עובדי המדינה לא מרוצים מהשכר ומהסיכוי להתקדם
בעוד שנציבות שירות המדינה בוחנת כיצד לשמר עובדים במגזר הציבורי, סקר חדש מגלה שתי סיבות לתופעה: שכר נמוך ואפשרויות קידום מוגבלות
רק 19% מעובדי המדינה שבעי רצון מהשכר שלהם, כך עולה מסקר מיוחד בקרב העובדים שהגיע לידי "כלכליסט". הסקר נערך בשבוע שעבר בעזרת חוקרי הלמ"ס מטעם ארגון אחדות, המאגד את עובדי המדינה המועסקים בחוזה אישי, ולא בהסכם קיבוצי תחת ההסתדרות.
בדירוג שביעות הרצון מהשכר בין 1 ל־5, סימנו 26% מעובדי המדינה את הדירוג הנמוך ביותר. השכר במגזר הציבורי נמוך מזה שבמגזר הפרטי בשל מדרגות שכר קשיחות והטבות שוות כסף שמקבלים עובדי המדינה, כגון סבסוד גני ילדים וקביעות. במקרה של עובדים בחוזים אישיים, במיוחד אלו שבמקצועות חופשיים כגון עורכי דין, מהנדסים וכלכלנים, השכר במגזר הציבורי נמוך בהרבה משיכלו לקבל במגזר הפרטי.
עורך דין בדרג ניהולי במשרד המשפטים המועסק בחוזה אישי ישתכר כ־15 אלף שקל בחודש ברוטו, בעוד שמקבילו במשרד פרטי יכול להשתכר מעל 25 אלף שקל ברוטו.
זו אחת הסיבות לכך שלפי מחקר של בנק ישראל, יותר מ־40% מהעובדים בחוזים אישיים עוזבים את שירות המדינה לאחר שמונה שנים לכל היותר.
הנושא שהכי מטריד את עובדי המדינה הוא אפשרויות הקידום בעבודה. 40% מהעובדים סימנו את הדירוג הנמוך בסעיף שביעות רצון מאפשרות הקידום בעבודה. רק 13% מהמשיבים סימנו שהם שבעי רצון (דירוגים 4 ו־5). 80% מהבכירים דירגו את אפשרויות הקידום כנושא הראשון שיש לשפר, 55% מקרב דרגות הביניים ו־40% בדרגות הזוטרות. הנושא השני בחשיבותו היה שכר העובדים והשלישי שיפור יחסי האנוש.
בצד החיובי, מהסקר עולה כי 51% מעובדי המדינה מרוצים או מרוצים מאוד (דירוגים 4 ו־5) ממקום העבודה.
לדברי אבירם ז'ולטי, יו"ר אחדות, "הסקר מתאר את הבעיות העיקריות שגורמות לבריחת עובדי החוזים האישיים מהשירות הציבורי".
לדבריו, "הגיע הזמן שהנציב יפסיק לקדם רפורמה המבוססת על הנחות ושמועות, ויקדם רפורמות לשימור ושיפור ההון האנושי".