לדור: הביקורת לגבי חוק הלבנת הון בחלקה מוצדקת
פרקליט המדינה אמר כי לגבי החוק "יש מי שחושב שאנחנו עושים שימוש יתר בסמכויות שיש לנו, אבל אנחנו אפילו לא ממצים את הכלים שלרשותנו". עם זאת, הודה שהם לומדים את הביקורת וכי הם צריכים לשפר את הבנתם את החוק
לדור אמר את הדברים במהלך השתלמות בנושא איסור הלבנת הון שאורגן על ידי המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין שהתקיימה בתל אביב. הכנס ציין עשר שנים להקמת הרשות להלבנת הון.
לדור. "אנחנו מנסים להיות יותר אפקטיביים וזה כבר עובד" צילום: עמית שאבי
"בעבר", הוסיף לדור, "לא הצלחנו לטפל באופן אמיתי בתופעה. היום אימצנו תפיסת עולם שונה לחלוטין, אנחנו מתבוננים בתופעה העבריינית מזוויות שונות ולא רק מהזווית הפלילית. אנחנו אוכפים את החוק באמצעות שלל כלים שהמחוקק העמיד לרשותנו. בעבר כל אחת מיחידות הפרקליטות עסקה בנפרד בתופעות הללו. היום אנחנו מקיימים שולחנות עגולים, בהם כל מערכת האכיפה משתתפת. אנחנו מנסים להיות יותר אפקטיביים וזה כבר עובד. ממדינה שבה יש אכיפה רפה אנחנו ניהפך למדינה יותר מתוקנת, שאפשר לסמוך על האכיפה שלה".
לדור ציין כי הפרקליטות לומדת גם את "הביקורת שמותחים עלינו, חלקה, אולי גם מוצדקת" והדגיש כי תהליך כניסת חוק הלבנת הון לוקח זמן "זה לא דבר שברגע שחוקקנו חוק, למחרת בבוקר כולם מבינים את המשמעויות. כדי להשתפר אנחנו צריכים לשפר את ההבנה שלנו, את הכלים, ולעשות בהם שימוש מושכל".
באשר לעתיד לבוא, ציין פרקליט המדינה כי יש התדיינות על הפחתת העונש הקבוע בחלק מהסעיפים בחוק הזה וכן ישנה התדיינות על הכללת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה כעבירת מקור ומשמעותה שגניבה מהקופה הציבורית תיחשב כגניבה רגילה מבחינת הענישה.
לטענת עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניציקי, שהשתתף בכנס, הקושי האמיתי בחוק, הוא ההתמודדות עם אלה שאינם עבריינים כלל: "אלה שאצלם מתגלגל הון של עבריינים, במודע או שלא במודע, ונכפה עליהם להלשין. כל הגופים הפיננסים מחויבים לדווח על חששות וריח רע שעולה באפם למחלקת מודיעין, שאיננו מודיעין של טרור אלא מודיעין של דברים לא חשובים".
"משטרת ישראל שמה ידה על 220 מיליון שקלים עד תחילת החודש, במהלך השנה הזו, אני מקווה שנגיע עד ל-250 מיליון שקל". אמר בהשתלמות ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף חקירות מודיעין במשטרה. "הפרקליטות עושה מהלכים משל עצמה כאשר התיקים מגיעים אליה ומטפלת באחוז ניכר מהתיקים. אבל התפיסה הכוללת היא לפגוע בכיסם של העבריינים ככל שניתן. אני שמח שדברים שאמרנו פעם ברמה של נרצה לעשות, היום הם מתרחשים. אני מעריך שחוק איסור הלבנת הון יתעצם ויגדל ויהיה "דרקוני" יותר, אבל זה לא לטובת המשטרה והפרקליטות, אלא כדי לשמור על הנכסים ולהמנע מהתחושה הבסיסית ביותר של האזרחים של צדיק ורע לו , רשע וטוב לו".
עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אמרה כי עד 2006 המחצית הראשונה של העשור, הועמדו לדין בעיקר לגבי סעיף 3א וסעיף 4 לחוק, אחוזי ההצלחה חקירה מול חשד, לגבי 3א היו 14%. גם לגבי סעיף 4, הרשעה מול אישום היה 50%, לגבי סעיף 4, במחצית השנייה של העשור, 2006-2011 האחוזים יותר גבוהים, חלק מהתיקים עדיין תלויים ועומדים.
נכון לספטמבר 2012, כך לפי עו"ד אלף, היו 36 חשודים ב-11 פרשיות, 10 כתבי אישום, ומתוכם שלושה כתבי אישום העוסקים בעבירות צווארון לבן. "אם אנחנו מנסים לפלח צווארון כחול או צווארון לבן, אם המטרה היתה שינוי רעיוני, וזו היתה לדעתי מטרתו של החוק, הרתעת עולם העבריינים, ארגוני פשיעה – אני לא בטוחה, כי העבריינים נעשים מתוחכמים יותר ויותר, נעזרים במלביני הון מקצועיים, בנקים פרטיים, אבל היום לקיחת הרכב מרתיעה, הרבה פעמים יותר ממאסר".
הדרך הנכונה להפעלת שיקול דעת על ידי התביעה, באה לידי ביטוי בפסיקה. אם לא נפעל כיאות בית המשפט לא יקבל את עמדתנו. איזון בין זילות החוק להצמיד עבירת איסור הלבנת הון לכל זיוף צ'ק של מאה שקל, זה לא נכון, לבין הצמדה נכונה של העבירות הללו, לאור מטרת החוק ובמסגרת אכיפה כלכלית, מינהלית, כשיש הבניית שיקול דעת, ויש היזון חוזר חיובי מבית המשפט, חשוב שיהיו פרמטרים, אורך תקופה, מידת התחכום, סוג המלבין. ברגע שיש שיקול דעת מסר מרתיע בתחום הזה, זה נכון.
"הסכומים המרשימים שנתפסו על ידי המשטרה זה אחוז קטנטן מהכספים השחורים הבלתי חוקיים שמסתובבים בשוק הישראלי. הסכום אולי מרשים כסכום, אבל הוא לא מרשים ביחס להיקפי הפשיעה הבלתי חוקית והסכומים שנמצאים בשוק", הוסיף גם עו"ד יהושע למברגר, משנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). "היום הפשיעה כל כך מתוחכמת שלחשוב שלהוסיף עוד כמה שוטרים שיחקרו פרונטלית עוד כמה חשודים, או שיסתובבו ברחובות או ליד הבנקים יפתור את הבעיה, זו אשליה שאין כדוגמתה. העבירות לא מבוצעות ככה, היום הכסף נעלם בדרכים אחרות לחלוטין, בתחכום רב. אנחנו רוצים בראש ובראשונה לתפוס כסף שהוא כלי העבירה. אנחנו לא רוצים שהאדם שגנב את הכסף, ייהנה ממנו, ושהכסף לא יחזור לשמן את גלגלי הפשיעה".
"כבר לפני 5-7 שנים יצרנו לעצמנו הנחיות פנימיות לגבי השימוש בסעיפי הלבנת הון להגשת כתבי אישום", כך לפי למברגר. "אנחנו לא מלבישים על כל עבירה באופן אוטומטי הלבנת הון. יש לנו מערכת שיקולים ופרמטרים שעל פיהם אנחנו מחליטים: ההיקף, סוג העבירה, מעמד האדם ועוד פרמטרים. למדנו מפרשיית בנק הפועלים, עשינו עבודה יסודית במגוון הלקחים בסוגיות שהפרשיות הללו העלו, ויש לנו מספר תובנות הן לגבי היחס בין עבירה פלילית לבין עיצומים, ולגבי ההיבט החקירתי ושל העמדה לדין של העובדים במוסדות הפיננסיים המוכרים והגדולים, מתי אנחנו נפעיל את הסנקציה הפלילית כנגד אותם עובדי בנק שכשלו במהלך שגרת עבודתם בבנק. למדנו זאת, גם בהיבט של איך חוקרים והבניית שיקול הדעת שלנו. פה עוד יש מה לשפר".
