אוהד מראני: "מי שלא מסוגל להתמודד עם קידוח יבש - שלא יכנס לעסקי הגז"

אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה, שחווה בחודשיים האחרונים שני קידוחים עקרים ברישיונות "שרה" ו"מירה", אמר שתוצאות הקידוח היו אכזבה קשה: "השגנו הישגים רבים אבל לצערינו למדנו על בשרינו את הקושי והסטטיסטיקה העולמית של ביצוע קידוחים על סמך סקרים ססמיים בלבד. הקמנו את החברה כדי לפעול לטווח ארוך ובוודאי שלא הרמנו ידיים. אני מזכיר שלא קדחנו למטרות הנפט ונבחן את זה. מי שלא מסוגל להתמודד עם קידוח יבש שלא יכנס לעסק הזה", אמר. לטענתו, גיוס כספים אינו על הפרק אולם בשלב זה הוא לא נדרש". הדברים נאמרו במסגרת ועידת האנרגיה והעסקים של אקו אנרג'י שנערכת ברמת גן.

קידוח "מירה" ו"שרה". קידוחים עקרים בחודשיים האחרונים

מנכ"ל אבנר ויו"ר דלק קידוחים גדעון תדמור אמר בועידה כי "אי אפשר לדבר על כניסה נוספת של צנרת גז בלי אופק של ייצוא גז או דיבור על פרויקט חדש של גז, קרי 'לוויתן'. שני אלו באים יחד אבל צריך שנושא הייצוא ימוסד סופית כדי לפתח את 'לוויתן' ואז תהיה כניסה צפונית שתתן למשק הישראלי את הביטחון האנרגטי הדרוש. זה יקדם את החזון של חברת החשמל להגיע לכושר ייצור בגז טבעי שקרוב ל-80%".

מה דעתך על מניית ניו-מד אנרג יהש:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

לדבריו, "המפתח הוא אישור מסקנות ועדת צמח, שלקח לה שנה לעבוד לרבות קיום של שימוע ציבורי. אישור מסקנות אלו יקל עלינו להמשיך את הפיתוח. המדינה מקדמת את כניסת הגז הצפונית ואנחנו נברך כל החלטה", אמר. בהתייחסו לעולם הגז הנוזלי באגן הים התיכון, אמר תדמור שישראל חייבת לשמר את המובילות שלה בתחום עם נושא ייצוא הגז. "נדרשת נחישות והתמדה בתחום אבל יש החלטות ברמה הממשלתית שחייבות להתקבל", סיכם.

יגאל לנדאו, מבעלי רציו שמחזיקה 15% במאגר "לוויתן", אמר שפיתוח המאגר הוא פרויקט בסדר גודל שעם ישראל טרם חזה. "פיתוח 'תמר', שמיועדת למשק המקומי, עלה כמה מיליארדי דולרים. פיתוח 'לוויתן' ידרוש השקעה של 15 מיליארד דולר. זה סכום שלא מצליחים לקלוט, על מנת שזה יקרה חייבת להיות סביבה רגולטורית מחייבת. למשל, אישור מהיר של מסקנות ועדת צמח. זאת כיוון שמשקיע אסטרטגי, שנוכחותו מחייבת, לא יגיע מבלי אישור רגולטורי בממשלה. המהלך יעלה מדרגה את כל המשק הישראלי, וכניסת שותף אסטרטגי תשליך על כלל כלכלת ישראל ועל היציבות והחוסן של המדינה", אמר לנדאו.

יגאל לנדאו, מבעלי רציו. פיתוח מאגר "לוויתן" יעלה מדרגה את כל המשק הישראלי	צילום: אוראל כהן

"מחפשים אזורים אחרים לפיתוח תחום הגז הטבעי - וקפריסין הוא אחד מהם"

לאוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י שמפתחת את כל שדות הגז שהתגלו מול חופי ישראל אמר: "אנחנו מחפשים אזורים אחרים לפיתוח תחום הגז הטבעי וקפריסין הוא אחד מהם. השאיפה שלנו היא להגביל מעבר למה שצריך את הפעולות בתחום וזאת אחת הסיבות שלקחנו את קפריסין כאזור אפשרי להצבת מתקנים ליצוא גז".

הבוקר במסגרת הועידה (א') הודיע סולון קסיניס, שמנהל את תחום שירותי האנרגיה במשרד התעשייה הקפריסאי, שמדינתו בוחנת אפשרות להקים חלק ממתקני הטיפול בגז (הנזלה, ייצוא) בלב הים. הליך זה מקצר את לוחות הזמנים בכמה שנים ומעיד שהמדינה השכנה ממערב פועלת לפיתוח תעשיית הגז המקומית במקביל לזאת שמתפתחת בישראל.

תדמור ולנדאו התייחסו לאפשרות שהמדינה תטיל פיקוח מחירים במשק הגז הטבעי, פעולה שקיבלה חיזוק שבוע שעבר עם ההחלטה הממשלתית שמחייבת את חברות הגז להעביר נתוני מכירות ורווח מכל עסקאות הגז לידי המדינה.

