חשיפת "כלכליסט": שכר הטרחה הסודי של מפרק אגודת הקו־אופ נחשף - 20 מיליון שקל
בשנת 2000 נכנסה אגודת הקו־אופ להליכי חיסול ועו"ד ליפא מאיר מונה ליו"ר הוועד המנהל שלה. שנים ניסו בעלי המניות לגלות מהו שכר הטרחה שלו אך ללא הצלחה. "כלכליסט" חושף לראשונה את המספרים שמאחורי הפירוק
לאחר 12 שנה של הליכים גבה עד כה עו"ד ד"ר ליפא מאיר, הנאמן ומפרק אגודת קו־אופ רבוע כחול סכום עצום של 20 מיליון שקל. שכר הטרחה של עו"ד מאיר נחשף כאן לראשונה, לאחר שנים שבהן ניסו בעלי מניות לדלות פרטים על אודותיו, אך לטענתם ללא הצלחה. כעת, כשמתבררים הסכומים, אפשר להבין מדוע הם הוצנעו.
כיום, 12 שנה לאחר תחילת הליך החיסול, נענה עו"ד מאיר לבקשת "כלכליסט", והסכים לתת פירוט מלא של שכר הטרחה שגבה. מתברר ששכר הטרחה שולם לו בנפרד עבור פעילותו תחת שלושה כובעים שונים: הראשון, בתפקידו כאחד משלושת חברי הוועד הממונה, לצד דוד ברודט, היום יו"ר לאומי, והשופטת בדימוס מרים פורת. בגין תפקיד זה קיבל כל אחד מהשלושה 20 אלף שקל לחודש במשך עשר שנים. בשנתיים האחרונות נותר מאיר חבר יחיד בוועד, והוא המשיך ליהנות לבדו מהשכר. הסכום המצטבר שקיבל עו"ד מאיר בגין תפקיד זה מסתכם ב־3 מיליון שקל.
עו"ד ליפא מאיר צילום: עמית שעל בכובעו השני משמש עו"ד מאיר כיועץ משפטי של האגודה, ומקבל מאז שנת 2000 ועד עצם היום הזה 32,500 שקל לחודש, סכום שהצטבר ל־5.6 מיליון שקל. בכובע השלישי מעניקים מאיר ומשרדו שירותים משפטיים לאגודת הקו־אופ, לפי שכר טרחה של 100 דולר לשעה ובתוספת מע"מ. עו"ד מאיר דיווח כי משרדו עבד בשנים אלו לא פחות מ־23,750 שעות עבודה, והשכר שנגבה בגינן מסתכם ב־11 מיליון שקל. סך הכל גבה עד כה מאיר 19.6 מיליון שקל (כולל מע"מ), נכון ליוני 2012.
התרסקות עגומה בשל התנהגות לקויה
סיפור ההתרסקות של קו־אופ רבוע כחול הוא אחד העגומים ביותר שהתרחשו בישראל. האגודה הוקמה ב־1942 כאגודה שיתופית המנוהלת על ידי חבריה - 24 אלף בעלי מניות. האגודה הגיעה להשגים רבים, אלא שבשלב מסוים החלו להגיע תלונות רבות לרשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, על התנהלות לקויה ואי־סדרים בבחירות לראשות האגודה. בני גאון, שניהל את האגודה, התפטר, והרשם ביטל את תוצאות הבחירות ומינה ועד ממונה לאגודה, שכלל כאמור את מאיר וברודט ששימשו אז כדירקטורים של המשביר לצרכן ואת השופטת בדימוס פורת.
זמן לא רב לאחר מכן נקלע המשביר לצרכן, אחד הנכסים הבולטים של האגודה, להקפאת הליכים עקב חובות עתק, וגם סופה של אגודת הקו־אופ הגיע: ב־2002 סוכם על מתווה שלפיו נכסי האגודה יימכרו, והתמורה שתתקבל תשמש לפדיון מניות חברי האגודה ויורשי החברים שנפטרו. מאיר, ברודט ופורת התמנו כנאמנים לצורך ביצוע ההסדר.
