המעסיקים על חוק אכיפת הזכויות של עובדי הקבלן: "אינו חוקתי"

המעסיקים מעבירים את המאבק בחוק החדש להגברת האכיפה של דיני העבודה לערכאה העליונה. בשבוע שעבר הגיש איגוד לשכות המסחר עתירה לבג"ץ לביטול סעיפים בחוק. עורכי הדין דן כרמלי ושלומי לויה, יועציו המשפטיים של האיגוד, כתבו בעתירה כי "בכסות של 'הגברת האכיפה של דיני העבודה' מתערבת המדינה באופן בוטה וגס בחופש הניהול העסקי של כל בעל עסק במדינת ישראל". לטענת האיגוד, "המדינה מתפשטת מתפקידה לאכוף את חקיקת המגן בתחום יחסי העבודה והופכת את המגזר העסקי ל'מפקח עבודה'". השניים מזהירים מהטלת "אחריות פלילית ואזרחית על מעסיק אחד, תוך כפייה לגרור אותו לנהל ולבקר את מערכת יחסי העבודה בין מעסיק אחר לעובדיו של המעסיק האחר".  

עוד אין אכיפה

החוק החדש נכנס לתוקף ב־19 ביוני, אך עד כה לא פעל משרד התמ"ת לאכיפתו. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מכיל שני חידושים: הטלת קנסות על מעבידים בגין הפרת דיני עבודה וחיוב מעסיקים למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן, באמצעות הטלת אחריות ישירה על המעסיקים לקיום תנאי ההעסקה הקבועים בחוק. לפי החוק ימונה "בודק שכר מוסמך" שיערוך בדיקות תקופתיות של תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן והתאמתם לדיני העבודה.

פרשנות הנטל על המעסיק ראוי ומידתי קשה להניח שהעליון יחליט להתערב ולבטל את החוק, שכן התועלת החברתית שבאכיפה של דיני העבודה על עובדי הקבלן עולה על הפגיעה בבעלי העסקים משה גורלי לכתבה המלאה 

העתירה, שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד שר ומשרד התמ"ת, עוסקת במשולש היחסים שבין המעסיק, הקבלן ועובדי הקבלן.

מגישי העתירה מתקוממים נגד חוקתיותם של הסעיפים המטילים על המעסיק, מזמין העבודה, את החובה לפקח על תנאי עבודה ועל יישום דיני העבודה אצל הקבלן, שהוא המעביד הישיר של אותם עובדים. מדובר ב"חובות שהמדינה צריכה לבצע בעצמה. הטלת אחריות מעין זו, אין לה תקדים ואח ורע בעולם כולו", נטען בעתירה.

החוק, למשל, מאפשר להטיל אחריות על המזמין השירות במקרה שבו הקבלן הפר תקנות בנוגע להעברת כספים לעובדיו לקופת גמל. העותרים טוענים כי למעסיק דרך לדעת אם כספים שמנוכים לקופות גמל אכן מגיעים ליעדם. מדובר לעתים במאות עובדים, וחברות הביטוח מתקשות להמציא אישורים עדכניים. "זהו נטל בלתי נסבל", נטען בעתירה. דוגמה נוספת: בחוזה העבודה בין מזמין השירות לקבלן מחויב הקבלן לפי החוק החדש להצהיר על עלויות נוספות, כולל רכיב הרווח. "אימתי עניינה של המדינה בחקיקה ראשית, להתערב באופן כה פולשני ופוגעני בחוזה מסחרי ולחייב צד בו להצהיר על רווח?", טוענים באי כוח איגוד לשכת המסחר. לדבריהם, "מזמין שירות שכרת חוזה עם קבלן שירות ולא וידא שקיימת בחוזה הצהרה של הקבלן בדבר רכיב רווח הוא עבריין פלילי. צריך לקרוא שוב את הפסקה הזו כדי להבין עד כמה הרחיקה המדינה בהתערבותה, עד כמה צומצם חופש החוזים ועד כמה לוקה החוק במידתיותו".

הפגנה למען עובדי קבלן. בורות בהבנת המגזר העסקי? צילום: נועם מושקוביץ'

"התערבות פולשנית"

יישום חובות אלה, לטענת התביעה לא פוגע רק בחופש החוזים, אלא גם בקניין המעסיק בשל עלויות הקמת מנגנון פיקוח ודיווח אצל מזמין השירות.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר טוען שזו בורות בהבנת המבנה של המגזר העסקי. "אלה לא רק חברות הענק. בישראל יותר מ־450 אלף עסקים קטנים ובינוניים שעתידם קשור בקיום העסק. העסקים האלה לא מקבלים מאומה מהמדינה ונוטלים את הסיכון על עצמם. אם ייכשלו, חיסכון המשפחה ועמל של שנים יירדו לטמיון. גזירות המוטלות על המגזר העסקי כולו פוגעות בעסקים הקטנים והבינוניים באופן קשה ביותר".

העתירה חוזרת שוב ושוב על הטיעון שמדובר בעצם בניסיון של המדינה לגייס את המעסיקים הפרטיים כאוכפים במקומה. "באותה מידה ניתן להטיל על בעלי עסקים לפקח על מערכת החינוך או לנהל את בתי הסוהר", כותבים עוה"ד כרמלי ולויה.

"זהו מדרון חלקלק שיוביל לשלטון עירום מאחריות לביצוע תפקידיו, בין השאר כאוכף ומפקח על נורמות חברתיות כתובות עלי ספר החוקים, תפקיד שניתן לו על ידי האזרחים, שמצפים כי השלטון לא יטיל על אחרים, שאין זה תפקידם, לקיים את תפקידיו במקומו".