בדיקת "כלכליסט": הציבור משלם את חגיגת השכר במכללות

המכללות הפרטיות בישראל, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה, זוכות לזיכוי מס על התרומות שהן מקבלות בשל הגדרתן כחברות לתועלת הציבור (חל"צ), ובכך למעשה הן מקבלות תמיכה עקיפה מהמדינה. לצד תמיכה זו, המכללות נוטות לשלם למרצים המועסקים אצלן שכר נדיב במיוחד העולה על שכר המקבילים להם באוניברסיטאות הנחשבות לגופים ציבוריים. לפיכך, רשות המסים בוחנת את ביטול זיכוי המס על התרומות למרכז הבינתחומי הרצליה.

"כלכליסט" בדק מיהם חמשת מקבלי השכר הגבוה בארבע מכללות פרטיות נוספות שאינן מתוקצבות, ואשר להן זיכוי מס דומה על תרומות (הקריה האקדמית אונו, המכללה למינהל, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומכללת נתניה). הנתונים מבוססים על דיווח המכללות לרשם העמותות על השכר ברוטו השנתי, ומפורסמים באתר גיידסטאר המאגד נתוני עמותות.

השכר הגבוה במכללות עולה משנה לשנה

לפי המשכורות שניתנו בשנים 2009 ו־2010, חמשת מקבלי השכר הגבוה בקריה האקדמית אונו ובמרכז הבינתחומי הרצליה עקפו את כל האוניברסיטאות. חמשת מקבלי השכר הגבוה במסלול האקדמי המכללה למינהל עקפו גם הם את כלל האוניברסיטאות, להוציא בר־אילן.

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שלוש המשכורות הראשונות עלו על השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה באוניברסיטאות. רק במכללה האקדמית נתניה המשכורות ברוטו ב־2010 היו דומות לאלו שבאוניברסיטאות.

נתוני השכר של עמותות ומוסדות ציבור ל־2011 מתחילים להיחשף רק בימים אלו, ועל כן ההשוואה העדכנית ביותר יכולה להיעשות בין 2009 ל־2010 והיא מגלה עלייה נאה במשכורות: דקאן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל קיבל ב־2009 משכורת ברוטו שנתית של 844 אלף שקל, ובשנה שלאחר מכן גרף 959 אלף שקל - עלייה של כ־14%. במכללה האקדמית נתניה, שכבר דיווחה על גובה המשכורות ששילמה ב־2011, השכר הגבוה ביותר עלה מ־703 אלף ברוטו ב־2010 ל־733 אלף שקל ב־2011.

קיימים 16 מוסדות פרטיים להשכלה גבוהה בישראל, לשבעה מתוכם אישור עדכני לזיכוי מס על תרומות, לפי אתר רשות המסים. המוסדות שבלטו בעלות השכר הגבוהה היו אלו שממוקמים במרכז הארץ ואשר מציעים לימודי מינהל עסקים או משפטים כתחומים עיקריים.

למשל, במכללה האקדמית לישראל, הממוקמת ברמת גן ומלמדת סיעוד, ניהול מערכות בריאות וייעוץ חינוכי, השכר הגבוה ביותר ב־2010 עמד על 111.5 אלף שקל ברוטו לשנה, ובמרכז האקדמי כרמל המשכורת הגבוהה ביותר עמדה על 600 אלף שקל ברוטו לשנה. בין המוסדות שמקבלים זיכוי מס, חריגים מכון לנדר ומכון שכטר. במכון לנדר נעו חמש המשכורות הגבוהות בין 28 ל־60 אלף שקל ברוטו לחודש, ובמכון שכטר בין 20 ל־33 אלף שקל.

האם מישהו מפקח על המכללות הפרטיות?

בניגוד למוסדות האקדמיים המתוקצבים, אין המכללות מחויבות לדווח על עלות המעסיק לרשם העמותות. לטענת המכללות הפרטיות, לא ניתן להשוות את עלות המעסיק באוניברסיטאות לזו של המכללות, שכן מדובר במכפיל שונה.

אולם, לפי נתוני המכללה האקדמית נתניה, שפרסמה את עלויות השכר שלה אף שאינה חייבת, ניתן לקבל מושג באילו מספרים מדובר: שכר נשיא מכללת נתניה ב־2010 עמד על 58.6 אלף שקל ברוטו בחודש, ועלות שכרו היתה 103 אלף שקל. שכרו של מרצה בבית הספר למשפטים היה 58 אלף שקל ברוטו בחודש, ועלות שכרו - 98 אלף שקל. הרקטור במכללה הרוויח 55.7 אלף שקל ברוטו בחודש, ועלות שכרו היתה 116 אלף שקל. מנגד, ניתן לראות את נתוני השכר באוניברסיטאות מתוך דו"ח הממונה על השכר באוצר: שכר נשיא הטכניון ב־2010 היה 70 אלף ברוטו בחודש, אך לפי נתוני עלות השכר מדובר ב־89 אלף שקל. שכרו של סגן נשיא אוניברסיטת בן־גוריון עמד על 55.8 אלף שקל ברוטו בחודש, ולפי עלות השכר מדובר ב־84.4 אלף שקל.

צילום: יונתן פורו

ההבדלים במשכורות בין האוניברסיטאות למכללות הפרטיות נובעים ממדיניות תכנון המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), שלפיה המוסדות הפרטיים לא יתוקצבו כלל. למעשה, לפי התוכנית הרב־שנתית של הות"ת, גם אם אחד המוסדות הפרטיים יקרוס ויבקש את תמיכתה, הוא לא יקבל אותה, לפחות לא לפני 2016.

