הבחירות בארה"ב: היום שאחרי
המצב המורכב בארה"ב הוא שילוב של גורמים שרובם בכלל שייכים לתחום הפסיכולוגיה
נכון לדקת כתיבת שורות אלו זה מה שאנחנו יודעים על תוצאות הבחירות בארה"ב: אובמה הנשיא, הקונגרס בשליטת הרפובליקנים בעתיד הקרוב, והדמוקרטים, אמנם עם רוב סנאט (מעל 50), אך מתחת לרוב הנחשק של 60 שיכול למנוע תהליכי פיליבסטר (דיוני התשה) של הצד הרפובליקאי. אז מה קורה מכאן והלאה? מאוד קשה לדעת, אבל קיימים כיווני מחשבה ומגמות שתוצאות הבחירות מלמדות אותנו:
בצד המוניטרי - ככל הנראה מה שהיה הוא שיהיה, וזה (בעיקרון) טוב לנכסי סיכון (עד שיתברר אחרת). כתבתי בעבר בהרחבה כי בחירה של רומני הייתה מכניסה גורם של אי ודאות בנושא איוש הבנק המרכזי מינואר 2014, ולפחות מבחינת השווקים איום זה הוסר. בהתאם לשמועות וההדלפות עדיין ייתכן כי ברננקי יבחר שלא להמשיך לקדנציה שלישית, אולם נדמה כי זה לא ממש משנה מאחר ורוחו תשרה על המקום. לא מאמינים לי? ראו את הזהב אחרי שהתחיל להתברר כי אובמה ניצח, עם עלייה של 40 דולר לאונקייה תוך כמה שעות.
ועכשי ובנימה של רצינות - עצם העובדה שהבנק המרכזי בארה"ב ימשיך (ככל הנראה) עם מגמה של מוניטריזציה של החוב האמריקאי, גם אם זה מוסבר בסיפורים יפים של עידוד הכלכלה והורדת תשואות, מקטינה את הסיכוי לכך שייכפה על הממשל מצב של אילוץ להתמודד מיידית עם סוגיית הגירעון או עם עלייה של התשואות באגרות החוב של ממשלת ארה"ב. חכו עם השורט על האג"ח הממשלתי!
בצד הפיסקאלי אני מאמין כי אי הוודאות גדולה למדי לגבי איזה תרחיש עומד לקרות. אני בהחלט חושב כי ייתכנו כמה תרחישים מרכזיים ולמען הגילוי הנאות אציין כי אני שותף בעניין זה לדעת האנליסטים של גולדמן זאקס:
• תרחיש "מה שהיה הוא שיהיה". לפי תרחיש זה אובמה ירצה לשמר ממשלה גדולה + גירעון גדול + מדיניות מוניטרית מרחיבה משלימה + תקוות שיהיה בסדר. להערכתי ההסתברות לתרחיש כזה היא נמוכה למדי מאחר והתוצאות בסנאט ובקונגרס יקשו על הממשל לדחות את כל ה"צוק הפיסקאלי" ללא הבנות מסוימות על תוואי עתידי. אלמנט נוסף שמקטין את התרחיש הזה הוא בכך שסוכנויות הדירוג יעמדו על המשמר (אחרי הבחירות) כזאבים רעבים ויהיו פחות סלחניות להערכתי לבחירת נתיב שכזה.
• תרחיש "ברננקי ישנה עורו" - נראה לי כי ההסתברות לכך היא קטנה ביותר, אך האם ייתכן וברננקי לא יסכים לפעול בקדנציה השנייה של אובמה באופן שהוא פעל עד כה? הערכתי היא שההסתברות לכך אפסית, כי זה האיש וזו האמת שלו. נהפוך הוא - ההימור המרכזי שלי הוא הרחבת ההרחבה הכמותית השלישית בהקדם, והרי מישהו צריך לקנות את אגרות החוב שמנפיק אובמה להמשך מדיניותו.
• תרחיש ההסכמה - זה ככל הנראה מה שיקרה, אבל קשה לדעת איך וכמה. המשמעות היא שבווריאציה כזו או אחרת הדמוקרטים יציעו משהו, או שהרפובליקאים יציעו משהו או שקבוצת סנאטורים משותפת תציע משהו. במקרה כזה המציאות תתברר כתוצאה של שילוב של שני פרמטרים:
- ממשל-סנאט-קונגרס: לגבי זה למדנו אתמול כי הבעיה המבנית שהייתה לארה"ב ערב הבחירות עדיין במחוזותינו.
- הרצון הטוב של הצדדים: לעניין זה מצד אחד מפתה לחשוב כי עתה, כשמערכת הבחירות מאחורינו יהיה רצון טוב שיביא להסכמות כאלו או אחרות והרי כולם רוצים את טובת המדינה (כך אמרו לפחות בנאומי הניצחון וההפסד), אולם רוח הדברים של ארבע השנים האחרונות לימדה אותנו כי סביר יותר ששני הצדדים ינסו להוציא את המיץ אחד לשני ככל שיוכלו והתוצאה תהיה עם פתרון חלקי ביותר ועם טעם חמוץ.
אני מניח כי תרחיש ההסכמה בהחלט סביר והוא ילווה בתהליך של דחייה מיידית של ה"צוק הפיסקאלי", מאחר והתממשותו תכניס את ארה"ב ושאר העולם לסחרחורת שאף אחד משני הצדדים לא ירצה לקחת אחריות עליה. מנגד, אין הדבר מעיד בהכרח על איזה חלק מתוך ה"צוק" יצליחו שני הצדדים להסכים לדחות, וחשוב מכך - איך תראה המדיניות הפיסקאלית של ארה"ב בהכנת תקציב שנת 2014 שיהיה חייב להיות מבוסס על הסכמות של הממשל והקונגרס.
בינתיים יעיבו על האווירה פרויקט העלאת "תקרת החוב" שצריך לקרות אוטוטו (תקרה - 16.394 טריליון מול יתרת חוב של 16.170 טריליון דולר), ועיניהן הבוחנות של סוכנויות הדירוג שאמנם עד כה רק S&P הורידה את הדירוג המושלם של ארה"ב ל +AA, אולם כל השלוש עומדות עם נשק תחזית ה-NEGATIVE במצב הכן.
לסיכום - המצב היה מורכב ונשאר מורכב לא פחות גם היום. מה שיקבע את התרחיש העתידי הוא שילוב של הרבה גורמים שרובם בכלל שייכים לתחום הפסיכולוגיה ופחות לכלכלה.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל.