עמוד ענן מאיים בהגדלת הגירעון

ההשלכות הכלכליות של מבצע עמוד ענן תופסות את הממשלה בנקודת זמן בעייתית במיוחד. חמישה שבועות בלבד לפני תחילת המבצע החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו ללכת לבחירות מוקדמות, לאחר שהבין שאפסו הסיכויים להעביר בממשלה את הקיצוץ העצום הנדרש בתקציב השנה הבאה, בהיקף של כ־14 מיליארד שקל. 

הבעיות הכלכליות שקיצרו את ימיה של הממשלה הנוכחית לא נעלמו והן יעיקו גם על הממשלה הבאה, אלא שעכשיו נוסף להן גם תג המחיר של הלחימה בעזה.

המספרים המדויקים שמרכיבים את מחיר המבצע הצבאי עדיין לא גובשו, אבל ההערכה היא שמדובר בהוצאות ובנזקים ישירים ועקיפים בהיקף כולל של 3–4 מיליארד שקל. עלויות מבצע עמוד ענן ישפיעו גם על צד ההוצאות וגם על צד ההכנסות של הממשלה. בצד ההוצאות יהיה עליה לממן את ההוצאות הישירות של הצבא וחלק מהנזקים שנגרמו לרכוש האזרחי. צד ההכנסות ייפגע אף הוא כי שמונת ימי הלחימה הקטינו במידה מסוימת את הצמיחה, וצמיחה קטנה יותר שווה פחות הכנסות ממסים.

מערכת כיפת ברזל צילום: אי פי איי

קיצוץ כמעט בלתי נמנע

הגיע הזמן לתשובות מה התוכנית הכלכלית שלכם? הטקטיקה של הפוליטיקאי הישראלי היא להשאיר בעלטה את התוכניות, לדבר בסיסמאות ולעולם לא לצלול לפרטים. הפוליטיקאי לא מעוניין בשיח ציבורי ערני ומעמיק שאול אמסטרדמסקי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

חוק התקציב אוסר על הממשלה להגדיל את התקציב מעבר לתקרת ההוצאות שהיא עצמה קובעת בתחילת כל שנה. על פי הכלל התקציבי שאישרה הממשלה לפני שנתיים, מותר לה להגדיל את תקציב השנה הבאה לצד עדכון המחירים בכ־13 מיליארד שקל. אלא שהממשלה כבר התחייבה לתוספת הוצאות שונות בשנת 2013 של כ־27 מיליארד שקל, ולכן לא רק שאין לה ממה לממן את הוצאות המבצע בעזה, אלא יהיה עליה כאמור גם לקצץ כ־14 מיליארד שקל.

כדי לעמוד במגבלות חוק התקציב צריכה הממשלה לממן את התוספת הלא צפויה בצד ההוצאות באמצעות קיצוצים בסעיפים תקציביים אחרים. מקרים דומים רבים אירעו בעבר, וכמעט תמיד בוצעה הסטת הכספים בדרך של קיצוץ בשיעור אחיד ברוב משרדי הממשלה. שיטת קיצוץ זו, שהיא הקלה ביותר לביצוע, זכתה לביקורת רבה בעיקר בשל העובדה שהיא פוגעת ללא הבחנה, ובין הנפגעים ממנה יש תמיד גם לא מעט פרויקטים חשובים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה.

אבל בנקודה זו יש לממשלה גם פתח מילוט מקיצוץ. הגדלת התקציב בהתאם לכלל שנקבע חלה על הוצאות קבועות לאורך שנים, כמו למשל תוספת שכר שסוכמה בהסכם השכר עם עובדי השירות הציבורי. לעומת זאת, כאשר מדובר ב"קופסת תקציב" - תוספת כספית חד־פעמית שאינה מגדילה את בסיס התקציב - יכולה הממשלה להגדיר את ההוצאה ככזו, ובדרך זו לעקוף את מגבלות חוק התקציב. בשש השנים האחרונות עשתה הממשלה שימוש בשיטה זו כמה פעמים: כדי לממן את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה, וכדי להתמודד עם המשבר הכלכלי בשנת 2009.

הבעיה היא שהגדלת הוצאות הממשלה ללא ביצוע קיצוץ בסעיפים אחרים מגדילה את הפער בין הוצאות להכנסות הממשלה - הגירעון בתקציב. כדי לא לחרוג מיעד הגירעון שנקבע לשנה הבאה (3% מהתוצר, כ־30 מיליארד שקל), יהיה על הממשלה להטיל מסים נוספים, ככל הנראה בהיקף של כ־2 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף כאמור את הפגיעה בצד ההכנסות, שתחייב את הממשלה להגדיל את גביית המסים בכמה מאות מיליוני שקלים נוספים.

איך שומרים על דירוג אשראי

נושא הגירעון מביא אותנו לנושא בעייתי נוסף שעולה מדי פעם לדיון: איך שומרים על דירוג האשראי של ישראל.

מקבלי ההחלטות הכלכליות אמנם נוהגים להפחיד אותנו פעם אחר פעם בהורדה צפויה של דירוג האשראי, בעיקר כדי למנוע דרישות תקציביות שונות. אבל גם הם יודעים היטב שהורדה אפשרית של דירוג האשראי שלנו היא לא יותר ממכה קטנה בכנף המשק. בעיקר כי גובה הדירוג משפיע רק על גיוסי ההון בחו"ל, וממשלת ישראל כמעט אינה מנפיקה איגרות חוב בשוקי ההון הבינלאומיים.

בהנחה שבכל זאת רצוי לנו שדירוג האשראי לא ייפגע, הדרך הבטוחה לעשות זאת היא למנוע את הגדלת הגירעון בתקציב. גירעון גדול מהמתוכנן מגדיל את החוב הממשלתי, ובמקביל מקטין את יכולת החזר החובות של הממשלה בעתיד. גם מסיבה זו, כאשר יתברר תג המחיר המדויק של מבצע עמוד ענן, תיסלל הדרך להטלת מסים נוספים.