האקדמיה קיבלה עוד 2 מיליארד שקל, הבעיות לא נפתרו

רוב הגורמים באקדמיה מברכים על הנהגת התוכנית הרב־שנתית בהשכלה הגבוהה, שגובשה על ידי משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. התוכנית משנה את המגמה של שחיקה ריאלית בתקציב ההשכלה הגבוהה בעשור הקודם, ומוסיפה בסך הכל 2.03 מיליארד שקל לתקציב האקדמיה בשנים 2010–2016. זאת במטרה לתקן את הנזקים שנגרמו מאותו "עשור אבוד".

אך לרבים במערכת ההשכלה הגבוהה ישנן השגות לגבי חלוקת הכספים במסגרת התוכנית, וביחס לשאלה האם היא מסוגלת לתקן את הנזקים שנגרמו לאקדמיה במהלך אותו עשור אבוד. "התוכנית הרב־שנתית היתה שינוי מבורך בכך שהביאה לשינוי מגמה מקיצוץ לתוספת תקציב, ויצרה תחושת רווחה, לפחות זמנית, במוסדות להשכלה גבוהה. אך לא בטוח שהתוכנית תרמה לפתרון הבעיות המהותיות ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה", אומרת פרופ' חגית מסר־ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה.

פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: עמית שעל

תקציב ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודים 2009–2010 עמד על 6.9 מיליארד שקל, כשבשנת הלימודים 2015–2016 הוא צפוי לעמוד על 9 מיליארד שקל. מתוך תוספת התקציב של 2.03 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה, הועברו למערכת כבר 1.01 מיליארד שקל. היעדים של התוכנית הרב־שנתית הוגדרו כעידוד המצוינות המדעית והמחקרית ושיפור איכות ההוראה וההון האנושי, לצד טיפול בצרכים לאומיים כמו הגברת הנגישות למגזרים ייחודיים וקידום הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. עם זאת, רק חלק מהסעיפים שאליהם יועבר תקציב התוכנית הוגדר מראש עם השקתה.

מספר חברי הסגל הבכיר ירד לשפל

האתגר המרכזי שאיתו מנסה להתמודד התוכנית הרב־שנתית הוא הקיצוץ המתמשך במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות. בעוד בשנת הלימודים 2009–2010 (תש"ס) היו 4,685 חברי סגל בכיר באוניברסיטאות, בשנת הלימודים 2009–2010 ירד מספרם ל־4,296. במכללות האקדמיות אמנם עלתה מספר חברי הסגל הבכיר מ־960 בשנה האקדמית 2001–2002 (תשס"ב) ל־1,675 בשנה הנוכחית (תשע"ב), אך גם גידול זה לא פיצה על הזינוק בכמות התלמידים.

מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות המחקר ובמכללות האקדמיות גדל בעשור האחרון ב־75,307. כתוצאה מכך, בעוד בשנת 1990 היחס בין מספר הסטודנטים למספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות עמד על 16.2, היחס כיום עומד על 24.5 באוניברסיטאות ו־38.5 במכללות. היעד המוגדר בתוכנית הרב־שנתית הוא להגיע ליחס סטודנטים־סגל של 21.5 באוניברסיטאות ו־35.5 במכללות.

כדי להשיג יעד זה, מתוכננת הגדלה של כ־20% במספר חברי הסגל הבכיר. במסגרת התוכנית הרב־שנתית צפויים להיקלט 400 חבר סגל בכיר במכללות ו־1,600 חברי סגל בכיר באוניברסיטאות, שמתוכם מחצית יחליפו חברי סגל פורשים ומחצית יצורפו כדי להגיע ליחס אופטימלי יותר בין סטודנטים לסגל. עד כה נוספו 430 חברי סגל לאוניברסיטאות ו־280 למכללות.

הגדלת מספר אנשי הסגל הבכיר מבוצעת בין היתר באמצעות הקמת 30 מרכזי מצוינות מחקריים. עלות הקמת המרכזים עומדת על 1.35 מיליארד שקל, שליש מתוכם יגיע מתקציב ההשכלה הגבוהה. בשנה האקדמית החולפת כבר נפתחו ארבעה מרכזים בתחומי המדעים המדויקים ובו נקלטו 14 אנשי סגל שחזרו מחו"ל ועוד 50 חוקרים מקומיים.

