למה עדיין אין בינה מלאכותית?
ומה כאן מסעיר את נועם חומסקי ובכיר בגוגל?
חומסקי הוא האינטלקטואל שהכי הרבה ישראלים אוהבים לשנוא. כמעט מיד לאחר שפרץ לתודעה בזכות מחקריו פורצי הדרך בבלשנות החל גם בקריירה השנייה שלו: אקטיביזם פוליטי שמאלי וקנאי, שמאפיל לפעמים על תרומתו המדעית. תפיסתו מאוד לא אוהדת את המדיניות של ממשלת ישראל והממשל האמריקאי, והוא אינו בוחל במילים, מעשים וניתוחים כדי להציג את עמדותיו. רבים בעולם מחשיבים את התפיסה הזאת כקיצונית, וממשלת ישראל משיבה לו באיבה דומה, ובין השאר בגינויים, החרמות ואיסור כניסה וביקור. אבל אף אחד מאלה לא יכול לקחת מחומסקי את מעמדו כאחד המדענים המשפיעים בדורנו, ואת התואר שבו זכה בסוף המאה ה־20, החוקר המצוטט בעולם. אני עצמי, כמו לא מעט חוקרים, מחשיב את עצמי כצאצא רחוק של החשיבה של חומסקי. כמה מהמנחים שעל ברכיהם גדלתי היו תלמידיו, ודרכם למדתי ממנו.
הרעיונות החדשים של חומסקי על מהות האינטליגנציה נחשפו בפני הציבור בראיון לירדן כץ מ־MIT, שמופיע במגזין "אטלנטיק" (is.gd/D28U8m), ושקטעים ממנו זמינים גם ביוטיוב (is.gd/NiphHb). בראיון, שנערך לרגל סימפוזיון באוניברסיטה, חומסקי יוצא נגד מה שנחשב כיום ליבת הבינה האנושית: הבנת העולם ותהליכיו על ידי איסוף נתונים, מדידתם וחישובם, והעלאת השערות ותחזיות באמצעות גישות של סטטיסטיקה והסתברות. האמונה שלנו בקשר בין הסטטיסטיקה למציאות מוגזמת, הוא אומר, ושיא ההגזמה הוא השימוש במודלים סטטיסטיים כדי להסביר אותנו־עצמנו, את הפלא של התודעה והמנגנונים שמאחוריה. על המדע להבין את מהותם האמיתית של הדברים, ולא להחיל עליהם נוסחאות מופשטות.
לביקורת הזאת יש השלכה מיידית על מאמץ מדעי ששואב השראה רבה מעבודתו: הניסיונות לייצר בינה מלאכותית, שתחקה את תהליך המחשבה הטבעי. המרדף אחרי מחשב תבוני ידע הרבה מעלות ומורדות ב־60 השנים האחרונות. התחום סבל ממחלוקות תיאורטיות עמוקות, תחרויות בין מוסדות ומשברי אמון ומימון. המשבר החדש שחומסקי מוסיף הוא הטענה שהבסיס המתמטי־סטטיסטי שבחקר הבינה המלאכותית הוא זה שבולם את ההתקדמות. אי אפשר ליצור הבנה או לייצר רעיון על ידי ניתוח סטטיסטי של מה שכבר נאמר ונחשב. גם המושלם שבעיבודים לא ישבור את תקרת הזכוכית שמפרידה בין מעבד למוח, ולכן המחקר "חסר הערך", כדבריו, צריך לעצור ולחזור לכיוונים שנזנחו לפני שנים.
כמו בביקורות אחרות של חומסקי, גם זו זוכה להתנגדות סוערת מהצד המבוקר. למשל פיטר נורוויג, חוקר בכיר במדעי המחשב וראש חטיבת המחקר בגוגל, חיבר מסמך תשובה פומבי לחומסקי (is.gd/XMbai1). כוחה של גוגל בהבנת רצון גולשיה נובע מאיסוף נתונים אמפירי, ומתרגום המציאות למספרים. נורוויג כותב זאת ומשבח את הסטטיסטיקה ככלי לשחזור ממוחשב של הבינה האנושית.
מלבד הצצה מעניינת לצומת הדרכים הזה בחקר הבינה המלאכותית, מעניינת גם המוזיקה של הדיון הזה: הנחרצות של חומסקי והמילים, העולבות לעתים, שהוא מטיח במפעלי החיים של אחרים, ומנגד נורוויג משווה את חומסקי למגיש האמריקאי הימני ביל אוריילי, שידוע כדמגוג חריף לשון. וכך מתחמם לו דיון פומבי נשכני. מי אמר שבמדע עמוק אין דרמות.