הנפגע העיקרי: המכללות שמתוקצבות על ידי המדינה

הרחבת הסקטור הפרטי בתחום ההשכלה הגבוהה בתחילת שנות ה־90 החלה בעידוד המדינה, ובפרט בעידוד נציבות המדינה ומשרד המשפטים, היות שהאוניברסיטאות לא נתנו מענה לביקוש שהיה בשוק לעורכי דין. בנוסף, המוסדות הפרטיים אינם מוגבלים במספר הסטודנטים שיכולים ללמוד בהם, הם חופשיים לקבוע את מסגרת תקציבם, אינם מגישים דו"חות ביצוע לות"ת וכמובן רשאים לקבוע את שכר הלימוד ושכר העובדים בהם. המוסדות הפרטיים חופשיים לקבוע את השכר לסגל המינהלי ולסגל האקדמי, שכן התערבות הות"ת בכך תהווה פגיעה בחוק "חופש העיסוק" והתערבות בשוק החופשי. זאת, בניגוד למוסדות המתוקצבים הכפופים להסכמי שכר, לפיקוח ולהוראות הממונה על השכר במשרד אוצר.

המועצה להשכלה גבוהה אסרה בשנת 2002 על הקמת מוסדות להשכלה גבוהה למטרת רווח, ומאז כל המוסדות להשכלה גבוהה הוגדרו כעמותות נטולי מטרות רווח. אולם, על אף שהם מוגדרים כעמותות, האסטרטגיה המרכזית של המוסדות הפרטיים היא למשוך סגל אקדמי מוכשר באמצעות משכורות גבוהות יותר מאלו הנהוגות באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות על ידי המדינה.

המכללות המתוקצבות על ידי המדינה נקלעו עקב כך לבעיה קשה, שכן מרצים מעדיפים לעבוד במכללות הפרטיות ובהעדפה שנייה באוניברסיטאות.

ועד ראשי המכללות האקדמיות פירט במסמך מתחילת השנה כי קיים קושי בגיוס חברי סגל למכללות האקדמיות הציבוריות, בעיקר בפריפריה. זאת, משום שישנם חסמים על היקפי העסקה של אנשי סגל אקדמי בכיר וקושי בתמרוץ וקידום אנשי סגל אקדמי ראויים. הדרישה שלהם היא לאפשר כללי תחרות הוגנים בין המכללות האקדמיות הציבוריות והמוסדות הבלתי מתוקצבים על ידי צמצום הרגולציה שחלה כיום על המכללות הציבוריות, הסותרת לטענתם את עקרון החופש האקדמי והניהולי במערכת ההשכלה הגבוהה.

תגובת הקריה האקדמית אונו: "הקריה האקדמית אונו הינו מוסד ללא כוונת רווח שאינו נתמך מכספי המדינה. מהות קיומה של אונו כמוסד ללא כוונת רווח מתבטא בהקצאת כ־30 מיליון שקל לטובת מלגות לסטודנטים מדי שנה והובלת פרויקטים חברתיים כגון הקמפוס החרדי, קליניקות למען הקהילה, תוכנית ליוצאי אתיופיה, לימודים לבעלי מוגבלות וכיו"ב.

"מוסד ללא כוונת רווח שאינו יכול לפנות למדינה כדי לכסות גירעונותיו חייב להתנהל לפי פרמטריים כלכליים ואקדמיים מחמירים. לשם כך תמשיך אונו לשמש בית לטובי המרצים והמנהלים ותשלם להם שכר הוגן".

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים מסר, כי "המרכז מעניק שכר הולם לכל עובדיו. השכר נקבע תוך השוואה לשכר הנהוג במוסדות אקדמיה ומחקר. שכרם של עובדי המרכז האקדמי דומה לעלות שכרם של עובדי האוניברסיטאות המתוקצבות. בנוסף, המספרים אינם מדויקים ואינם ברי השוואה, מאחר שחלקם משקפים עלות מעביד (גילומים) וחלקם לא".

מכללת נתניה: "יש התאמה בין השכר לנסיון המומחים"

מהמכללה האקדמית נתניה נמסר: "המכללה אשר מעסיקה את אנשי המקצוע המובילים בתחומם, מקפידה על שכר תקין מבחינה ציבורית ולראיה רמת השכר הממוצעת של חברי הסגל במכללה נמוכה ב־20% מזו הנהוגה באוניברסיטאות.

"חשוב להבין כי בנתונים המוצגים בכתבה מגולמים משתנים כגון קרן השתלמות המשולמת במשכורת ומחויבת במס וכן המרת זכויות שבתון בהיוון חלקי, דבר שלא מקבל ביטוי במוסדות אחרים בהם נרשמות הזכויות לחוד ולכן גורם להטיית נתוני עלות השכר. אנו סבורים כי קיימת קורלציה הולמת ציבורית בין רמת השכר לבין ניסיונם המקצועי של המומחים ותרומתם האדירה לחינוך ולמחקר".

מהמרכז הבינתחומי הרצליה נמסר: "המרכז הבינתחומי הינו מוסד ללא כוונת רווח העומד בכל התנאים על פי חוק, ועל פי כללי המועצה להשכלה גבוהה נמצא עומד במלוא הדרישות לעניין הפטור.

"אנו גאים על כך שהבינתחומי הפך את ההשכלה הגבוהה בישראל למתחרה אמיתית בסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי, ועל הזכות שניתנה לנו להחזיר ארצה מוחות מובילים ומבריקים, שאבדו לחברה הישראלית. הבינתחומי הוא מוסד מופת ציוני, ישראלי ואקדמי ובכל חברה אחרת לא היה ניתן ביטוי לשיקולים הזרים ולניסיונות לפגוע בו, אלא היה זוכה להערכה רבה".