ספרי הלימוד ממשיכים לעלות ביוקר: כך מיסמס משרד החינוך את הטיפול בהוצאה הכבדה

כמו בכל שנה בשנים האחרונות, פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר טומנת בחובה מכה כלכלית להורים בישראל: הוצאות ספרי הלימוד. לפי דו"ח ועדת טרכטנברג מספטמבר 2011, משק בית מוציא בשנה בממוצע 600–800 שקל לתלמיד על ספרי הלימוד, כאשר ההוצאה להורים לילדים בתיכון יכולה לטפס גם עד ל־1,000 שקל. בדיוק לאור הנתונים המבהילים משהו האלה, ועדת המחירים במשרד האוצר דנה בימים אלה בהשקת מודל חדש לתמחור ספרי הלימוד. אלא שמתברר כי המודל הזה כלל לא חדש, ולמעשה היה מוכן כבר לפני ארבע שנים ונמסר לידי משרד החינוך - אך לא יושם מעולם.

הסיפור האבסורדי הולך כך: באוגוסט 2011 משרד החינוך החל לבחון באופן מובנה במסגרת הליך אישור ספרי הלימוד את מחיר הספר המוצע על ידי המוציא לאור. לצורך בדיקת סבירותם של מחירי הספרים הסתייע המשרד בחברת תבור כלכלה ופיננסים, שבנתה בעבר בשיתוף איתו מערכת תמחיר הקולטת פרמטרים שונים הנוגעים לספר ספציפי, מחשבת את מרכיבי העלויות - ומסכמת את העלות הסופית שממנה נגזר המחיר המומלץ לצרכן. המערכת הזו נבנתה על סמך מחקר שוק שנעשה לאלפי ספרי לימוד בשנים האחרונות.

המיזם שלא מתרומם פרויקט השאלת הספרים של משרד החינוך תקוע שנה וחצי עברו מאז החל הפרויקט - ורק 30% מבתי הספר ישתתפו בו בשנת הלימודים הקרובה חן פונדק לכתבה המלאה 

אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה כעת, כי כבר בנובמבר 2007 התבקשה חברת תבור על ידי משרד החינוך, בראשות השרה יולי תמיר, ליצור את המודל, והוא היה מוכן באוגוסט 2008. עד היום הוזנו לתוכו כ־1,250 ספרים, כשב־500 מהם עדיין נעשה שימוש בימים אלה. מטרת המערכת היא לקבוע שיטה מוסכמת לתמחור שירותי ההוצאה לאור של ספרי הלימוד. יישום המודל של חברת תבור, שנבנה כאמור בשיתוף עם משרד החינוך, כבר יכול היה לחסוך כסף רב להורים בישראל.

"בעזרת המודל שלנו אפשר היה להוריד את מחיר הספרים ב־50% בלי מאמץ גדול והשקעה ממשלתית גדולה", טוען מנכ"ל החברה מיכאל תבור. "בהשקעה שוות ערך ל־0.4% מתקציב משרד החינוך אפשר לשנות את תמונת הספרים". למעשה, יותר מ־40 ספרים שכבר הוכנסו למודל של תבור ומחיריהם אושרו, הוזלו ב־30%. "המודל כבר החל להשפיע, ויש הוצאות לאור שכבר יישרו קו בצורה מסוימת. חלקן לקחו את המודל ועשו בעזרתו חישובים לעצמן", אומר תבור. "למרות זאת, השינוי לא מספיק מעמיק ורוחבי, וההשפעה היא רק על 50 שקל מסל הספרים".

מחשבים את הנייר

לשם בניית המודל בנתה חברת תבור שרשרת של הנחות יסוד מורכבות. החברה מניחה כי בכל שנה 67% מהתלמידים רוכשים ספרים חדשים ו־95% מהם קונים חוברות עבודה - כשבכל שכבת גיל יש 73 אלף תלמידים הלומדים בעברית. נוסף אליהם ישנם כ־35 אלף תלמידים דוברי ערבית, כך שלספרים מסוימים יש פוטנציאל שוק של כ־108 אלף תלמידים בשכבת גיל.

במסגרת המודל החברה לוקחת בחשבון שורה ארוכה של פרמטרים, בהם עלויות ישירות של הדפסה, נייר, צבע, איסוף וכריכה. נוסף על אלה, יש עלויות נלוות, כגון הוצאות מכירה והפצה המתייחסות לספר בודד. כמו כן, נבדקות העלויות עקיפות הנוגעות בין השאר להפקת הספר, וכוללות גרפיקה, הגהות, הכנה לדפוס והוצאות שאינן תלויות במספר העותקים שיופקו. הפרמטר השלישי נוגע להוצאות פיתוח הכוללות הוצאות כתיבה, זכויות יוצרים, עריכה פדגוגית, איור ותקורה, הכוללת הוצאות הנהלה.