"משק הגז התחיל עם תחרות וירטואלית עם ספק גז מצרי שלא היה קיים בכלל. פיקוח על מחירים הוא דבר בעייתי שלא קיים בכלל בעולם. בחלק המהמקומות זה הביא להפסקת פעילות הקידוחים ועם תחושת אחריות של הספקים אפשר שלא להשתמש בכלי הזה", אמר לנדאו. הוא הזכיר שבתהליך הרגולציה, המדינה נכשלה בחיבור מאגרי הגז לישראל. "העלות של אי השימוש בגז עולה למדינה מיליארד שקל בחודש", סיכם.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר-קארו, אמרה בתגובה, כי "הבוקר הוצאתי מכתב לשאול צמח וביקשתי לדון שנית במסקנות הוועדה. הדיו עוד לא יבש על מסקנותיה אבל המסקנות כברהפכו להיות לא רלוונטיות. הדו"ח ניפח את עתודות הגז ב-150 מיליארד מ"ק אבל מבחינת הצרכים הייתה הערכת חסר. רק לאחרונה קיבלנו דו"ח שימושי תחבורה של אותו משרד שם הם גם טוענים שצריך לשמור יותר גז לישראל. היזמים רוצים למכור גז אבל במדינה מתוקנת צריך תכנית לאומית ורק אח"כ בוחנים איך ומה לייצא. אצלנו התחילו מהסוף - אומרים שרוצים לייצא ולהקים מתקן ורק אח"כ בוחנים מה יש".

"המדינה לא יכולה לעמוד בעלות התקציבית של פיתוח מאגרי גז"

פרויקטור ייצוא הגז של ישראל אלוף (מיל.) עמוס ירון, ששימש עד לאחרונה כיו"ר קצא"א, אמר שהתגלו מרבצי גז שמדינת ישראל לא מסוגת "לבלוע" אותם. "מי שרוצה לפתח את השדות חייב לקחת החלטה קשה, ואני מסכים שיש לשמר את הגז שנדרש לשוק לעשרות שנים. אבל קיימת בעיה שהממשלה צריכה לקבל החלטה באווירה של סיכון כי אם לא ניתן מוצא ליזמים לייצוא גז, תחת ההנחה שבעוד 25 שנה נקלע לסיטואציה שלא נוכל לייצא את כל מה שהבטחנו כי הגז נדרש לשימושים מקומיים. אבל המשקיעים של הגז עושים רק חשבונות של כסף ולכן השאלה האם לייצא או לא אינה קיימת. אני בכלל לא מבין מה פתאום המשרד להגנ"ס מתערב בכל ענייני המשרדי האחרים - תחבורה, אנרגיה, תעשייה".

לטענת ירון, המדינה לא יכולה לעמוד בעלות התקציבית של פיתוח מאגרי גז לרבות פיתוח לוויתן (עלות של כ-15 מיליארד דולר - ל"ג) ולכן חייבים "לעשות סוג של קומבינה ולהביא שחקן זר. תנו לעבוד בשקט שנה וחצי כדי להכין סטטוטוריקה להקמת מתקן ייצוא לגז. עוד שנה וחצי יבואו ויחליטו האם ניתן או לא ניתן לייצא גז".

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, הטיח שהממשלה תוקעת את פיתוח משק הגז כיוון שהיא לא עוזרת בהנחת צנרת הגז. "ביום חמישי דיבר רה"מ על משילות ועל החלטות ללכת קדימה. אבל אצל המשרד להגנ"ס יש מדיניות של 'שב ואל תעשה'. אנחנו הולכים לחזור על אותה טעות. במשך שנה ישבה ועדה בינמשרדית ששמעה תרחישים ודעות של מומחים בינל' ויצאו עם איזה שהוא דו"ח. אם רוצים להכניס השקעות הם לא יגיעו אם לא תהיה ודאות בייצוא", אמר.

אבו קרא לרה"מ לאמץ לאלתר את מסקנות ועדת צמח לייצוא גז. "משילות ומנהיגות זה כאן ועכשיו", הצהיר. לטענתו, יש רצון להחדיר עוד גז למדינה, אבל גם אם כל משק התחבורה יעבור לשימוש בגז טבעי מדובר בכמויות קטנות. "בלי פיתוח תשתיות לא נוכל לספק עוד גז אם נמתין שנה וחצי לחוסר וודאות. המוסדות הפיננסים בחו"ל מחכים לכם. אנחנו מנהלים מו"מ עם מפעל בדרום למכור לו גז לשימשו במקום דלקים וכימיקלים אחרים", אמר.

ביני זומר, דירקטור לענייני חוץ של נובל אנרג'י, הפתיע שהם ישמחו להיכנס לפרוייקטים של שימוש בגז טבעי בתחבורה, אבל ללא הבטחת יצוא לא יפותחו שדות הגז השונים ולו בשל ההשקעות האדירות הדרושות.