"יש הרבה יותר משימות ממה שתקציב הביטחון יכול להכיל"

משרד הביטחון יציג היום בדיון בפני הממשלה את ההיבטים התקציביים של המשרד. למרות שהדיון על התקציב כולו נדחה לאחר החגים, הוחלט לקיים כסדרו את הדיון בנוגע למערכת הביטחון, זאת מאחר שמדובר בדיון "מהותי", על פי גורם במערכת הביטחון.

למרות ההרכב המכובד שיגיע לדיון, הכולל את שר הביטחון אהוד ברק, מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, הרמטכ"ל בני גנץ ומפקדי הזרועות - חיל האוויר, חיל הים וזרוע היבשה, כבר כעת ידוע כי החלטות לא יתקבלו.

לדברי הגורם, "ברור כבר בשלב זה שמדובר בדיון ראשון והמספר הסופי ייסגר ב־31 בדצמבר ב־12:00 בלילה".

במהלך הדיון יציג משרד הביטחון את היקף ההתייעלות של מערכת הביטחון בשנים 2012-2008, העומד לטענת המשרד על 9.4 מיליארד שקל.

הדיון לא אמור לעסוק בתקציב הביטחון עצמו, אלא בתוכנית הרב שנתית של מערכת הביטחון. יחד עם זאת ההערכה היא ששרי הממשלה לא יסתפקו בנושא המצומצם שלשמו הם כונסו, והדיון יעסוק גם בוויכוח ההולך ומתלהט סביב נתוני תקציב הביטחון.

מימין: שר האוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק צילום: קובי קוץ

האוצר: "מערכת הביטחון חייבת 11.4 מיליארד שקל"

כנגד דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציבית, צפויים ראשי האוצר לטעון בדיון כי מתווה ועדת ברודט קבע שבמסגרת תוכנית ההתייעלות שלו, יהיה על צה"ל לחסוך כ־30 מיליארד שקל. מתווה זה נקב גם ביעד התייעלות מוגדר יותר לשנים 2008–2012: חיסכון כספי כולל של כ־10 מיליארד שקל. לטענת האוצר, הצבא התייעל בתקופה זו ב־800 מיליון שקל בלבד, וכך נגרע מקופת המדינה סכום כולל של כ־9.2 מיליארד שקל.

בנוסף לכך, יטענו ראשי האוצר כי על פי המלצות ועדת טרכטנברג, אמורה הייתה הממשלה לקצץ השנה סכום של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. בפועל, רוב הקיצוץ הזה לא בוצע, ו־2.2 מיליארד שקל ממנו נדחו לתקציב השנה הבאה. כתוצאה מכך, טוענים אנשי האוצר, הסכום הכולל שחייבת מערכת הביטחון לקופה הציבורית מסתכם בכ־11.4 מיליארד שקל.

בישיבה היום צפויים אנשי האוצר לשוב ולטעון כי אחת הדרכים לצמצם את הוצאות מערכת הביטחון, מבלי לפגוע בצרכיה הביטחוניים של המדינה, היא לשוב ולהעלות באופן הדרגתי את גיל הפרישה מצה"ל, כפי שנעשה לכלל אזרחי המדינה. לדבריהם, מהלך כזה יקטין את העול התקציבי של תשלומי הפנסיה שמממנת המדינה.

טיעון נוסף שצפויים אנשי האוצר להעלות בדיון היום הוא שאירועי האביב הערבי במדינות הגובלות איתנו, מצרים וסוריה, יגרמו לכך שתקציבי הביטחון במדינות אלה לא יוגדלו במהלך השנים הבאות. להערכתם, כתוצאה מהתפתחויות אלה מצטמצם מאוד החשש מעימות צבאי עם מדינות אלה, דבר שמאפשר לקצץ גם בתקציב מערכת הביטחון אצלנו.

הביטחון: "לכל דבר יש מחיר. הממשלה תחליט במה לקצץ"

בדיון יתאר כל אחד מהדוברים מטעם משרד הביטחון מה הוא עומד לעשות ב־5 השנים הבאות במסגרת התוכנית הרב שנתית, בתחומי הפיתוח ובהשקעות עתידיות. על פי גורם במערכת הביטחון, "ברור שלכל דבר יהיה תג מחיר והממשלה תצטרך להחליט מה היא רוצה לקצץ. יש שורה ארוכה של משימות, הרבה יותר ממה שהתקציב יכול להכיל, ולכן הממשלה היא שתקבע אם להקטין או להגדיל את הצבא ובאילו פרויקטים עתירי טכנולוגיה היא תשקיע".

משרד הביטחון מסרב לנקוב במספרים מוחלטים כרגע, והסיבה נובעת בין היתר מהוויכוח בין האוצר למשרד הביטחון לגבי הסכומים המגיעים לתקציב הביטחון והאם עמדה או לא עמדה מערכת הביטחון במתווה ברודט.

במשרד הביטחון מתעקשים כי הם עומדים במסגרת ההוצאה ואין בכוונתם לבקש תוספת תקציבית. הוויכוח בין המשרדים הוא בעיקר סביב התפיסה של מה נכלל בתקציב מערכת הביטחון ומה לא.

במשרד הביטחון טוענים כי ברודט קבע שמערכת הביטחון תקבל פיצוי בגין שחיקה. לטענתם מערכת הביטחון לא קיבלה פיצוי על דברים כגון עליית מחירי הדלק, עליית מחירי הארנונה (לטענת המשרד חלה עלייה מ־300 מיליון שקל ב־2009 ל־700 מיליון שקל ב־2012), השינויים בשערי המט"ח שגרמו לשחיקה של מיליוני שקלים ועוד.

"האוצר מתעלם מההוצאה על הגדר וכליאת מסתננים"

לטענת הגורם הביטחוני האוצר אינו מחשיב הוצאות של מערכת הביטחון שנועדו לדברים אחרים: "דו"ח ברודט קבע גם מה לא נכנס בתקציב הביטחון - משרד הביטחון עשה דברים מחוץ למתווה כגון בניית האולפנה בעלות עשרות מיליוני שקלים, בניית מתקני מסתננים בעלות של חצי מיליארד שקל, בניית גדר הביטחון בעלות של מיליארד וחצי שקל ואלו רק דוגמאות".

במשרד הביטחון טוענים באופן רשמי כי עמדתם היתה ונותרה שיש לקיים את המלצות ועדת ברודט, שמונתה לאחר מלחמת לבנון השנייה וקבעה תקציב ריאלי למערכת הביטחון עד 2018, "קביעה שאומצה בהחלטות הממשלה והקבינט, ושעל בסיסה מיישמת מערכת הביטחון תוכנית התעצמות רב שנתית לצד תוכנית התייעלות".

לדברי המשרד, כל המדדים הכלכליים שמפרסמים האוצר והלמ"ס מוכיחים כי תקציב הביטחון יורד בקביעות כשיעור מתקציב המדינה ומהתמ"ג.

עוד נטען כי "בכל הנוגע להתייעלות, משרד הביטחון מדגיש כי מערכת הביטחון מקיימת תהליך התייעלות מעמיק שאין לו אח ורע, ועל פי תוכניות מערכת הביטחון, יעד התייעלות של 30 מיליארד שקל כפי שקבעה ועדת ברודט יושג, ואף יותר מכך".

במשרד הביטחון הוסיפו כי "המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה מונתה לפקח על הליך ההתייעלות במערכת הביטחון, והיא קבעה חד משמעית שמערכת הביטחון מיישמת את תוכנית ההתייעלות".