בתוכנית שהגישה חברת תבור למשרד החינוך לפני ארבע שנים כבר, היא התייחסה לאפשרויות שונות להפחתת מחירי הספרים. הדבר הראשון שיכול להפחית את מחיר ספרי הלימוד הוא הפקת ספרים ב־2–3 עיצובים סטנדרטיים, מה שיכול להפחית עד 20% ממחיר הספר. כמו כן, לטענת החברה ניתן לשנות את פורמט הפקת הספר מכריכה קשה לקלה, כשגם שימוש במרכיבי צבע שונים יכול להוזיל את ההדפסה.

 

חנות ספרים צילום: תומריקו

לא רק עניין טכני

עם זאת, הדרך המרכזית להוזלת ספרי הלימוד היא כנראה טכנית פחות. המנכ"ל תבור מסביר כי הכלי המרכזי להורדת מחירי הספרים הוא התערבות של המדינה, שתסכים לקחת על עצמה את ניהול עלויות פיתוח הספרים - הוצאה של עד 150 מיליון שקל בשנה.

לפי מפתחי המודל של תבור, אין גבול להשקעה הכספית שניתן לעשות בפיתוח ויש הוצאות ספרים שבוחרות להוציא על פיתוח ספר סכומים של מיליון שקל - דבר שמעלה את המחיר בסופו של דבר. "אפשר לפתח תכנים איכותיים בהוצאה של פחות מ־250 אלף שקל ועד לחצי מיליון שקל", נכתב במודל המעודכן שהחברה פרסמה בחודש שעבר.

כך למשל, ספר בן 400 עמודים דורש לפי המודל 845 שעות כתיבה, 529 שעות עבודה של עוזר מחקר, 221 שעות עריכה לשונית, 160 שעות עריכה נוספות ו־260 שעות התנסות. המשמעות היא פשוטה: עלות ספר לבית ספר יסודי היא 370 אלף שקל, עלות ספר לחטיבת ביניים עומדת על 425 אלף שקל ואילו עלותו של ספר לתיכון מסתכמת ב־462 אלף שקל.

יולי תמיר צילום: מנחם רייס

"מו"לים הם גופים כלכליים. נוח להם בדרך הנוכחית, שבה הם אינם נשלטים על ידי מערכת בירוקרטית", אומר תבור. "אם המדינה תציע להשתתף בפיתוח הספרים המצב ישתנה. קיים הבדל בין המו"לים הגדולים והקטנים, כי הגדולים יודעים לעתים להתמודד עם עלויות הפיתוח, לעומת מו"לים קטנים שאין להם תשתית גדולה. הפחתת הסיכון בסיוע המדינה תסייע להם להתחרות עם המו"לים הגדולים. אלא שהמו"לים אומרים כי זו פגיעה בשוק החופשי".

הסיכון שהוצאות הספרים לוקחות בעת פיתוח ספרי לימוד משפיע על מחירו של ספר וכן על תחזית המכירות של כל ספר. הנקודה המרכזית היא שתחזית כזו יכולה להיות מושפעת ממדיניות משרד החינוך. לפי המודל של תבור, תכנון נכון שלה יכול לגרום להוזלה של מחירי הספרים בעשרות אחוזים.

לאור העובדה שמרכיב הכמות הוא בעל השפעה קריטית על מחירו ההוגן של כל ספר, יש צורך להעריך את הכמות שצפויה להימכר. כמות זו, באופן טבעי, תלויה במספר רב של משתנים, הכוללים את מספר השחקנים בשוק ואת רמת ההשקעה בשיווק של כל שחקן.

בשנה האחרונה הציעה חברת תבור שורה של גישות שעשויות להוריד את מחירי ספרי הלימוד. בין אלה כלולה גם הצעה להגביל את כמות השחקנים בכל תחום לימוד, כדי להוריד את סיכוני הפיתוח. בתבור מסבירים, כי בניגוד להנחה הרווחת שלפיה ריבוי מתחרים אמור להוריד את המחיר, בשוק ספרי הלימוד הגבלת מספר המתחרים יכולה להביא להוזלות.

עוד מסבירה החברה, כי אם ספר מוזמן בכמות גדולה יותר בשל תחזיות גבוהות של ביקוש - המחיר אמור לרדת. תהליך ההפקה מאפשר להעמיס הוצאות עקיפות על כמות גדולה יותר של ספרים, וכך גם תהליך ההורדה לדפוס.

היתרון להוצאות הגדולות

לפי דו"ח טרכטנברג, שוק ספרי הלימוד בישראל מגלגל סכום של כ־800 מיליון שקל בשנה. משרד החינוך מאשר את מחירי ספרי הלימוד אולם לא מבוצעת כל אכיפה אפקטיבית על ידי המשרד בנוגע למחירי הספרים בחנויות. כיום השוק כולל כ־4,500 ספרים מאושרים שמופצים באמצעות 42 מו"לים מרכזיים וכ־ 30 מו"לים קטנים.

כמו כן, לפי דו"ח טרכטנברג שוק הספרים מאופיין בביקוש הבנוי מקהל שבוי של הורים המחויבים לקנות ספרי לימוד בהתאם לדרישת בית הספר. לאור נתונים אלו המליצה ועדת טרכטנברג על אימוץ מודל אפקטיבי לתמחור ספרי לימוד.

