המבקר: לנדאו הזניח את משק החשמל - האזרחים שילמו את המחיר

"אמלא כל תפקיד שיוטל עלי בממשלה הבאה, אך אדגיש כי מבחינתי קדנציה נוספת במשרד האנרגיה והמים, נמצאת בעדיפות" – כך הצהיר ביום שני האחרון שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, במסגרת טקס הצבת טורבינות חשמל בתחנת הכוח דוראד ורגע לפני פיזורה של הכנסת.

אולם  בדיקת מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא בכל הקשור לניהול וקידום משק האנרגיה בישראל מעלה תמונה עגומה ממנה עולה שכלל לא בטוח שלנדאו עשה תפקידו נאמנה. בשורה התחתונה, הכרזות השר על סכנת "בצורת חשמל", והפסקות חשמל יזומות על חשבון האזרחים נובעות רק בגלל שמשרד האנרגיה, "לא הכין ואישר את תוכנית אב (למשק החשמל – ל"ג) וכנגזרת מכך, כפי שיפורט להלן, הוא לא קבע את היקפו, מועדו והרכבו של פיתוח מערך הייצור לטווח הארוך, ולא הבהיר את משמעות הביטחון האנרגטי מבחינת תמהיל הדלקים הרצוי".

אין תוכניות, אין בקרה, הציבור ישלם

אחד הנושאים אליהם התייחס מבקר המדינה הוא כושר הייצור הכללי במשק, שמגיע בעיקר מחברת החשמל (כיום) ומיצרני חשמל פרטיים (בעתיד), ממנו עולה שהמדינה "רצה" להפעיל את משק החשמל על בסיס גז טבעי וזאת לאחר גילוי המרבצים מול חופי הים התיכון. "עקב תמהיל התחנות שהורה המשרד לחברת החשמל להקים, יכולת הייצור של משק החשמל בפחם תרד מתחת ל-50%. נתון זה אינו מתיישב עם העמדה שהביעו הגורמים המקצועיים במשרד ובהם מנכ"ל המשרד בשנת 2010", אומר שפירא, ומזכיר שמשרד האנרגיה אמר שמדובר במעשה "מסוכן ולא אחראי". מדוע השתנתה גישת המשרד? לא ברור, כיוון ש"שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי והשלכותיו השונות".

עוזי לנדאו צילום: מיקי אלון

הוצאות עודפות של יותר מ-6 מיליארד שקל על חשבון הציבור

בהתייחסו לכניסת יצרני החשמל הפרטיים, שאמורים להשלים את כושר הייצור במשק כבר מתחילת 2013, מצא שפירא ש"המשרד לא עדכן את סוגי התחנות הנדרשות בתוכנית הפיתוח כתוצאה מעדכון נתוני בסיס וגרם בכך להוצאות עודפות ניכרות למשק החשמל", והכל על חשבון תעריף החשמל של הצרכנים שרשם מאוגוסט 2011 ועד יום זינוק של 25%.

במה דברים אמורים? לטענת שפירא "השר לא השתמש בסמכות המוקנית לו בחוק, לסרב לאשר רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות שיביאו לעודף כושר ייצור, ולחלופין להקטין את ההספק של התחנות שתידרש חח"י להקים לפי תוכנית הפיתוח. בכך העצים המשרד את הסיכון שצרכני החשמל ישלמו עבור יכולת עודפת של ייצור חשמל שאינה נחוצה למשק", כך ש"הדבר עלול לגרום להוצאות עודפות של 4.3-6.4 מיליארד ש"ח בייצור החשמל"

הציבור הוא בנק ההלוואות של חברת החשמל

בשנת 2008 הכירה רשות החשמל מראש בעלויות מימון של יחידות הייצור של תוכנית החירום להגדלת כושר הייצור במשק בסכום מצטבר של 2 מיליארד שקל. "במרץ 2011 החליטה הרשות לפרוס את חוב חח"י לצרכנים בגין עודפי גבייה משנת 2009, עד סוף שנת 2025 לצורך מימון שלב ב של תוכנית החירום; בניגוד לעקרונות קביעת התעריפים הקבועים בחוק ולבסיס התעריף שקבעה הרשות. משמעות הפריסה היא הטלת מלווה חובה על ציבור הצרכנים שלא על ידי הממשלה ושלא באמצעות חקיקה, ולפיכך היא אינה עומדת בהוראות החוק", אומר המבקר.

"מסכים עם הבעיה היסודית בניהול משק החשמל"

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד מסכים עם הבעיה היסודית בניהול משק החשמל, העולה מממצאי הדו"ח: בעיית המשילות וביזור הסמכויות באסדרת משק החשמל, עליה מתריע השר כבר מיום היכנסו לתפקידו. לפיכך, על מנת לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא משק החשמל בישראל, מקדם המשרד תזכיר חוק הכולל, בין היתר, את הסדרת הסמכויות והאחריות במשק החשמל. כל עוד לא יחול השינוי המהותי הנדרש בהסדרה, לא ניתן יהיה לשפר את המצב".

