ניתוח "כלכליסט" - מלחמת הדווקא של משרד הביטחון מגיעה לשיא חדש

המלצות הוועדה, שבראשה עומד פרופ' אשר טישלר מאוניברסיטת תל־אביב, היו במידה רבה צפויות. ראשית, לטענת טישלר ועמיתיו תקציב הביטחון נשחק בשנים האחרונות, וצה"ל התייעל בדיוק כפי שצופה ממנו במסגרת ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה.

התייחסות חברי הוועדה לוויכוח התקציבי בנוגע לגודלו הרצוי של תקציב הביטחון לא היתה מפתיעה ומדברת על הגדלתו עד 2017 ב־15% ל־76 מיליארד שקל ברוטו. אלא שבדו"ח, שעליו חתומים לבד מטישלר גם רו"ח גד סומך, ד"ר דוד תדמור, ד"ר ארנה ברי, עו"ד צביה גרוס ורו"ח דני מרגלית, נשלף גם קלף חדש ופחות צפוי: שינוי מודל הפרישה של אנשי הקבע. הוועדה מנסה בהמלצותיה לקעקע את גישת משרד האוצר שלפיה צריך להעלות את גיל הפרישה, וקוראת בצעד לא שגרתי דווקא להוריד אותו. לגישתה, ראוי לבחון מתווה שבמסגרתו גיל הפרישה יעמוד על 45 ואולי אפילו על 40.

יובל שטייניץ ואהוד ברק צילום: קובי קוץ

במסגרת מתווה זה מציעה הוועדה לבטל את פנסיית הגישור, המשולמת כיום לפורשי צה"ל מרגע הירידה מהמדים ועד הגיעם לגיל הפנסיה, שבמקומה יקבלו הפורשים מוקדם מענק פרישה. משמעות המלצה זו היא שהיקף התשלומים למשוחררים יהיה נמוך יותר עד לגיל הפנסיה ויתחשב בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי של המשתחרר לאחר הפרישה מצה"ל. כיוון שמדובר בביטול הטבה משמעותית לפורשים, ההטבה תבוא לידי ביטוי בהקדמת גיל הפרישה באופן שיאפשר "לשמור על צבא יעיל וצעיר" - כך על פי הדו"ח. כמו כן, התמריץ יתבטא באפשרות לבנות קריירה שנייה מוצלחת בגילים צעירים.

ההצעה הזו מעוררת לכאורה תהיות גדולות, שכן היא מנוגדת למגמת העלייה בתוחלת החיים על כל משמעויותיה - תקופת החיסכון לפנסיה נשארת זהה בעוד שתקופת הפנסיה מתארכת כל הזמן, באופן שאינו מאפשר לחסכונות לשרת בצורה מספקת רמת חיים סבירה.

כדי להתמודד עם "הפצצה הפנסיונית" הזו, בדומה למגמות בתחום בעולם במשרד האוצר מבקשים לבחון העלאה של גיל הפרישה לגברים ולנשים לצד צעדים נוספים להבטחת הפנסיה של אזרחי ישראל כמו אג"ח מיועדות, הגבלת משיכת פיצויי פיטורים ומתן תמריצי מס לחיסכון הפנסיוני. לאור המגמה הזו, צעדים שמנוגדים לגמרי למגמה הכללית ביחס לכל אזרחי מדינת ישראל מעוררים סימני שאלה.

במשרד האוצר הביעו אתמול ספקנות גדולה ביחס למכלול עבודת הוועדה וטענו כי מדובר בגורם מטעם, ועל כן לא ניתן להתרשם יתר על המידה ממסקנות הוועדה.

ביחס לגיל הפרישה אמרו באוצר, כי "מדובר בהמלצה הזויה. ברודט החליט להעלות את גיל הפרישה ל־67, משרד האוצר המליץ להעלות את הגיל במתווה מדורג ל־52 ורק ועדה מטעם משרד הביטחון ממליצה על עמדה שמחזקת את עמדתו. מה עם שאר עובדי המדינה? למה הם לא יכולים לפרוש בגיל 45? לא ברור למה עובד בקריה אמור לקבל תנאים מועדפים שלא חלים על שאר המדינה. אנו לא מדברים על לוחמים, שכן להם יש משוואה אחרת, אבל רוב עובדי משרד הביטחון אינם לוחמים".

