המלצות ועדת המלט שופצו בעקבות מכירת נשר לבלווטניק
בוועדה להגברת התחרות בענף המלט עלה חשש כי הקשר בין מונופול המלט נשר בבעלות נוחי דנקנר לתעבורה של משפחת לבנת, שותפתו באי.די.בי, יוצר מכפיל כוח עבור החברה. כעת משנמכרה נשר לבלווטניק ההגבלה על הקשר בין החברות תמותן
בימים הקרובים צפויה ועדת המלט לפרסם דו"ח עב־כרס בן יותר מ־150 עמודים שמטרתו הגברת התחרות בענף המלט. ל"כלכליסט" נודע כי הדו"ח שונה כעת, וכי המלצות אופרטיביות להגבלת הקשר בין מונופול המלט נשר לחברת תעבורה תפזורת רוככו, בעקבות חילופי הבעלות בנשר אשר נרכשה על ידי לן בלווטניק. חברי הוועדה בראשות ראש אגף תקציבים גל הרשקוביץ מלטשים בימים אלו את ההמלצות הסופיות ועורכים בדו"ח שינויים אחרונים.
- ועדת המלט מחכה ללן בלווטניק; המסקנות יפורסמו רק בסוף אוקטובר
- על רקע המכירה לבלווטניק: הרווח הנקי של כלל תעשיות צנח ב-63% ל-15 מיליון שקל
- נחשף ב"כלכליסט": נחתמה העסקה: נוחי נדנקנר מכר את כלל תעשיות ללן בלווטניק
כזכור, לפני כחצי שנה מכר איש העסקים נוחי דנקנר את השליטה בכלל תעשיות למיליארדר לן בלווטניק. המכירה לא השפיעה על שוק הייצור והותירה את נשר כמונופול. "הדבר היחיד שזה לכאורה משפיע עליו", אמר מקורב לוועדת המלט, "הנו מערכת היחסים בין נשר לבין תעבורה תפזורת - מונופול בתחום התובלה של המלט שנמצאת בבעלות דה פקטו של משפחת לבנת, שהיתה שותפה של דנקנר באי.די.בי. לכן לכאורה התקיים קשר בין השתיים, אף שהיה קשה להוכיח אותו. הדבר יצר מכפיל כוח לנשר". הגורם הוסיף כי "ללא ספק ריככנו את ההתייחסות שלנו לתעבורה תפזורת בעקבות המכירה, אבל אין למהלך השפעה מעבר לכך על הדו"ח הסופי".
לדברי המקורב לוועדה, עיתוי פרסום הדו"ח ונקיטה של צעדים אופרטיביים מיידיים להרחבת התחרות הנם קריטיים ואינם ניתנים לדחייה. "נכון לכרגע", הסביר הגורם, "אנחנו חייבים לעשות משהו כדי שנוכל לקבל שוק בריא יותר בעתיד. אחרת זה יהיה בלתי אפשרי. כיום מייצרים כ־6 מיליון טונות מלט בשנה בישראל, והביקוש גדל כל הזמן עקב גידול באוכלוסייה ובתשתיות. ההמלצות שלנו מוכוונות להזריק לשוק שינויים שישפיעו ככל הנראה מ־2017 צפונה. כדי לספק את הביקושים המקומיים גם בשנים הבאות תוך כדי הגברת התחרות חייבים להחליט כבר היום כיצד ייראה השוק בעתיד. אחרת המונופול יתרחב ונמצא את עצמנו נותרים עם אותם חוליים".
לדברי אותו גורם, המדינה לא תסייע ליזם פרטי להקים מפעלים מתחרים לנשר, אלא תייצר תנאים שיקלו על גורמים חדשים להיכנס לשוק וליצור תחרות בכל אחד מהמקטעים - משלב הכבשן, דרך הטחינה ועד ייצור המלט. עם זאת, הצוות צפוי להתמקד בתחילה בהגברת התחרות דרך חיזוק תשתיות היבוא, שהיום מהווה רק 8% מהכמות הנצרכת בישראל.
נציין כי כבר בסוף שנות השמונים הוכרזה נשר כמונופול בענף המלט בישראל. כתוצאה מכך, מחיר המלט מפוקח על ידי משרד התמ"ת ואין לנשר אפשרות לשנותו מבלי לקבל אישור. ועדת טרכטנברג המליצה על שורה של צעדים להגברת התחרות בשוק המלט, ובהם עדכון נוסחת הפיקוח על מחירו ויצירת תשתית מעודדת יבוא.