בהתייחס לטענות כאילו לא נעשה תכנון למשק החשמל או לא נקבע תמהיל דלקים נמסר: "טווח ה'תכנון הקצר' של משק החשמל עד שנת 2020 למעשה כבר מתוכנן ומופעל. במסגרת זו קבע השר תמהיל דלקים, נקבעו תוכניות פיתוח לחברת החשמל וניתנו רישיונות מותנים ליצרנים פרטיים. כל זאת כדי לממש תוכנית למשק החשמל המאפשרת ביטחון אנרגטי (ממנו נגזר תמהיל הדלקים) ואמינות אספקה (ממנה נגזרת הרזרבה בכושר הייצור), לצד הקטנת עלויות תפעול שוטף ושמירה על איכות הסביבה. תוכנית האב למשק האנרגיה בכללותו נמצאת בהכנה. בנושא החשמל תטפל התוכנית בנושאי ביטחון אנרגטי ובאמינות האספקה. עד להשלמת תוכנית האב המשרד פועל בהתאם לתוכנית העבודה. לאחר השלמתה ובהתאם לה תתוכנן תוכנית מתאר ארצית כוללת למשק האנרגיה. לאחר בדיקות מקיפות הבוחנות את הנהוג בעולם, ובהינתן כי ישראל הינה אי אנרגטי, גובשה מדיניות לפיה פועל המשרד להשגת רזרבה של כ–20% במטרה להעניק רשת ביטחון למשק האנרגיה. בנושא תמהיל הדלקים עמדת המשרד היתה ונותרה כי בראיה אסטרטגית ולצורך הבטחת משק החשמל, חייבת ישראל לשמור על 50% כושר ייצור מפחם למען הבטחת אמינות ההספקה".

על אי השלמת רפורמה בחברת החשמל נמסר כי "הבעיה המרכזית ברפורמה המתוכננת בחברת החשמל מצויה בנושאים כספיים הנמצאים באחריות משרד האוצר. באשר לתפקידי ניהול המערכת, מרביתם סוכמו כבר בדיונים שנערכו בין משרד האנרגיה והמים, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות חברת החשמל וועד עובדי חברת החשמל. עד מועד סיום הביקורת לא הגיעו משרדי הממשלה להסכמה בעניין מבנה מערכת הסחר העתידית במשק החשמל, אשר ממנה נגזרים יתרת תפקידי ניהול המערכת. על כן לא ניתן היה לקבוע תקנות לעניין ניהול המערכת, האמורות לכלול את תנאי ודרישות רישיון ניהול המערכת, ומשום כך משרד האנרגיה והמים ורשות החשמל טרם קבעו נוסח מתאים לרישיון ניהול המערכת. לכן לא ניתן עדיין רישיון ניהול מערכת לשום גורם".

על הסכנה של מעבר לייצור חשמל בעיקר על גז נמסר: "הביקורת טעתה בכך שלא הבדילה בין יכולת ייצור מפחם הנדרשת ל-50% לפחות, לבין ייצור מפחם בפועל היכול לרדת מתחת ל-50%. נכון להיום יעמוד כושר הייצור בפחם מעל 50% וזאת עד לשנת 2027 לפחות.

על רישיונות יצרני החשמל הפרטיים נמסר: "הרישיונות שנחתמו בסוף שנת 2010, יחד עם השלמת תוכניות הפיתוח של חברת החשמל, מיועדים לטובת תוספת כושר הייצור הנדרש בשנים 2015 ואילך, יעד זה יושג לקראת שנת 2020. שר האנרגיה והמים קבע כי הרזרבה הנדרשת למשק החשמל היא ברמה של 17%-20%. בקיץ 2010 עמדה הרזרבה על כ-6%, בקיץ 2011 היתה הרזרבה ברמה של כ-8%, ואילו בקיץ 2012 חזרה רמת הרזרבה ל-6.5%. בקיץ 2013 צפויה רמת הרזרבה להיות כ-9% בלבד, ורק במחצית השנייה של העשור הנוכחי תגיע הרזרבה לערך הנדרש, וזאת, כאמור, עם השלמת תכניות הפיתוח של חברת החשמל והקמת התחנות הפרטיות". 

לעניין תכנון משק החשמל ופנסיות עובדי חברת החשמל נמסר ש"

התנהלות חברת החשמל ובמיוחד הפרשות והעברת כספים לקרנות חיצוניות ופנימיות, פגעה ביכולת ההשקעה הדרושה של החברה. כתוצאה מכך חל פיגור בהקמת תחנות כוח על פי לוח הזמנים שאושר בתוכנית הפיתוח, דבר שאילץ את הממשלה ובכלל זה הרשות לפעול באופן חריג כדי למנוע מחסור בחשמל שנזקו רב וזאת גם באמצעות תשלום מראש עבור ביצוע השקעות במשק החשמל".

מרשות החשמל נמסר בתגובה על פריסת תעריף החשמל והשימוש בציבור כבנק ההלוואות כי "עמדתה המשפטית של הרשות כפי שצוינה בדו"ח המבקר קבעה כי פריסת התעריף וסבירותה הינה החלטה תלוית נסיבות ועובדות. החריגה מעקרונות מתווה התעריפים נעשתה מחוסר ברירה, במצב חריג, על מנת שהרשות תוכל לעמוד במחויבותה על פי חוק למנוע פגיעה באמינות המערכת ובשרידותה כתוצאה מערעור איתנותה הפיננסית של חברת החשמל. עוד נאמר כי הרשות לא תאפשר מימון נוסף החורג מעקרונות מתווה התעריפים.

"גם על פי עמדת הייעוץ המשפטי של רשות החשמל יש להדגיש כי סעיף 31 לחוק משק החשמל אינו אוסר פריסה באופן מוחלט, בוודאי שלא במסגרת התנהלות סבירה של רגולטור, אשר מערבת כדבר שבשגרה פריסות והתחשבנויות שונות בין חברת החשמל לצרכנים".