שוטרים, אל תתקרבו לשם!

כשמדברים באכיפת חוק, קשה לנחקרים ולנאשמים להיוושע בטענת האכיפה הבררנית שמשמעותה ילדותית-משהו, "למה דווקא אני והוא לא...". ובכל זאת הקושיה לגיטימית: איך זה שהונו של הרב יאשיהו פינטו, המוערך ב-75 מיליון דולר, לא עורר ואפילו עשירית מתשומת הלב והאנרגיה החקירתית שהושקעו למשל בפרשיות אולמרט.

הרב יאשיהו פינטו צילום: גדי קבלו

חצרות הרבנים, כמו שגרירות, קונסוליה או מטוס זר, פועלות כאקס טריטוריה בשטחה של מדינת ישראל. לא רק שהן כפופות למשטר חוקי, התנהגותי ומנהיגותי משלהן, הן גם "מארחות" את בכיריה ויקירה של מדינת ישראל. פוליטיקאים, אנשי עסקים, פקידים בכירים, קצינים ושוטרים. כולם עולים לרגל לקבל עצה, ישועה ונחמה מהרבנים. באפריקה ממלא את הפונקציה הזו המכשף שרוקח שיקויים ומרקד סביב המדורה, אבל שם מדובר כידוע בשבטים פרימיטיביים. אצלנו, להבדיל, הרבנים מתווכים את הבקשות היישר לשמיים. והם עושים זאת אך ורק לשם שמיים, אז מאיפה 75 מיליון דולר? תרומות כמובן, שמוגנות תחת כנפיו של סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

בחצרות אלה מתארחים גם ראשי ארגוני הפשע. שבת אחים גם יחד של שוטרים וגנבים. הגיוני ששעות הקבלה נפרדות, ושלום דומרני, הנמנה על עדת מאמיניו של פינטו, לא מגיע למקום בשעת הביקור של תת ניצב אפרים ברכה. אגב, רק מהטעם הזה ראוי לבכירי המדינה ובמיוחד לשוטריה להדיר את רגליהם מהמקומות האלה. ויש גם סיבות טובות אחרות לעשות זאת, שלא נרחיב בהן כאן בגלל ההתנשאות התרבותית הפוטנציאלית שגלומה בהן.

הרב לא היה מנסה לכאורה לשחד את הקצין, אלמלא הכיר אותו מביקוריו במקום. אז הנה עוד סיבה לשוטרים לא להגיע לרבנים שמגלגלים עשרות מיליוני דולרים שמקורם האפשרי הוא דנקנר, אבל גם דומרני, כספים שאין לדעת מה דבק בהם – הלבנת הון, מרמה, סחיטה ועוד.

עדיין לא ברור איך תסתיים הפרשה הנוכחית. ייתכן שהקשר בין הרב לברכה (הקצין, לא השירות) נשען על עוד ערוצים שמייצרים ספק לגבי כוונה מושחתת שניתן לכאורה לזהות בו. זהו הרי המתווה הקלסי: הלבנת קשר מושחת על ידי ערבובו במניעים כשרים שמניבים את הספק הסביר. אולי פינטו מציע כסף כדי לשחד ולקבל מידע, אבל אולי הוא מציע אותו לטובת מטרה אחרת לגמרי.

מה שנותר לקוות הוא שהמקרה הזה יגרום לבכירי שוטריה של מדינת ישראל להתרחק מחצרות הרבנים האלה. כמו שכתב היום נחום ברנע – לכו לרב השכונתי ליד מקום מגוריכם ולא לרב-טייקון.