דו"חות אי.די.בי: ההפסדים והגירעון בהון העצמי אינם הדבר המטריד היחידי

1. שוק ההון מקדים את ועדת הריכוזיות

"אנו פועלים בנחישות ובמרץ תוך מטרה ברורה להגדיל באופן משמעותי את הנזילות של החברות בקבוצה", כך אמר נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, לפני שלושה חודשים עם פרסום הדו"חות לרבעון הראשון.

מאז מכרו החברות בקבוצה נכסים בשווי כולל של כ־2.6 מיליארד שקל. דיסקונט השקעות מכרה את החברות המלטו מקסימה, כלל ביטוח חתמה הסכם למכירת גארד, ואי.די.בי פתוח נפרדה מהשליטה ב כלל תעשיות.

אסטרטגיית המכירות של אי.די.בי, שצברה תאוצה בחודשים האחרונים, היא המשך ישיר למימושים שהחלו ב־2011 עם מכירת השליטה של כור במכתשים אגן לכימצ'יינה הסינית.

נראה ששוק ההון מקדים את ועדת הריכוזיות ומחייב את נוחי דנקנר לפרק את הפירמידה מוקדם הרבה יותר מכפי שנדרש לכך בהמלצות הוועדה.

2. "משימה בלתי אפשרית"

"על אף ולאחר הכללת הערת עסק חי, החברה הנה בעלת יכולת להמשיך ולפעול במהלך עסקיה, ובמסגרת זו לפרוע את התחייבויותיה כסדרן" - כך טוען הדירקטוריון של אי.די.בי, שלא נותן לעובדות לבלבל אותו.

נוחי דנקנר. מי שמצפה שהסדר חוב באי.די.בי יהיה דומה לזה שנחתם עם אפריקה של לב לבייב, עלול להתאכזב צילום: צביקה טישלר

אי.די.בי אחזקות היתה חוסכת מעצמה את הערת עסק חי לו היתה מצליחה לשכנע את רואי החשבון שלה בסבירות תחזית המזומנים שלה, או מציגה תוכנית מגובשת לתשלום החוב.

כך או אחרת, באסיפת מחזיקי איגרות החוב של אי.די.בי אחזקות שתיערך מחר תמונה נציגות שתבדוק אפשרות לגיבוש הסדר עם החברה. אם המוסדיים יתעקשו להגיע להסדר לפני שבמשרדי אי.די.בי יניפו דגל לבן, דנקנר אמנם עלול לאבד את השליטה בפירמידה, אך תמיד יוכל לטעון שהסדר החוב נכפה עליו על ידי המוסדיים, ואם רק היו נותנים לו זמן ואמון הוא היה עומד במשימה.

3. האם הבכירים ייתנו דוגמה אישית?

"מנכ"ל החברה וחברי הנהלתה, לרבות נושאי משרה בה, החליטו לוותר על 10%–15% משכרם החודשי לתקופה של שנה". נוחי דנקנר, יו"ר הקבוצה, מוותר על 50% משכרו החודשי.

נראה שבאי.די.בי מאמצים את המודל של חברת הדירוג מעלות, שרק אחרי פרסום הערת עסק חי הורידה את דירוג האשראי של אי.די.בי אחזקות ל־CCC. כך, גם באי.די.בי המתינו לפרסום הדו"חות כדי לגלח במעט את שכר הבכירים. על זה נאמר: "מאוחר מדי, מעט מדי".

אחרי שהבכירים בקבוצת אי.די.בי זכו בשנת 2011 לשכר חודשי של כ־170 אלף שקל, ובנוסף לכך נהנו מבונוסים למרות הפסדיה של הקבוצה, קיצוץ של 10%–15% בשכר הוא בחזקת לעג לרש.

בכל אופן, הציבור אינו צריך להתקנא בשכרם של בכירי החברה, כי אם ב"גילוח" הזעיר במשכורותיהם. למשקיעים בהסדר החוב של אי.די.בי, אם זה יגיע, מצפה "תספורת" הרבה יותר גדולה מ־10%–15%.

4. 310 מיליון סיבות לדאגה

"החברה הגיעה להסכמות עם גורמים מממנים שמכוחן היא מוגבלת במימוש אחזקות מהותיות, גיוס אשראי, מתן שעבודים, ביצוע השקעות ועוד". כאילו לא די בקשיים שממילא יש לאי.די.בי אחזקות, החברה־הבת אי.די.בי פתוח מדווחת על מגבלות נוספות באיתור המקורות הנדרשים לה כבר מעבר לפינה לצורך תשלום לבנקים ולמחזיקי האג"ח.

נוסף על 365 מיליון השקלים שאותם מצפה אי.די.בי פתוח לקבל אחרי שתמכור את אחזקותיה בכור ובכלל תעשיות, נדרשים לה "מקורות אחרים" בהיקף 310 מיליון שקל עד 30 בספטמבר 2013. ממוצע של מיליון שקל ביום, לא כולל שבתות וחגים.

הביטוי "מקורות אחרים" מספק לעת עתה, מאחר שמדובר במקורות הנדרשים למועד הרחוק יותר משנה. אולם בדו"ח הבא של אי.די.בי פתוח לרבעון השלישי, דירקטוריון החברה יידרש לספק תוכנית מפורטת, סבירה ומשכנעת להשגת אותם 310 מיליון שקל. אחרת, קיים סיכוי סביר שאי.די.בי אחזקות לא תהיה החברה היחידה בקבוצה עם הערת עסק חי.

5. ההבדל בין אי.די.בי לאפריקה

"צריך להתניע הסדר חוב מוקדם - כשעדיין אפשר להבריא את החברה", אמר פרופ' אמיר ברנע, האיש שחתום על מתווה הסדר החוב של אפריקה. עמדתו של ברנע, המנוגדת לגישתו של דנקנר, משקפת את ההבדל העצום בין אפריקה לאי.די.בי. בעוד שצמד המילים "הסדר חוב" נחשב מוקצה בסביבת אי.די.בי, הדירקטוריון של אפריקה פנה למשקיעים בבקשה לפתוח בהידברות כדי לארגן מחדש את התחייבויות החברה למחזיקי האג"ח, לפני שהערת עסק חי בכלל עמדה על הפרק.

למהירות התגובה של החברה יש משמעות. ערב הקריאה להסדר באפריקה, לפני שלוש שנים, ההון העצמי שלה הסתכם ב־1.2 מיליארד שקל. לעומת זאת, לאי.די.בי יש גירעון בהון העצמי, הנאמד ב־1.7 מיליארד שקל.

מי שמצפה שהסדר חוב באי.די.בי יהיה דומה לזה שנחתם עם אפריקה של לב לבייב, עלול להתאכזב.