המינוי של מאיר נראה טבעי, אלא שבדיעבד הוא מעורר לא מעט תהיות. זאת לנוכח העובדה שלאחר קריסת המשביר הנושים הזועמים הפנו אצבע מאשימה דווקא כלפי מאיר, כאילו הוא היה הרוח החיה שהתוותה את מדיניות המשביר בטרם הקריסה, והאשימו אותו בכך שהמשביר לא פנה מוקדם יותר להליך הקפאת הליכים וצמצם את החוב כלפיהם. כמה שנים לאחר מכן פרסם מפרק המשביר לצרכן, עו"ד אבנר כהן (שגבה גם הוא מיליונים רבים תמורת פועלו), דו"ח שניקה את מאיר ואת יתר נושאי המשרה והדירקטורים מכל אשם או אחריות. עם זאת, בשורה התחתונה ובאופן אבסורדי, עו"ד מאיר, שכיהן כבעל תפקיד לפני הקריסה, הוא זה שנהנה גם מקריסתה.
מאחר שהיה מדובר באגודה שיתופית, הליכי חיסולה התבצעו בעיקר בפני רשם האגודות השיתופיות ולא בבית המשפט, כך שההליך לא היה שקוף לציבור. בעלי המניות התלוננו שאינם יודעים כמה כסף יש בקופה, מתי צפויות להתבצע חלוקות כספים ובאיזה היקף, ומהו גובה ההוצאות של העוסקים במלאכה.
עו"ד משה זיגל על היעדר השקיפות של ההליך אפשר ללמוד למשל מבלוג שפתח באינטרנט אחד מבעלי המניות באגודה, אריה גבע, שהפך למקור מידע כמעט יחיד עבור בעלי המניות הקשישים שניסו לברר פרטים על כספם. גבע ניסה לעקוב אחר שכר הטרחה ופירט את המהלכים שנקט כדי לנסות ולקבל נתונים. בשלב מסוים הוא בישר לקוראיו בשמחה כי רשם האגודות השיתופיות הסכים לתת לו העתק מדו"ח הפעילות של האגודה לשנים 2006–2009 בלבד, אך גם מדו"ח זה לא התקבלה תמונה של שכר הטרחה. פניות מטעמו לעו"ד מאיר לא הובילו לחשיפת הסכומים.
גבע אמר ל"כלכליסט": "אני גמלאי המחזיק מניה וחצי באגודה. שנים אני מתריע נגד חוסר שקיפות הפירוק בקו־אופ, הליך שנוגע ישירות לכספם של יותר מ־20 אלף בעלי מניות, קשישים ברובם, שחלקם כבר אינם בינינו. ארבעה גורמים מעורבים באחריות למצב של חוסר המידע והיעדר השקיפות, ובהם עו"ד מאיר, הוועד הממונה בכללותו, רשם האגודות שכשל בתפקידו, ושר התמ"ת שרשם האגודות כפוף לו".
"מקפיד להסתיר את גובה שכרו"
לפני כחודשיים פנה עו"ד משה זינגל המייצג כמה בעלי מניות לרשם האגודות, וביקש ממנו להורות לעו"ד מאיר לחשוף את השכר שגבה מאז שנת 2000 "בשלל 'הכובעים' אשר חבש לראשו או למשרדו במשך כל תקופת הניהול והפירוק". זינגל טען כי עו"ד מאיר "מקפיד בכל מקום רשמי להסתיר את גובה שכר הטרחה האסטרונומי שלו, מחשש כי בעלי המניות ידרשו ממנו להחזירו". זינגל טוען שבעלי המניות ראו במאיר כ"אב, סב טוב ומשגיח ותו לא", אלא שבפועל, לטענתו, עו"ד מאיר "התנער מתפקידו הציבורי, בחר לעשות מתפקידו קרדום לחפור בו, וגבה מיליונים על מיליונים מכספי בעלי המניות האומללים ש'אכלו אצלו חצץ'".
ממשרד ליפא מאיר ושות' נמסר בתגובה לטענות זינגל כי "מדובר בניסיון ליצור פרובוקציה מיותרת. שכר הטרחה ידוע וחשוף והועבר גם לידי כתבת 'כלכליסט' באופן שקוף". בסופו של דבר אותרו כ־20 אלף בעלי מניות, במקרים רבים יורשיהם, והם קיבלו בחמישה תשלומים 60,500 שקל עבור כל מניה שהחזיקו. כספם של בעלי המניות שלא אותרו ירד בחלקו הגדול לטימיון.
מרשם האגודות השיתופיות נמסר כי "קו־אופ רבוע כחול מצויה בפירוק. לשאלות בדבר פרטים הקשורים להליכי הפירוק יש לפנות למפרק, עו"ד ד"ר ליפא מאיר".
