציאלי של ניגוד עניינים", כתבה בזמנו קרת־מאיר והדגישה כי "אין לראות בחוות הדעת הזו של מומחה אובייקטיבי וחיצוני".

באותה החלטה קבעה השופטת כי שכר הטרחה צריך להיות קבוע מראש, כדי לא לאפשר מצב של התחשבנות בסיום ההליך. ובכל מקרה, היא שללה מכתב שיפוי מהחברה למומחה. היעדר מכתב השיפוי היה עניין מכריע בפסק הדין, כיון שפסקה שמגבילה את אחריות נותן חוות הדעת נחשבת לסטנדרטית בשוק, ולנוכח העיקרון הזה יהיה מעניין לראות מה ההסדר שאליו הגיעה בזק כעת. למרות כל הקביעות העקרוניות של השופטת, היא הדגישה כי שיקול הדעת לגבי המומחה נמצא בידי הדירקטוריון ובית המשפט לא בא להחליף את שיקול הדעת הזה.

עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור. היסטוריה של התנגדויות לחלוקת הדיבידנד צילום: עמית שעל

הנתונים שבמרכז הוויכוח

לפני פחות משבועיים הודיעה בזק לבורסה על כוונתה לקיים אסיפה כללית של בעלי המניות ב־6 בספטמבר לצורך אישור חלוקת דיבידנד. בהודעה לבורסה נכתב כי הדירקטוריון המליץ ב־1 באוגוסט לחלק 997 מיליון שקל (0.366 שקל למניה), שישולמו ב־23 בספטמבר. מדובר למעשה ב"מנה הרביעית" מתוך שישה תשלומים של הדיבידנד בגובה 3 מיליארד שקל שנקבע ב־2010.

שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק צילום: יובל חן

"טרם אישור הדיבידנד בחן דירקטוריון החברה את עמידת החברה במבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון (מבחני החלוקה - מ"ש) וקבע כי החברה עומדת בהם". לגבי יכולת הפירעון נכתב כי "הדירקטוריון בחן את תזרימי המזומנים הצפויים, את מקורות המימון לצורך פירעון חבויות החברה והשלכות הדיבידנד על מצבה הכספי... בחינת הדירקטוריון כללה גם בחינה ביחס לחברות־הבנות, בבעלות מלאה, פלאפון ובזק בינלאומי".

בחלק העקרוני יותר, שנמצא כעת במרכז הוויכוח בבית המשפט, נכתב כי "הדירקטוריון התבסס בהחלטתו גם על מידע, נתונים וחוות הדעת שהוצגו בפניו על ידי ההנהלה ועל ידי יועצים כלכליים חיצוניים, אשר ביצעו בחינה עצמאית של איתנותה הפיננסית של החברה ועמידתה במבחן יכולת הפירעון".

ההחלטה של הדירקטוריון היא כאמור מנה אחת מתוך שש מנות במסגרת חלוקת הדיבידנד החריג שבוצעה לאחר רכישת השליטה בבזק על ידי אלוביץ', עסקה שהושלמה באפריל 2010 ובמסגרתה נמכר גרעין השליטה (כ־30%) לחברת בי קומיוניקיישנס המוחזקת בשרשור על ידי קבוצת יורוקום של אלוביץ', בתמורה ל־6.5 מיליארד שקל.

במרץ 2010 אישרה קרת־מאיר את הדיבידנד, אך כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התנגדות ראשונה בטענה כי אחד מהמבחנים בחוק החברות לחלוקת דיבידנד - מבחן הרווח - אינו מתקיים במקרה של בזק. ההפתעה הגדולה מצדה של קרת־מאיר הגיעה בספטמבר שעבר, לפני החלוקה השנייה, אז קבעה בהחלטה קצרה כי מי שמתנגד לחלוקה יכול להמשיך להגיש התנגדויות - כל עוד המנות ממשיכות - אף שהדיבידנד כולו אושר כבר על ידי בית המשפט.

ממשיכים להגיש התנגדויות

כעת דורשת חברת עלאן - המחזיקה אג"ח של בזק בסכומים קטנים - לראות את חוות הדעת וטוענת כי "משעה שקיימת לנושה זכות להתנגד לחלוקה אסורה בכל חלוקה וחלוקה, הרי שקיימת חובה על החברה להציג את חוות הדעת שעליה היא נסמכת".

מבזק נמסר כי "אין כל חדש בפנייה הנוכחית. מדובר באותו מחזיק קומץ אג״ח, הפונה בפעם השלישית באותם טיעונים. בזק פועלת ותפעל לפי כל דין בחלוקת הדיבידנד". את בזק מייצגים עוה"ד פיני רובין וליאור פורת ממשרד גורניצקי.