4 רפורמות שיכולות לחזק את המשק תקועות

במקביל, באוצר עוד מנסים להבין איך יממנו את דרישות תקציב 2013, בסך של כ־12 מיליארד שקל, כדי להקל את יוקר המחיה ולשפר את רמת החיים בארץ.

לא מעט מהשיפור המובטח בצמיחת המשק ובאיכות החיים של הציבור טמון בארבע רפורמות שמתקדמות לאט מדי. בכולן יש נסיבות מקלות, כמו מחלוקות מהותיות שדרוש זמן ללבן אותן. לעתים, נראה כי משחקי האגו בין הצדדים הם שמדריכים את המשא ומתן הצולע, כמו במקרה של חברת החשמל. אולם המשותף לכולם הוא הדבר הכל כך ישראלי - הפער בין המצוי לרצוי. בין הפוטנציאל לצדק חברתי ולצמיחה למציאות האפורה של המשך הסדר הקיים. בינתיים הציבור משלם את המחיר.

הפגנה נגד גזרות הממשלה צילום: ענר גרין

התייעלות חברת החשמל מתעכבת 16 שנים

המדינה עצרה את הרפורמה בחברת החשמל והצרכנים משלמים

הרפורמה: שינוי ארגוני עמוק בחברת החשמל והפיכת משק החשמל בכללותו ליעיל ותחרותי. החברה אמורה להוציא לגמלאות כ־2,000 עובדים, למכור יחידות ייצור חשמל באלון תבור וברמת חובב ולהוציא מידיה את ניהול המערכות. את החוסר בחשמל שייווצר ישלימו יצרנים פרטיים (OPC, דוראד, דליה אנרגיותׂ) שיוסיפו אלפי מגה־ואט למערכת.

מדוע דרושה רפורמה: חברת החשמל על 13 אלף עובדיה אינה יעילה והמדינה נאלצת לסבסד את עלויות הפקת החשמל. הרפורמה, שתוכננה כבר לפני 16 שנים, אמורה ליצור תחרות ועשויה להוזיל את תעריפי החשמל.

חברת החשמל נמצאת כיום במשבר פיננסי עמוק, שמחייב אותה לפנות למדינה כל אימת שקופת המזומנים שלה מתרוקנת. דו"ח הרבעון הראשון של 2012 מגלה שהחברה סיימה אותו בהפסד של כ־1.5 מיליארד שקל, וצבר ההתחייבויות שלה כבר מגרד את רף ה־70 מיליארד שקל - כ־10% מהחוב הלאומי של מדינת ישראל כולה. החברה הגיעה למשבר זה בעיקר בשל המחסור בגז טבעי שבו היא משתמשת לייצור חשמל. לפיכך החברה משתמשת בתחליפים יקרים כמו פחם, סולר ומזוט, שעולים לה עד 100 מיליון שקל ביום.

למה הרפורמה תקועה: בספטמבר 2010 ועד עובדי חברת החשמל הסכים לביצוע שינוי ארגוני בחברה, אך המדינה לא הרימה את הכפפה. לפי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2010, כל עובד שיפרוש אמור לקבל כ־1.7 מיליון שקל. במצבה הפיננסי של חברת החשמל לא ברור מהיכן יגיע הכסף.

המדינה הפקידה את נושא הרפורמה בידי סגן שר האוצר איציק כהן, שהיה אמור עד יוני האחרון להגיע למתווה כללי.

המועד החדש לביצוע הרפורמה בחברה הוא דצמבר 2012. אשרי המאמין.

מחיר ההמתנה: מאחר שחברת החשמל היא יצרנית החשמל הכמעט יחידה במשק, דחיית הרפורמה גרמה רק בשנה האחרונה נזק של 15 מיליארד שקל - בעלויות חשמל ובזיהום אוויר.

רכבת ישראל שקועה בחובות

עיכוב הרפורמה ברכבת מונע את חידוש הקרונות

הרפורמה: המדינה החליטה להפוך את רכבת ישראל למודרנית ויעילה יותר בהשקעת עתק של 16 מיליארד שקל עד שנת 2021. התוכנית כוללת, בין השאר, שדרוג כלל רציפי החברה, רכישת קרונות וחלקי חילוף חדשים, החלפה של מערכת האיתות הארצית וכן בניית מתחם חדש בנתב"ג. בנוסף תוכננו הוצאת התחזוקה למיקור־חוץ, הקמת שתי חברות־בנות (מטענים ונדל"ן) וחתימה של הסכם עבודה חדש.

מדוע דרושה רפורמה: רכבת ישראל היא מונופול שסובל בשנים האחרונות מהידרדרות במצבו הפיננסי, ואת שלוש השנים האחרונות סיימה החברה בהפסדים שנעו בין 104 מיליון שקל בשנת 2009 ל־220 מיליון שקל בשנת 2011, ועם קופת מזומנים ריקה.

מדוע הרפורמה תקועה: המדינה תכננה לאפשר לרכבת גיוס של 1.5 מיליארד שקל בערבות מדינה לשנת הרפורמה הראשונה (2013). בפועל, לרכבת לא היה אפילו מספיק כסף כדי לשלם לספקים ולעובדי קבלן.

החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו כבר העבירה שליש ממכסת ערבויות המדינה ל־2012 לחברה, ולכן באגף מתנגדים לגיוס שנועד למימון הרפורמה ברכבת.

בשבועות האחרונים הודחו יו"ר דירקטוריון החברה אורי יוגב ויו"ר ועד העובדים גילה אדרעי. הדחת יוגב בוצעה בניגוד לדעתו של שר האוצר, ולכן המהלך נבחן כעת על ידי רשות החברות ומבקר המדינה.