"יש נטייה לחשוב שמדובר בשוק צרכנים שבוי", מסביר תבור. "אולם התלמידים אינם שוק שבוי ביחס לספר בודד. בתחום הזה יש אופנות ויש גם יחסי חברויות בין מנהלים להוצאות ספרים. בעל הוצאה לאור הניצב מול השאלה בכמה לתמחר ספר, שואל את עצמו האם הוא יהיה אחד מהספרים שיצליח או יעלה אבק. אם הוא שחקן גדול, הוא מפעיל את כל האמצעים השיווקים כדי שהסימן שאלה יהפוך לסימן קריאה. צריך לדאוג לכך שהוצאות הספרים לא ישתלטו על השוק. אם המדינה הייתה מחליטה שצריך להיות ספר אחד לכל תחום, המחיר היה יורד פלאים והיינו יכולים למכור ספר גם ב־10 שקלים".

לפי מנכ"ל תבור, ספר שרץ בשוק חמש שנים יכול להימכר ב־100 אלף עותקים, מה שיוריד את מחיר הספר לפרוטות. "ברגע שהמדינה רוצה ליצור גיוון ותחרות, שהם מרכיבים חשובים במערכת החינוך, הרי שיש לזה מחיר".

אפשרות אחרת להביא להורדת מחירי ספרי הלימוד בישראל היא באמצעות מכירה של הספרים ישירות לבתי הספר. "אין סיבה שמערכת ספרי הלימוד לא תפעל ישירות מול בתי הספר כמו במספר מקומות אחרים בעולם", אומר תבור. "מהלך כזה יכול אולי לפגוע בחנויות הספרים, אך זה מדובר ב־200 חנויות ספרים בהשוואה ליותר ממיליון תלמידים בחטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים. יש פה שאלה של עלות מול תועלת".

לפי תבור, המדינה נתנה להוצאות הספרים לשבת על המודל ולבחון את המשמעויות שלו. עם זאת, בעולם ההוצאה לאור לא מאשרים זאת - ואף מביעים התנגדות למודל בכללותו. אריק כהן, בעל אחת מהוצאות הספרים הגדולות בארץ הקרויה על שמו, טוען כי "אנחנו יודעים שיש מודל, אבל לא ראינו אותו. אנחנו כל הזמן מבקשים ממשרד החינוך לראות את המודל, אבל זה לא קורה. תבור ישבו איתנו והם לא מבינים את תהליך ההוצאה לאור, וכמה מסובך עניין התכנים.

"אותם ספרים נמכרים באירופה, למשל, במחיר כפול. אין שום הצדקה כלכלית למה שטוענים בתבור. כבר ב־2003 בדו"ח סוארי לבחינת מחירי ספרי הלימוד בדקו את המו"לים וגילו שהיינו בסדר גמור. עכשיו טוענים שהדו"ח לא היה בסדר? כל זה רק בגלל לחצים פוליטיים".

שר החינוך גדעון סער צילום: שאול גולן

"הורסים את הענף"

לדברי כהן ישראל מדינה קטנה והממשלה בה מרוויחה על הספרים כי היא גובה מע"מ - שמייקר את המחיר גם כן. "אנחנו המדינה היחידה באירופה שלוקחת מע"מ מלא על ספרי לימוד", הוא אומר. "יש מדינות עם 0% או 5% אך אין מדינה שלוקחת מע"מ מלא. אחת הדרכים להוריד מחר את המחירים היא לבטל את המע"מ על הספרים, אבל האוצר מתנגד לכך".

כהן מצדו סבור כי "אם יורידו מחירים לא יהיו כאן מו"לים. אפשר להשקיע שנתיים של פיתוח ספר, ואחר כך לא משתמשים בו בכלל. רוב הפעמים שיש מהדורות חדשות זה בגלל משרד החינוך שמשנה את תוכנית הלימודים. זו גם אחת הסיבות לכך שהמחירים גבוהים. אם אתה יודע שספר חי עשור, זה דבר אחד, אך אם מדובר בשנתיים - צריך להחזיר בזמן קצר יותר את ההשקעה".

בתחילת יוני בית המשפט העליון דחה את עתירת הוצאות הספרים בישראל לקבלת צו ביניים להליך קביעת מחירי המקסימום שמשרד החינוך החל בו באוגוסט 2011. נדמה כי המלחמה הזו עדיין בעיצומה. "המשרד הורס את ענף המו"לים", אומר כהן. "בסוף נצטרך לחזור לימי אגף ספרי הלימוד שהיה קיים פעם במשרד, כלל 100 עובדים ולא היה מוצלח בכלל. לכן העבירו את המשימה לסקטור הפרטי, ומאז היה שיפור אדיר ברמה של המו"לים".

שר החינוך גדעון סער אמר ביוני האחרון כי "למו"לים לא תהיה יד חופשית בקביעת מחירי ספרי הלימוד. הצעדים שאנו נוקטים יורידו את מחירי ספרי הלימוד ויחסכו מאות עד אלפי שקלים לכל משפחה בישראל".

ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה אתמול "בשל פתיחת שנת הלימודים".