בנוסף, 300 מיליון שקל מתקציב התוכנית הרב־שנתית הוקצו לשדרוג ושיפוץ תשתיות ההוראה והמחקר באוניברסיטאות ובמכללות, וכ־270 מיליון שקל לקידום מחקר תחרותי באמצעות הקרן הלאומית למדע.

אחד ממקורות הגאווה הגדולים ביותר של הות"ת הוא התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה. עלות התוכנית עומדת על כ־180 מיליון שקל, מתוכם 30 מיליון יוקצו למתן הלוואות לסטודנטים חרדים שיהפכו למלגות עם סיום הלימודים. התוכנית יצאה לדרך השנה עם הקמת 12 מכינות ייחודיות בתוך המוסדות להשכלה גבוהה, שיהפכו בהמשך למסלולי לימוד ייחודיים לאוכלוסייה החרדית. במסגרת התוכנית לשילוב מיעוטים באקדמיה, שגם לה הוקצה תקציב של 180 מיליון שקל, החלו השנה פיילוטים למניעת נשירה והכוונה תעסוקתית לסטודנטים. בין השאר נפתחו ארבעה קורסי מכינה לאוכלוסייה הערבית באוניברסיטה הפתוחה, שמטרתם לסייע לסטודנטים להשתלב בלימודים באוניברסיטאות.

"התוכנית לא תורמת לפריפריה"

מבקרי התוכנית הרב־שנתית, שעליה חתום יו"ר הות"ת מנואל טרכנטנברג, מצביעים על נושאים מהותיים שהתוכנית אינה מטפלת בהם, כמו מספר המוסדות להשכלה גבוהה הפועלים בישראל. "במדינה קטנה כמו שלנו 67 מוסדות להשכלה גבוהה זה יותר מדי. כל אחד מהמוסדות צריך שטח ואדמיניסטרציה שלו וכך נשאר פחות כסף למחקר ולהוראה", אומרת פרופ' מסר־ירון.

פרופ' חגית מסר ירון צילום: עמית שעל

גורי זילכה, לשעבר מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה ויועץ מקצועי לוועדת שוחט לבחינת ההשכלה הגבוהה, טוען שבעיה מהותית נוספת שלא מטופלת במסגרת התוכנית נוגעת לשיעור הנמוך של הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. "בישראל יש קיפאון הרסני במסגרתו 90% מבני הנוער מסיימים 12 שנות לימוד, אך רק מחציתם מגיעים להשכלה הגבוהה. מדובר בנורה אדומה לחברה הישראלית שזקוקה לכוח אדם עתיר ידע כי אין לה משאבי טבע", אומר זילכה.

זילכה מדגיש שהאוניברסיטאות מבצעות כמעט כל ההכשרות המקצועיות ובמקביל חלה דעיכה במערך לימודי ההנדסאים בישראל. "צריך לחשוב על מהפכה שתכניס את רוב הציבור הישראלי למערך של השכלה גבוהה כלשהי", אומר זילכה. "המצב כיום מנציח את הפערים החברתיים כשרק 50% מהאוכלוסייה בגילים הרלבנטיים מגיעה לאקדמיה ורק כמחציתם לאוניברסיטאות. גם התוכנית האחרונה לא מטפלת בנושא לא מקצה לו תקציב. זו בעיה שהממשלה צריכה לפתור כי המל"ג לא יכולה להתמודד איתה לבד".

פרופ' צבי שטרן, נשיא המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, מבקר את ההחלטה של הות"ת להקטין את התקצוב לדוקטורנטים ולהביא בכך להורדת מספרם. "אנחנו צריכים להתמקד בדור העתיד, כי בתוך חמש־עשר שנים הם יהיו מי שיובילו את ההשכלה הגבוהה", אומר שטרן. "ההחלטה להוריד את התקצוב לדוקטורנטים תפגע בדור העתיד כי לחוקרים הטובים שלא ימצאו לעצמם מקום בישראל יש ביקוש גדול מאוד במערב אירופה וארצות הברית".

רני פלק, מנכ"ל המכללה האקדמית גליל מערבי, אומר כי "היו הרבה כותרות ורעש סביב התוכנית, אבל אין בה הרבה תרומה לפריפריה, ותמיכה ביצירת השכלה ופיתוח מקומות עבודה מחוץ למרכז". לדברי פלק, "בתוכנית אין חיזוק של מערך המעונות, נושא שעלה במחאה בקיץ שעבר ונדרש כדי להביא סטודנטים ללמוד בצפון".