להיות חברה בעשירייה הפותחת

הדו"חות של JVP חושפים למעשה את נבכיה של תעשיית ההייטק המקומית. סיפורים שחבויים בין המספרים הם כאלו שאנשי התעשייה הישראלית לא רגילים לשמוע - על הצלחות, סבלנות ותשואות נאות למשקיעים. הדו"חות של הקרן מספרים בעיקר את סיפור ההייטק הישראלי מאז 1993, שהיתה שנת מפנה לתעשייה

החזרים חיוביים של קרנות הון סיכון אינו דבר של מה בכך, והחזר חיובי לאורך שנים הוא אפילו דבר נדיר ביותר. JVP, שבחמש מתוך שש הקרנות שלה הצליחה להראות תשואה חיובית למשקיעיה, הביאה לידי ביטוי את התכונה שכה חסרה לקרנות בישראל, והיא סבלנות.

סבלנות היא מילת מפתח, בעיקר כאשר מגיעה לקרן הצעה שלא ניתן לסרב לה. ובכל זאת, למרות הנטייה להגיד "רוצה" הנה קרן שאמרה "לא", כי יש היא מאמינה בחברה שבה השקיעה, שהיא לא שווה 300 מיליון דולר אלא תהיה שווה מיליארד דולר בעוד שנתיים. יש בכך סיכון גדול מאוד למשקיעים וליזמים, אבל נראה שכאן טמון כל המלכוד - ללא סיכון אין כל סיכוי שבישראל יקומו חברות גדולות.

קרנות שונות תמיד מספרות כמה קשה לעצור יזם שקיבל הצעה גבוהה. הדו"חות של JVP מוכיחים שניתן ואולי אפילו כדאי לפעמים לסרב להצעות כאלה ולהיות מאוד עקבי בהחלטה זו.

להיות חלק מעשר הקרנות המובילות בעולם זה לא רק תעודת כבוד לקרן הירושלמית, אלא זה גם מעיד רבות על הפוטנציאל העצום שיש בהייטק הישראלי.

אם קרן ישראלית אחת הצליחה באמצעות שורת השקעות מוצלחות, בעיקר בחברות ישראליות, למקם את עצמה בין עשר הקרנות הטובות בעולם, מה היה קורה אם עוד קרנות ישראליות היו מגלות מעט סבלנות ומאפשרות לחברות שלהן לגדול ולפרוח? ללא כל ספק, הרשימה הזו ורשימת החברות הגדולות בהייטק העולמי היו כוללות גם כמה שמות ישראליים בולטים.

אולי חשיפת הדו"חות של JVP תגרום גם ליזמים לומר לקרנות: "לא רוצה אקזיט. אני רוצה לגדול".