מחיר ההמתנה: מאות מיליוני שקלים בשנה.

הפרטת נמלי ישראל מקרטעת

התחרות בנמלים מתעכבת והוצאות הציבור לא פוחתות

הרפורמה: הפרטת נמלי חיפה, אשדוד ואילת, אשר דרכם עוברים 95% מהסחורות שיוצאות ונכנסות למדינת ישראל.

מדוע דרושה הרפורמה: ועדת טרכטנברג מצאה שמדובר בענף לא יעיל ש"משית על סוחרי החוץ עלויות כלכליות גבוהות מאוד, הבאות לידי ביטוי בשלושה מובנים עיקריים: עלויות זמני השהייה של אוניות ומטען, פגיעה באמינותם של סוחרי החוץ בסחר הבינלאומי ותעריפים גבוהים יותר למשתמשים, הנובעים ממערך עלויות גבוה, במיוחד בתחום השכר". לכן נדרשת יצירת תחרות בענף הספנות.

למה הרפורמה תקועה: נמלי אשדוד וחיפה אמנם הגישו טיוטת תשקיף לקראת הנפקה של 15% מהם, אולם זאת התגלתה כמלאת "חורים" ודורשת כתיבה מחדש. בניית הרציפים החדשים באשדוד ובחיפה, כאלה שאולי יעברו לידיים פרטיות, מתעכבת אף שכל האישורים הושגו. לאחרונה אף הכריזו עובדי נמל חיפה על סכסוך עבודה על רקע כוונה לבנות מרכז מסחר ופנאי על אחד הרציפים. אפילו הפרטת פעילות נמל אילת, שאמורה היתה להסתיים בדצמבר האחרון, נדחתה על רקע פרישת חברות מהמכרז. תאריך המכרז החדש הוא 11 בספטמבר.

מחיר ההמתנה: הרפורמה אמורה ליצור תחרות גדולה בין נמלי הים, שאף אמורה להוזיל בסופו של דבר את סל ההוצאות של כל אחד מאיתנו ולחסוך למשק בית ממוצע אלפי שקלים בשנה, ובמקביל לאפשר למגזר העסקי להגדיל את הפעילות מול חו"ל ומכאן את הצמיחה במשק.

חצי שנה של המתנה לזכויות עובדי הקבלן

עובדי הקבלן לא רואים את ההטבות שהובטחו

הרפורמה: 70 אלף עובדי השמירה והניקיון במגזר הציבורי אמורים לקבל תנאי עבודה משופרים, כמו גם כ־60 אלף מעמיתיהם במגזר הפרטי, שחלקם גם היו אמורים להיקלט להעסקה ישירה. בנוסף, היתה אמורה להיעצר תופעת מיקור־החוץ של שירותי הליבה במגזר הציבורי ובאופן מצומצם יותר במגזר הפרטי, באמצעות קליטה להעסקה ישירה של העובדים או ביטול התקנים שלהם במקרים מסוימים. אלו מבין עובדי הקבלן שלא ייקלטו אצל המעסיק — אם במגזר הציבורי ואם בפרטי - אמורים לקבל העלאות שכר משמעותיות כמו קרן השתלמות, סבסוד ארוחות ועוד. במגזר הציבורי, עובדי הניקיון יכולים גם לצפות להעלאת שכר למינימום של 4,500 שקל בחודש ברוטו, ועובדי השמירה יזכו להעלאת שכר למינימום של 4,300 שקל בחודש מאוקטובר.

הפגנה למען זכויות עובדי קבלן צילום: נועם מושקוביץ'

מדוע דרושה הרפורמה: מעט רפורמות במשק זכו לקונצנזוס כה רחב כמו זו של עובדי הקבלן. מדובר בעובדים שכבר שנים רבות מאוד נחשבים לשלב התחתון בהיררכיית המשק הישראלי, כאשר זכויותיהם נפגעות שוב ושוב. בנוסף, עלה החשש כי תופעת הקבלן תלך ותתרחב, ולבסוף תהפוך את מה שמסורתית נחשב כעבודה שכירה לעבודה קבלנית. בהסתדרות חששו גם כי כתוצאה מכך ייפגע הכוח הארגוני של העובדים השכירים במשק.

למה הרפורמה תקועה: בפברואר האחרון נחתם הסכם העקרונות בין ההסתדרות, משרד האוצר והמעסיקים הפרטיים. עם המדינה נחתם כבר הסכם יישום, אך הוא עצמו עוד לא סופי וצפוי להיות מיושם באוקטובר.

ההסתדרות טרם דנה עם המעסיקים הפרטיים, בשל הבחירות להסתדרות שהתקיימו במאי ובשל חופשת הקיץ שהעסיקו את בכיריה. בפועל, רק בחודש הבא יתחיל משא ומתן שבו צפויות אי־הסכמות רבות. לדוגמה, עולה השאלה אם שומר בסניף בנק יהיה זכאי לסבסוד שכר הלימוד בגני הילדים של ילדיו, כמו עובד בנק מן המניין. גם בהסתדרות מודים שבכל הנוגע למגזר הפרטי, גיבוש הסכם סופי ייקח זמן רב.

מחיר ההמתנה: עבור כל עובד קבלן מדובר במחיר המתנה שונה. במקרה של עובדי הקבלן במגזר הציבורי, המחיר עשוי להיות סביר, שכן ההסכם אמור להיות מיושם באוקטובר ויחול רטרואקטיבית מ־1 במאי. במקרה של עובדי המגזר הפרטי, מדובר בפגיעה שיכולה להגיע לכמה אלפי שקלים בחודש בהיעדר קרנות השתלמות, היעדר הטבות ועוד.