"גרמניה הרסה את איחוד המטבע באירופה"

לכאורה אפשר להציב את גרמניה, מולדתו של פרופ' היינר פלסבק, כסיפור הצלחה כלכלי שסותר את טענותיו. הרפורמות המבניות והגמישות בחוקי העבודה במדינה הן הרי המודל שבעקבותיו אמורה ללכת שאר אירופה, לפחות לפי הבנק המרכזי האירופי. פלסבק חושב אחרת: "זו טעות מוחלטת. את מה שגרמניה עשתה

"גרמניה אכן ניסתה "להגמיש" את שוק העבודה, והובילה לצמצום העלאות השכר. השכר הריאלי פיגר אחרי הפריון במשק והמשכורות נדחפו למטה. התוצאה היתה אסון: השוק המקומי קפא ולא צמח כלל בתחילת העשור הקודם.

גרמניה היתה אז האיש החולה של אירופה. אחר כך המצב השתנה, כי ההאטה בעליית השכר הובילה ליתרון תחרותי מצטבר מול השותפים בגוש היורו, ובתוך עשור גרמניה פתחה פער של כ־20%-30%. רק בסיטואציה ההיסטורית הייחודית הזאת אפשר לצבור כזה יתרון תחרותי מול שותפי הסחר החשובים ביותר שלך. וגרמניה עשתה את זה גם נגד רוח הגוש: המדינות הסכימו על אינפלציה של 2% בשנה, אבל גרמניה חתרה תחת היעד הזה ונשארה מתחת ל־2% בעליית המחירים והמשכורות. המדיניות הזאת היתה אסון לגרמניה, שהביקוש בה קפא, ולשאר אירופה, שנפגעה מיתרת היצוא שלנו. אנחנו פחות או יותר הרסנו את איחוד המטבע באירופה. זו היתה מדיניות של לרושש את השכן שלך. נהגתי לומר בגרמניה: אנחנו יוצאים למלחמה נגד הלקוחות שלנו, ועכשיו הם בפשיטת רגל. זאת לא מדיניות טובה.

"כעת גם גרמניה נכנסת למיתון, כי השווקים שלה נעלמו, וגם שם מבינים את המצב, כפי שאפשר לראות מהתבטאויות טריות של הקנצלרית אנגלה מרקל. אבל החלחול הזה אטי מכדי לשנות את מהלך העניינים".