שיעור התעסוקה של חרדים נמוך מזה של חילונים שלא סיימו יסודי

שיעור התעסוקה של גברים חרדים דומה לזה של גברים שלא סיימו בית ספר יסודי, כך עולה מדו"ח חדש של מרכז טאוב. הדו"ח, שנערך על ידי ראש המרכז, פרופ' דן בן־דוד, מוצא כי שיעור החרדים העובדים עמד ב־2011 על 47.7% בלבד, נמוך בשתי נקודות האחוז אפילו מזה של גברים יהודים לא חרדים בעלי 4-0 שנות לימוד. לשם השוואה, שיעור התעסוקה של גברים יהודים וערבים בעלי 16 שנות לימוד ויותר עומד על 91%. בצד החיובי, אצל החרדים מדובר בעלייה משמעותית יחסית לעומת כ־38% ב־2008.

ההשוואה בין גברים חרדים לגברים חסרי השכלה אינה עניין סמנטי בלבד. מעבר לסיבות התרבותיות, גם כאשר גבר חרדי כבר רוצה לעבוד בעבודה הדורשת כישורים שמעבר לאלו הבסיסיים, הוא נתקל בחסם שהוא תוצאה של היעדר חינוך מתאים. עמיחי כץ, אחראי תעסוקת חרדים במשרד התמ"ת, מסביר כי "רמתם ההתחלתית של גברים חרדים לרוב היא אכן של אנשים שלא יודעים אנגלית, מתמטיקה או מחשבים  שהם כישורים בסיסיים לכל מי שדרושה לו עבודה. אם כי מי שיש לו רצון ויכולת יכול לסגור את הפער הזה בשנה של לימודי השלמה".

רובם של החרדים אינם לומדים מקצועות ליבה אחרי כיתה ח', ולדברי פרופ' בן־דוד, "גם עד כיתה זו תוכנית הלימודים שלהם לוקה בחסר, ומכאן שההכנה של גברים חרדים לשוק העבודה זהה להכנה שיש לגברים ישראלים חסרי השכלה, הגורמת לירידה עקבית ומתמשכת בסיכוייהם למצוא עבודה".

ההשוואה שביצע מרכז טאוב נערכה בקרב גברים בגילי העבודה - 35–54, הנחשבים לגילי העבודה העיקריים של גברים חרדים. ההשוואה מראה כי בשלוש קבוצות, גם של גברים חרדים וגם של גברים יהודים לא חרדים בעלי 0–4 שנות לימוד וגברים ערבים בעלי השכלה דומה, שיעורי התעסוקה ירדו מאוד במהלך השנים, מ80%–84% לשיעור של 47.7% ו־49.7% במקרה של גברים חרדים וגברים יהודים לא חרדים, ו־35.8% במקרה של גברים ערבים.

פרופ' בן־דוד. תוכנית לימודים לוקה בחסר צילום: עמית שעל

נתונים שיש להם השלכות מרחיקות לכת על ישראל

העלייה של השנים האחרונות בשיעורי התעסוקה של חרדים היא בין השאר תוצאה של השינויים הרגולטוריים, מסביר כץ. עד לפני כשנה וחצי רק בגיל 35 היה האברך החרדי משוחרר מאפשרות של שירות צבאי וכיום שחרור ניתן כבר בגיל 28, ולכן גברים חרדים יכולים לעזוב את הכולל מוקדם יותר מבלי לחשוש שיגויסו. שיקול זה הוא גם מה שהנחה את האוצר במהלך הדיונים בחודשים האחרונים על חוק גיוס חדש לחרדים להמליץ על הורדה נוספת של גיל השחרור לאברכים.

לדברי פרופ' בן־דוד, "בסוף שנות השבעים, כאשר רמת החיים בישראל היתה נמוכה יחסית ולא נדרשו כישורים רבים כדי למצוא עבודה במשק, גם שיעורי התעסוקה של גברים חסרי השכלה היו גבוהים. היום, במשק הישראלי התחרותי והפתוח לכלכלה העולמית, שיעורי התעסוקה של גברים חסרי השכלה וגברים חרדים ירדו בהתאם". במילים אחרות, אומר בן־דוד, "הנתונים משקפים את חוסר ההזדמנויות התעסוקתיות שמערכת החינוך החרדית מעניקה לבניה". לכן, הוא אומר, "ההשלכות של נתונים אלה על עתידו של המשק הישראלי הנן מרחיקות לכת: ילדים חרדים מהווים היום יותר מ־%20 מהילדים בבתי הספר היסודיים - ובעשור האחרון צמח מספרם ב־57%, לעומת גידול של פחות מחצי אחוז במערכת החינוך הממלכתית".

הממשלה גנזה את החלק החרדי בדו"ח טרכטנברג

נתונים אלו מוכרים במסדרונות משרדי האוצר והתמ"ת. לאחרונה גם החלה המדינה להשקיע תקציב ייעודי בהכשרת גברים חרדים לשוק התעסוקה. התמ"ת פתח מסלולים ללימודי הנדסאים לחרדים, מעודד מוסדות להקצות כיתות לחרדים ובאמצע 2013 צפוי להיפתח מרכז הכוון תעסוקתי בירושלים המיועד בעיקר לגברים חרדים. כל אלו הם חלק מיישום החלטת הממשלה להגדלת שיעור התעסוקה של גברים חרדים ל־63% עד 2020, ועולים יותר מ־50 מיליון שקל בשנה.

פרופ' טרכטנברג. בממשלה נכנעו ללחץ הפוליטי צילום: אוראל כהן

אולם, הממשלה היא גם זו שבעקבות לחץ פוליטיקאים חרדים גנזה את הפרק הנוגע לתעסוקת חרדים בדו"ח טרכטנברג. שם דובר על צעדים קיצוניים יחסית שנועדו לפתור את בעיית היעדר כישורי התעסוקה של הציבור החרדי. בין השאר, המליץ פרופ' מנואל טרכטנברג על קיצוץ במימון הממשלתי של כוללים וישיבות, כך שרק מתי מעט ימשיכו ללמוד בהם.

בדו"ח הומלץ להסתכל על חברת הלומדים החרדית כפי שמסתכלים על הלומדים באוניברסיטאות, שבהן רק המצטיינים ממשיכים ללימודי התואר השני והדוקטורט. במקום זאת, יש לפתוח מסגרות ללימודי ליבה אחר הצהריים ולעודד לימודי ליבה גם במסגרות הלימוד הקיימות.