מחזיקי רכב צמוד ממקום העבודה ישלמו גם על הדלק
על פי טיוטת חוק ההסדרים שווי השימוש הנהוג כיום עבור מי שמחזיק רכב צמוד יגדל בצורה משמעותית. מחזיק הרכב יצטרך לבחור בין מכסת קילומטראז' שנתית שאותה יוכל לנצל לפי מדרגות שייקבעו מראש, לבין תשלום עבור הדלק באופן עצמאי
מחזיקי רכב צמוד ממקום העבודה, יצטרכו לשלם גם על הנסיעות שהם עורכים. כך עולה מתוכן טיוטת חוק ההסדרים. על פי הטיוטה יחולק שווי השימוש החודשי לרכב צמוד לשני חלקים עיקריים: חלק הנגזר כנהוג כיום על פי שיעור קבוע ממחיר הרכב וחלק נוסף הנגזר ממחיר הדלק שהעובד צורך.
כיום מחזיקי רכב צמוד נדרשים לשאת רק בשווי שימוש הנגזר על פי 2.48% מערך הרכב. עובד שבוחר ברכב זול, משלם מטבע הדברים שווי שימוש נמוך יותר.
לפי המתווה החדש יצטרך העובד להעריך מראש מה יהיה ממוצע הקילומטרים השנתי שיסע, שעליו ישלם שווי שימוש. הטיוטה אינה מבהירה מה גובהו של שווי השימוש כחלק ממחיר הרכב ומהו גובהו של שווי השימוש על הדלק.
עובדים יוכלו גם לבחור שלא לשלם שווי שימוש על הדלק – במקרה כזה יממנו את עלות הדלק בעצמם. שווי השימוש על הדלק יחולק לדרגות שבהן יוכל העובד לבחור, כשהדרגה הגבוהה ביותר תהיה "הטבת דלק חופשי". שווי השימוש החופשי "יוביל לצמצום התופעה ויביא למימון הדלק מכיס המשתמש".
נוסף לשווי השימוש קיימת התייחסות בטיוטה גם להמלצות רבות של ועדת זליכה להסדרת ענף הרכב, שמשרד התחבורה פעל להכנסתן לחוק ההסדרים. ואולם, מספר מסקנות חשובות נעדרות מן הטיוטה.
כך לדוגמה, פיצול בין מותגי רכב ואיסור על אחזקה צולבת בין חברות ליסינג ליבואני רכב. סעיף נוסף המתייחס למסקנות ועדת זליכה קובע כי על פי ניתוח הצוות הבין־משרדי לא זוהו כשלים משמעותיים בענף הרכב הישראלי, רמות המחירים בארץ אינן חורגות מהמקובל בעולם ונראה כי בענף הליסינג קיימת תחרות ערה בין מספר גדול של מתחרים.