השכר יורד אבל אצל הצרכן האמריקאי "הכל כרגיל"
האם כוח הקנייה של הצרכן האמריקאי יישמר גם בשנים הבאות גם אם ארה"ב תבחר בתוואי של תיקון המבנה הפיסקאלי שלה?
09:5114.09.12
נכון שלכלכלה הריאלית יש אפע'ס בשנים האחרונות משקל חסר בקבלת ההחלטות של משקיעים, אבל אני מתעקש מדי פעם להוסיף פינה קטנה שעוסקת גם בכך. לאחרונה התפרסמו סטטיסטיקות השכר בארה"ב. הבשורה שעלתה מפרסום זה היא כי הכנסה החציונית בארה"ב ירדה בשנת 2011
לרמתה הנמוכה מאז שנת 1995 (!). על פי הסקרים של הלמ"ס בארה"ב השכר החציוני ירד ל 50,054 דולר, נמוך ב-1.5% לעומת שנת 2010 ונמוך ב-4.1% מהשכר החציוני ב 2009, עת נכנס אובמה לתפקידו כנשיא.
להלן גרף המתאר את התפתחות השכר החציוני מאז תחילת שנות ה 90:
מקור - בלומברג
האמת היא שמדהימה העובדה כי אובמה מוביל באופן משמעותי בסקרים למרות הנתונים הללו, והדבר רק מעיד עד כמה שגו הרפובליקאים בבחירת נציגם להתמודדות (על פי מה שניתן לראות כרגע).
לא סתם בחרתי להתמקד בנתון הזה. ארה"ב היא כלכלת צריכה ולכן חלק ניכר מהצמיחה שלה ב 20 שנה האחרונות הגיע מהצרכן האמריקאי (71% מהתוצר). הצרכן האמריקאי ניצב בפני שוקת שבורה שמקורותיו לצרוך אינם קיימים עוד. הדבר נכון בין אם אנו מסתכלים על היקף לא מספק של משרות שנוצר, ירידה בשכר, ואשראי צרכני שצומח (אם בכלל) בקצב נמוך הרבה יותר מאשר הכרנו בעבר. בחינה דקדקנית של הנתונים מלמדת כי הצרכן שומר כרגע על תדמית של "הכל כרגיל" תודות לתמיכה מאסיבית של ממשלת ארה"ב. די אם נציין כי היקף תשלומי ההעברה היום בארה"ב גדול בכ-4% של תוצר (500-600 מיליארד דולר) בשנה ביחס למה שהכרנו בשנת 2007.
שילוב של חברות שהתייעלו מאוד, שמירה "מלאכותית" של כוח קנייה (כי המקורות הן גירעוניים) וצעדים מוניטאריים הם התפאורה שמאפשרת לשווקים לשמור על ארשת פנים רגועה.
תרחיש זה מחזיק כבר כמה שנים ואינני יכול לבטל את הסיכוי כי מצב זה יימשך גם תקופה לא מבוטלת קדימה. סימן השאלה הגדול הוא האם כוח הקנייה של הצרכן האמריקאי יישמר גם בשנים הבאות גם אם ארה"ב תבחר בתוואי של תיקון המבנה הפיסקאלי שלה. כרגע נדמה כי אנו לא רואים שינוי כיוון אמיתי מה שיכול להיות בשורה חיובית עבור השווקים בטווח הזמן הקצר, אך בהחלט לא מהווה בשורה טובה עבור כלכלת ארה"ב בטווח היותר ארוך.
