מדוע רכשה לשכת עוה"ד 1,300 כרטיסים למופע של יהודה פוליקר?

התקציב של לשכת עורכי הדין גדל משנה לשנה במיליוני שקלים, ובצמרת הלשכה מנמקים זאת בצרכים הולכים וגדלים. אך מנגד, אותה צמרת היא זו שמאפשרת בזבוז תמוה בכספי עורכי הדין המשלמים את דמי החבר.

לידי "כלכליסט" הגיעו מסמכים שמהם עולה כי הלשכה בראשות עו"ד דורון ברזילי נאלצה בחודשים האחרונים לספוג תשלום של 161 אלף שקל, ללא מקור תקציבי מסודר, לאחר שיזמה הפקה גרנדיוזית של אירוע בידור לעורכי הדין אך לא הצליחה למכור את כל הכרטיסים שאליהם התחייבה בהסכם עם חברת ההפקה.

יו"ר הלשכה דורון ברזילי צילום: אריאל בשור

"המופע של השנה"

ב־30 באוגוסט השנה התקיים בקיסריה מופע חגיגי של הזמר יהודה פוליקר והבדרנית עדי אשכנזי, שהופק בשיתוף לשכת עורכי הדין. בהודעות פרסומיות של הלשכה לפני האירוע נכתב כי מדובר ב"מופע הענק של השנה", שיכלול גם "הפנינג ענק", וכי כל כרטיס נמכר ב־125 שקל.

משה וינברג. הלשכה התחייבה

ככל הידוע, בתיאטרון הרומי בקיסריה יש כ־3,800 מקומות ישיבה, כך שלשכת עורכי הדין נטלה על עצמה למעשה התחייבות למכור מספר זה של כרטיסים, בעלות כוללות של כחצי מיליון שקל. ההנחה בלשכה היתה שכל הכרטיסים למופע יימכרו, ולכן אין צורך בתקציב למימון האירוע. אלא שבלשכה "נתקעו" עם כ־1,300 כרטיסים שלא נמכרו.

גורמים בלשכה אמרו אתמול ל"כלכליסט" שמדובר במצב שניתן היה לצפות מראש משום שהתחייבות למכור 3,800 כרטיסים לעורכי דין אינה דבר של מה בכך, ויש לזכור כי בכל מחוז המרכז של הלשכה רשומים 37 אלף עורכי דין, כך שהצפי היה כי 10% מהם ירכשו כרטיס למופע.

בישיבת ועדת הכספים בלשכה, שהתקיימה בחודש שעבר, חשף בפני הנוכחים חשב הלשכה מוטי רוז'נקה כי המופע בקיסריה מומן למעשה בחלקו על ידי לשכת עורכי הדין.

חבר ועדת הכספים עו"ד אודי בר־עם דרש ממנכ"לית הלשכה לינדה שפיר להסביר את מהות העברת הכספים, ובמכתב ששיגר אליה ציין כי היא אמרה לו שהלשכה רכשה כאלף כרטיסים לאירוע "עבור עמותות שונות וכצעד חברתי". בר־עם ביקש לדעת מהו המקור התקציבי להעברת הכספים ומכוח מה הוא בוצע.

"הכל ממקורות חוץ־תקציביים"

יו"ר ועדת הכספים, עו"ד משה וינברג, השיב בסופו של דבר לפנייתו של בר־עם, ובמכתבו שהגיע לידי "כלכליסט" נכתב: "בדקתי את העניין. כל הפעילות של האירוע היא ממקורות חוץ־תקציביים. מאחר שלא נמכרו כרטיסים כמצופה בהסכם כלפי חברת ההפקה, התחייבה הלשכה לכסות את עלות הכרטיסים שלא נמכרו. העלות הגיעה ל־161,820 שקל. הכיסוי נלקח ממקור חוץ־תקציבי מהכנסות הלשכה מפעילות הגישור שלא הובאו בחשבון בתקציב השוטף".

מהלשכה נמסר כי "הכרטיסים נתרמו לילדים בסיכון, ומומנו ממקור חוץ־תקציבי ולא מדמי החבר".