מבקר המדינה חושף את דיל הקוטג' בין שלום שמחון לאוצר
מיולי 2006 ועד יוני 2009 הוסר פיקוח מ-10 מוצרי חלב, למרות שלא התקיימה תחרות מספקת על ייצורם. עוד עולה כי ב-2006 הוצא הקוטג' מפיקוח בניגוד להחלטת ממשלה
משרדי האוצר והתמ"ת, ובפרט הוועדה לפיקוח על מחירי המזון – הזניחו את תפקידם בשנים האחרונות, קיבלו החלטות על סמך מידע חסר וחלקי, לא הביאו בחשבון את שיקולי הצרכן וקיבלו החלטות שבסופו של דבר פגעו בציבור. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום.
- הפתרונות שיורידו את מחירי המזון
- נתניהו ושטייניץ לא התערבו - והדלק התייקר לשיא של 8.25 שקלים לליטר
- ממחר: הלחם האחיד יתייקר ב-6.5% ל-5.24 שקלים
בפרק שהוקדש לפיקוח על מוצרי החלב נחשף צד לא כל כך יפה של משרדי החקלאות והאוצר. מיולי 2006 ועד יוני 2009 הוסר פיקוח מ-10 מוצרי חלב, למרות שלא התקיימה תחרות מספקת על ייצורם. התוצאה הבלתי נמנעת היתה עליית מחיר לצרכן. מדוע הוסר הפיקוח? המבקר מציע הסבר – בין משרד החקלאות לאוצר נרקם דיל. לפי אותו דיל, משרד האוצר לא יכשיל את חוק תכנון משק החלב שקידם שר החקלאות דאז שלום שמחון, ובתמורה משרד החקלאות לא יתנגד להוצאות המוצרים מפיקוח. מי שילם את המחיר של הדיל הזה? הצרכן הישראלי, שמצד אחד קיבל פחות פיקוח, ומצד שני הגנה על ניהול משק החלב, שמכריח נכון להיום את הצרכן לסבסד את פעילות הרפתות הקטנות באמצעות ממחיר חלב גבוה.
בשנת 2005 טען בוועדת המחירים יצחק בן דוד, המפקח על המחירים במשרד החקלאות, כי אין להסיר את הפיקוח ממוצרי החלב משום שאין מספיק תחרות. בשנת 2006 טען אותו בן דוד טענה הפוכה לחלוטין – ללא עבודת מטה שמצדיקה את השינוי הקיצוני בדעה. כך, ב-2006 הוצא הקוטג' מפיקוח, וזאת אפילו בניגוד להחלטת ממשלה להשאירו בפיקוח שהתקבלה בשנת 2005. עוד טוען המבקר כי אותו בן דוד קיבל מידע ב-2008 לפיו מחיר הקוטג' עלה, והמונופול של תנובה נשמר. למרות זאת לא עשה בן דוד דבר בנושא ואף לא הביא את הנתונים לידיעת ועדת המחירים.
הדו"ח חושף בכל תחום הפיקוח על מחירי המזון הזנחה של שנים ארוכות על ידי מקבלי החלטות רבים, שפשוט לא מילאו את תפקידם. כך, לגוף המפקח על המחירים במשרד התמ"ת אין גורם מקצועי האוסף עבורו נתוני שוק, הוא מעולם לא ביצע בדיקה יזומה של מוצרים אלא אם כן קיבל תלונות על הפקעת מחירים, וגם אותן תלונות אינן נאספות ומתועדות. מהדו"ח עולה כי שינויים לא מעטים באופן הפיקוח מתבצעים לאחר פנייה של יצרנים או חברות אחרות בתחום המזון – למרות שלפיקוח מסגרת ברורה ומחייבת לביצוע בדיקות.
משרד האוצר בתגובה: "ועדת טרכטנברג קבעה כי 'פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל...'. נדגיש כי דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכביד על הצרכן שלא לצורך ומביא למחירים גבוהים המסבסדים חוסר יעילות בקרב היצרנים. יישום המלצות ועדת קדמי לעניין משק החלב צפוי להוריד את מחיר החלב הגולמי בכ-15%. טיפול בכשלים במקטע הקימעונאי, בהתאם להמלצות הוועדה, יוביל להגברת התחרות והוזלת המחירים לצרכן".