טישלר עצמו, לעומת זאת, גונן אתמול על ההמלצה להוריד את גיל הפרישה. הוא טען כי מדובר במהלך שיחסוך סכומים ניכרים מתקציב הביטחון כתוצאה מביטול פנסיית הגישור, שלו עלויות תקציביות גבוהות ביותר. "עד לאחרונה עמד גיל הפרישה הממוצע של קצינים בצה"ל על 45", אמר יו"ר הוועדה. "אין זה סוד שקיימת ביקורת ציבורית על פנסיית הגישור לפורשי צה"ל, על כך שהיא אינה הוגנת ואינה שוויונית. לא ברור אם העלאת גיל הפרישה היא בהכרח צעד יעיל יותר. אנחנו החלטנו לבטל את פנסיית הגישור ולתת מענק שיחושב לפי השכר הממוצע במשק, גיל הפרישה והסתברות תעסוקה בשוק האזרחי".

חברי הוועדה קיבלו אתמול את תמיכתו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') איתן בן־אליהו, שנמנה גם בעבר עם חברי ועדת ברודט. בשיחה עם "כלכליסט" הוא צידד בהנמכת גיל הפרישה, ואמר כי "הרעיון להורידו בהחלט שווה בדיקה. אוכלוסיית משרתי קבע מבוגרים עולה יותר למדינה. אם יגדילו את גיל הפרישה ל־55 זה יגרום לכך שמספרם של המבוגרים ילך ויגדל".

לדברי בן־אליהו, "בצבא קיימת תרבות של רוטציות בין תפקידים, כשממלאים תפקיד לתקופה של 2–4 שנים. בשוק הפרטי זה פחות קורה. לכן העלאת גיל הפרישה תכביד על הרוטציה. אנשים יהיו תקועים יותר זמן בתפקיד והם יהיו פחות צעירים. משמעותם של צעירים היא עלות נמוכה יותר למדינה".

תקצוב להפתעות

אולם למרות ההפתעה שהכינו חברי הוועדה בנושא גיל הפרישה, הנושא הנפיץ ביותר שבו הם עסקו הוא שאלת גודלו של תקציב הביטחון הכולל. שאלה זו נסמכת על ויכוח מוקדם יותר הנוגע לשאלה אם מערכת הביטחון עמדה או לא עמדה במתווה ועדת ברודט.

ועדת ברודט הוקמה לאחר אירועי מלחמת לבנון השנייה כדי לבחון את סוגיית תקציב הביטחון. היא קבעה כי קיים פער משמעותי בין תקציב צה"ל לשנים 2008–2017 לבין התקציב שנדרש בפועל כדי לעמוד בכל דרישות הביטחון. הוועדה המליצה להגדיל את התקציב, כאשר עיקר הגידול היה אמור להגיע משני מקורות: תוספות תקציביות של 46 מיליארד שקל והתייעלות פנימית בהיקף של 30 מיליארד שקל שתבצע מערכת הביטחון.

בין משרד האוצר, בראשות השר יובל שטייניץ, לבין משרד הביטחון, בראשות השר אהוד ברק, מתקיים זה כמה שנים ויכוח ביחס לעמידת מערכת הביטחון במודל שהתווה ברודט. ויכוח נלווה לזה נוגע לשאלה מה בעצם נכלל בתקציב הביטחון ומה לא. במשרד הביטחון טוענים בהתמדה כי יש לתקצב בנפרד כל פעילות ביטחונית לא צפויה. אתמול זכתה עמדתו של ברק לתמיכה גם מוועדת המומחים שאותה הקים.

במשרד הביטחון גם טוענים כי במסגרת דו"ח ברודט נקבע שמערכת הביטחון תקבל פיצוי על שחיקה. לטענתם, מערכת הביטחון לא קיבלה פיצוי על התפתחויות כמו עליית מחירי הדלק, עליית מחירי הארנונה והשינויים בשערי המט"ח. כל אלה גם יחד גרמו לשחיקה של מיליוני שקלים.

לאור כל זאת, ועדת טישלר הגיעה למסקנה כי התקציב שנקבע על ידי ועדת ברודט הוא תקציב ריאלי ויש לתרגמו לתקציב שנתי במחירים שוטפים על ידי שימוש במדדים מתאימים.

חברי הוועדה סבורים כי במקרים שבהם מטילה הממשלה על צה"ל מטלה שאינה נמצאת במתווה הרב־שנתי שלו או שאינה ביטחונית במהותה - כמו בניית הגדר בנגב - על האוצר לתת לצה"ל תוספת תקציב. תוספת זו צריכה להיות בשווי הפעולה שדחפה הממשלה. אפשרות אחרת, שעליה מדברת הוועדה, היא להשית על צה"ל את העלות - אך לציין במפורש על אילו משימות הצבא יצטרך לוותר, ולדון במפורש במשמעות הביטחונית של צמצום או ויתור זה.

