הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר

כתב האישום כולל 3 סעיפי אישום, ומתייחס גם לעסקה שבה רכש בנק הפועלים את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף (2005-2008). דנקנר, שהיה אז סגן יו"ר הבנק ולאחר מכן היו"ר שלו, השתתף באופן פעיל בדיוני הדירקטוריון שאישר את הרכישה במשותף עם קרן RP שבבעלות רפאל ברבר. דנקנר, כך נטען, לא גילה שלקרן הזו יש קשרים ענפים עם קבוצת אלרן שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו. עוד נטען כי גם כאשר אישר דירקטוריון הבנק לרכוש את מניותיה של RP בבנק פוזיטיף תמורת 25 מיליון דולר, נהג דנקנר בניגוד עניינים מהותי. הקשרים עם RP טוענת המדינה, היו משמעותיים מאוד לאלרן, שמצבה הורע במידה ניכרת באותו הזמן.

דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר (ארכיון) צילום: מאוראל כהן

עוד סעיף בכתב האישום עוסק בהלוואה בסך 5 מיליון יורו שביקש דנקנר בנובמבר 2008 מבנק DHB, השייך לאיש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, בעל מניות מיעוט בבנק פיזיטיף. דנקנר קיבל את ההלוואה במרץ 2009, בשיאו של המשבר הפיננסי, כאשר לא יכול היה לקבל אותה מכל מקור אחר בשל מצבה הקשה של אלרן.

על פי האישום השלישי בכתב האישום, קיבל דנקנר במרמה מסגרת אשראי מבנק הפועלים של 3.4 מיליון דולר, על סמך טענתו כי מטרת ההלוואה היא בניית נכס נדל"ן, בעוד שבפועל מרבית המסגרת נוצלה לצורך רכישת אג"ח של חברת אלרן השקעות על ידי דנקנר ובני משפחתו. כמו כן באותה פרשה, הגיש דנקנר לבנק הפועלים דו"ח עושר כוזב אשר עליו הסתמך הבנק באישור הסופי של מסגרת האשראי. העבירות המיוחסות לדנקנר בסעיף זה הן של קבלת דבר במרמה ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. "הנסיבות המחמירות הן בכל אחת מאלה", מסביר כתב האישום, "-מעמדו של הנאשם, יושב ראש דירקטוריון בבנק הפועלים אשר הוא התאגיד הבנקאי אשר כלפיו בוצעה המרמה, הפגיעה החמורה באמון שניתן בו על ידי בנק הפועלים וחברי דירקטוריון הבנק כמי שהנאשם עמד בראשו, היות המרמה כפולה - הן בהסוואת מטרת בקשת האשראי והן בציון פרטים כוזבים בהצהרה המפורטת על ידי הנאשם וסכום האשראי שניתן לנאשם בעקבות המרמה".

האישום האחרון בכתב האישום מייחס לדנקנר עבירה של הלבנת הון. לפיו, דנקנר השתמש בחשבון שנפתח על שם מזכירתו בבנק הפועלים שימושים שונים, לרבות הפקדה ומשיכה של מאות אלפי שקלים, זאת מבלי לדווח לבנק כי הוא נהנה בחשבון. באישום זה מואשם דנקנר בעבירה על חוק איסור הלבנת הון.

לדנקנר מיוחסות עבירות של קבלת דבר במבמהר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי. עבירת שוחד שיוחסה לו בכתב החשדות, בטרם זומן לשימוע, לא צורפה לכתב האישום.

דנקנר מיוצג על ידי עוה"ד יוסי בנקל, נבות תל צור ורותי ליטבק.

עו"ד בנקל מסר בתגובה: "דני דנקנר ועורכי דינו למדו על הכוונה להגיש כתב אישום מפנייה של אמצעי התקשורת אשר הידיעה הודלפה להם, כמקובל במקומותינו, על ידי הפרקליטות, בטרם הודיעה לנו ובטרם פנתה לבית המשפט. צר לנו שאלה הנורמות על פיהן מתנהלים אלה שמתיימרים לשמור על שלטון החוק. לגופו של דבר מר דנקנר בטוח בחפותו ואין לו ספק כי בסופו של ההליך המיותר הוא יזוכה".

עוד נמסר מפרקליטיו של דנקנר כי "עבירת השוחד שעמדה במוקד החקירה, נמחקה ולא נכללת בכתב האישום, וכיום ברור שלא היה כל בסיס לייחס לדנקנר עבירה חמורה של לקיחת שוחד בפרשת הבנק הטורקי. אנו מאמינים כי כשם שמעבירת השוחד לא נותר דבר, כך יופרכו גם האישומים האחרים שנכללו בכתב האישום רק כדי להציל את כבודה של הפרקליטות".