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "משרד התמ"ת התייחס בשנה האחרונה לטענות אשר עלו בדו"ח המבקר ומפורסמות היום ונקט מספר צעדים משמעותיים בנושא. מיד עם כניסתו לתפקיד, הורה שר התמ"ת, שלום שמחון, יחד עם שר האוצר, על הקמת ועדת המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, אשר בחנה את כשלי השוק בתחום המזון והציגה דו"ח מקיף ושורת המלצות, שיתנו מענה לכשלים אלו ולמרבית טענות המבקר. כלל ההמלצות על פרקיהן והכלים המוצעים בהן
מבטאות פתרון משולב שיאפשר הורדת מחירים. בנוסף, עם כניסתו לתפקיד בראשית 2012, הודיע המפקח החדש על המחירים במשרד התמ"ת, בגיבוי הנהלת המשרד והשר העומד בראשו, על בחינה מחודשת של כלל הליכי העבודה הקיימים, בליווי רואה חשבון, על מנת לוודא כי העלויות המוצהרות והתחשיבים הנוגעים לתשומות הייצור ושעל פיהם נקבעים המחירים בפיקוח, אכן משקפים את המציאות לאשורה.
כבר בתום בדיקה ראשונית של מחירי הלחם – המוצר המרכזי המפוקח היום על ידי התמ"ת - החליט המפקח על המחירים במשרד התמ"ת, לאחר שחשף כי המאפיות מעניקות הנחות לרשתות השיווק הגדולות, שלא להיעתר לבקשתן להעלות את מחירו המפוקח של הלחם בשיעור של 9% ויותר כפי שדרשו אלא בכ-6% בלבד. נדגיש כי פיקוח על מוצרי החלב הנו באחריות משרד החקלאות ולא משרד התמ"ת.
תגובת שמחון לדו"ח מבקר המדינה
"השר שלום שמחון פעל להסדיר את ענף החלב תוך הסכמה עם משרדי הממשלה השונים כמתחייב. במקביל וכצעד משלים לרפורמה בענף החלב הסכימו משרדי האוצר והחקלאות להסיר הפיקוח ממוצרי חלב מתוך תפישה שהוצאת מחירים מפיקוח תייצר תחרות, תגדיל את הצריכה, תעשיר את מגוון המוצרים וחשוב מכל- תוזיל מחירים לצרכן. נדגיש כי חוק החלב נועד להסדיר את הענף לטובת היצרנים והצרכנים כאחד.
"הכוונה לקדם הוצאת מחירים בפיקוח במקביל להסדרת ענף החלב נעשתה בשקיפות מלאה, באישור הכנסת. בעת קבלת ההחלטה על הוצאה מפיקוח סברו מקבלי ההחלטות ושמחון בראשם כי הסרת הפיקוח תגביר את התחרות ותביא להוזלת מחירים וכי זהו הצעד הנכון לטובת הצרכן והמשק.
"כשהתברר לשמחון, כשר החקלאות, כי מחירי הקוטג' זינקו הוא זימן דיון בהשתתפות המחלבות והודיע להן כי אם מחירי הקוטג לא ירדו - יוחזר מחירו לפיקוח. הודעה דומה נמסרה גם לכנסת. מכאן ברור כי שמחון וראשי משרד החקלאות דאז המשיכו לבחון את השלכות ההחלטה להסיר פיקוח המחירים.
"שמחון המשיך לטפל בסוגיית הורדת יוקר המחייה גם כשר התמת, כשיזם עם שר האוצר את הקמת וועדת המזון (ועדת קדמי), שהגישה שורת המלצות מקיפות להורדת יוקר המחייה ולהוזלת מוצרי מזון ומוצרים נוספים.
"בעוד שהמבקר התמקד אך ורק בשאלת פיקוח המחירים, ועדת המזון בחנה את כלל כשלי השוק והגישה המלצות מקיפות. ואכן אחת מהמלצותיה קובעת כי שרי התמת והאוצר ימליצו על רשימת מוצרים שיכנסו לפיקוח מחירים זמני, עד ליישום מלא של המלצות הועדה שיביאו להגברת התחרותיות בענף.
"ועדת משנה של ועדת המזון - ועדת החלב, הציגה מתווה להוזלת מחירי מוצרי החלב, אך המלצות אלו טרם אושרו בממשלה. המלצה משמעותית של ועדת המזון היא חיזוק כוחו של הצרכן והעלאת המודעות הצרכנית. שמחון יתמוך בהמלצת המבקר לפיה נציגי צרכנים יופיעו בפני ועדת המחירים".