כמו כן, הוועדה קבעה כי על משרד הביטחון והאוצר להציג לממשלה בכל שנה תקציב עשר־שנתי, על פי העקרונות של ועדת ברודט. לדברי חברי הוועדה, תקציב מתגלגל כזה הכרחי כדי שמשרד הביטחון יפעל באופן עקבי ויעיל.

על רקע זה ממליצה ועדת טישלר להגדיל את תקציב הביטחון כך שיעמוד בשנה הבאה על 66 מיליארד שקל לעומת כ־62 מיליארד שקל השנה. המתווה שהוצע על ידם מציע להגדיל את התקציב ל־68 מיליארד שקל ב־2014, 71 מיליארד שקל ב־2015, 73.5 שקל ב־2016 ו־76 מיליארד שקל ב־2017. בשנת 2012 עמד תקציב הביטחון על סכום של 62.5 מיליארד שקל.

במשרד האוצר מתקשים להתלהב מהתוכנית ומפקפקים בהצעות להתייעלות של הצבא. לטענתם, הפער בין יעד ההתייעלות של הצבא על פי מתווה ועדת ברודט לבין אומדן ההתייעלות הצפוי של משרד הביטחון ילך ויגדל בחמש השנים הבאות ויסתכם ב־2017 ב־21.5 מיליארד שקל. לדעת האוצר, הגידול בתקציב הביטחון יעמיק את העוני ויגדיל את אי־השוויון בחברה. יותר כסף לביטחון ישפיע לשיטתם לרעה גם על דירוג האשראי של ישראל.

שכחו את טרכטנברג

אחת השאלות המרכזיות כעת היא עד כמה ניתן לסמוך על נתוני ועדת טישלר. נתוני האוצר והוועדה, הסותרים ביחס לעמידה במתווה ברודט, מוזרים במיוחד לאור העובדה שגורם שלישי נוסף - בנק ישראל - מצא כי בכל זאת קיימת חריגה של 800 מיליון שקל ביחס לתקציב 2011. עם זאת, הוא הגדיר חריגה זאת כלא מהותית.

במסגרת מלחמת הנתונים בין האוצר למשרד הביטחון, שווה לאזכר גישה נוספת שנזנחה בינתיים: גישתו של הפרופ' מנואל טרכטנברג, שבדו"ח הוועדה שלו בספטמבר 2011 המליץ לקצץ כ־3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. קולו של טרכטנברג לא נשמע אתמול וגם לא זהו של ברודט, שעל הדו"ח שלו נסמכות ההערכות השונות.

באוצר לעומת זאת, התייחסו בביטול ובזלזול לנתונים והוסיפו לתקוף את הלגיטימיות של הוועדה שהוקמה על ידי מערכת הביטחון. "מוזר שמערכת הביטחון מקיימת, לדבריה, 'ועדה סודית' לתקציב הביטחון ללא השתתפותם של נציגים ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה", אמרו שם אתמול. "כיוון שכך, לא ניתן להתייחס ברצינות לוועדה שהוקמה מטעם ושמסקנותיה התבקשו מראש". במשרד הביטחון השיבו על כך שלא היה מדובר בוועדה סודית, אלא בכזו שהוקמה בספטמבר 2011 ואף יצאה לגביה הודעה מסודרת באותה תקופה.

ביחס לתקציב ולמתווה ברודט אמרו באוצר, כי "משרד הביטחון כל הזמן טוען שמגיעים לו יותר כספים, אבל מי יותר אובייקטיבי? בנק ישראל, שאמר שקיבלו 2–3 מיליארד שקל יותר, או ועדה של המשרד שתגיד שחסר כסף?".

מבט קטן לנגב

לבד מענייני התקציב הוועדה עסקה גם בנושאים אחרים, דוגמת מעבר בסיסי צה"ל לנגב, וכן המליצה להגדיל את תקציב המו"פ של הצבא. בין ההמלצות בנושא זה, דרישה מהממשלה לפרסם תוכנית עבודה רב־שנתית של הפרויקטים הנוגעים למעבר צה"ל לנגב, תוך יצירת מחויבות ממשלתית והקצאת תקציב ראוי לפינוי מחנות צה"ל במרכז הארץ.

חבר הוועדה דני מרגלית אמר אתמול כי "מעבר לחיזוק הצפוי בעוצמת מערכת הביטחון, עתיד התהליך של העברת בסיסי צה"ל לדרום יהווה פריצה כלכלית אדירה".