ראש אגף התקציבים: "צעדי הממשלה להגדלת מיסים הכרחיים, ידרשו צעדים נוספים"

"בטרם מביאים מדיניות כלכלית צריך לדעת מה מטרותיה – עידוד הצמיחה וצמצום פערים", כך אמר גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים, בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט". לדבריו, "בשלושים השנה האחרונות ממוצע הצמיחה עומד על 3.5% ובעשור האחרון על 3.6%. הפרמטר השני – שיעור אבטלה יחסית לא גבוה, פרמטר שלישי, יחס חוב תוצר שירד ביחס למדינות אחרות אבל נטל המימון במונחי תוצר כפול ממוצע ה-OECD, 40 מיליארד שקל.

עוד אמר הרשקוביץ, "הגירעון המתוכנן ל-2013 הוא 3%, אנחנו בגירעון מבני. רק לשם השוואה ערב המשבר ב-2008, נכנסנו למשבר עם גירעון אפס. הסיבה שזה קרה – מדיניות נכונה – שמירה על הוצאות ועל רמת הגירעון. מול נקודת פתיחה זו אנחנו ניצבים היום במצב של הרבה אי ודאויות - מצב הכלכלה העולמית שאנחנו כן מושפעים ממנה והן הסיכונים הגיאו פוליטים. לכן קל וחומר שבמצב זה אנחנו מחוייבים לבצע את כל הצעדים הנדרשים כדי לעמוד ביעד הגירעון שנגמר ובמדיניות פיסקאלית אמינה וברורה. אי יישום של מדיניות כזו עלול להוביל אותנו למשבר".

גל הרשקוביץ צילום: נמרוד גליקמן

הרשקוביץ השיב לטענותיו של יו"ר מגדל אהרון פוגל שתקף את המדיניות הממשלתית שמגדילה מיסים. "השווקים הפיננסים מגיבים מהר, הגדלת גירעון עולה כסף, צריך לממן אותה. אי עמידה במסגרות עלול להוביל להגדלה משמעותית של עלויות המימון הממשלתיות ולפגיעה בסקטור העסקי, כולם נמצאים באותו ג'קוזי, אותו שוק הון. שלא לדבר על כך שמשקיעים זרים מסתכלים על נתוני מקרו כלכלה במדינה לפני שמשקיעים בה. אי עמידה במסגרות עלול להביא למצב בעייתי כי גירעון של 6%-7% אי אפשר לממן ואז חייבים לקצץ בהוצאות ולהעלות מיסים וזה לא תורם לא לצמיחה ולא לתעסוקה".

לגבי הטענות של אהרון פוגל שמיסים פוגעים בצמיחה אמר הרשקוביץ "גירעון בלתי נשלט פוגע בצמיחה הרבה יותר. מי שאומר שצריך להרחיב את ההוצאות – אנחנו כבר עושים את זה. אנחנו הולכים להגדיל את תקציב ההוצאות של 2013 לעומת 2012. אני חושב שברור היום שהצעדים שבוצעו לפני תקופה לא קצרה בסדר גודל לא קטן היו הכרחיים, חיוניים וכמובן ידרשו צעדים נוספים משמעותיים בקרוב. לגבי הרכב התקציב – התקציב יגדל ב-13 מיליארד שקל ריאלי ביחס ל-2012 אבל בשל התחייבויות גדולות שנלקחו בשנים האחרונות, ידרשו התאמות בצד ההוצאות כדי לעמוד במסגרת התקציב שנקבעה.

זה אומר שנדרשים סדרי עדיפויות נכונים. אילו? חינוך, תעסוקה ותשתיות הכי חשובים כרגע. ברור שבעולם של משאבים מוגבלים נצטרך לראות איך מעבירים משאבים למקומות חלשים ובוחרים בהתאמות והפחתות בנושאים שפחות תומכים במטרה המרכזית. לגבי שינוי מבני – נתמקד בתחרותיות. לגבי רגולציה טוענים שעשינו יותר מדי. יש עודף של מיקרו רגולציה, הטופסידה זה נכון, עודף רגולטורים שמביאים לעודף ביורוקרטיה ללא ערך משמעותי. יש בעיה של תכיפות שינויים ואי ודאות. צריך לטפל בזה אבל בוא לא נערבב בין בעיות אלו לבין הצורך להמשיך ליצור שינוי מבני ברגולציה להסרת חסמים להגברת תחרות בכל ענף ריכוזי. לא נעצור ונמשיך בנחישות ונקדם את זה.