עו"ד שיראל גוטמן-עמירה: "'גניבת סוסים' לפני כניסת התיקון לשכר הבכירים"

"לכאורה יש מי 'שגונב סוסים' לפני כניסת החוק לתוקפו נמצא מחוץ לתחולתו, למרות שהמעשה הוא לא ראוי ובגדר ITS NOT DONE , מילה שלא מוכרת בתרבות שוק ההון" אמרה עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, בכנס על שכר הבכירים של שהכנס של PwC Israel שנערך היום (ב'). גוטמן-עמירה התייחסה בדבריה לתיקון 20 לחוק שכר הבכירים, שייכנס לתוקף בעוד עשרה ימים.

לגבי התוצאות אמרה גוטמן-עמירה כי "בסוף השנה בדו"חות התקופתיים יצטרכו לתת הסבר איך התגמול משתלב במדיניות התגמול ועם הביצועים של החברה, ונרצה לדעת איך זה מתכתב עם השיקולים שהמחוקק קבע. מיוחד כשהשיקולים פורטו בחוק. מי שהחליט על שכר ותגמול לפני כניסת החוק לתוקפו, צריך היה לקחת בין שיקוליו את סטנדרט ההתנהגות הראוי של דירקטוריון בקביעת שכר בכירים. חברה שגנבה סוסים מבלי להתייחס לאותו סטנדרט שקבע החוק עלולה למצוא את עצמה כמי שחרגה מהסטנדרט".

גוטמן-עמירה הזהירה מפני ניסוח מדיניות תגמול עמומה: "בצד הצורך לשמר גמישות אנו חוששים מאימוץ מדיניות תגמול עמומה שלא תביא שינוי אמיתי. ככל שמדיניות עמומה תעמוד ביסוד אישור שכר פרטני, עלולה להתקבל הטענה שאין מדיניות תגמול, ואז תוחל מערכת האישור הנדרשת במקרים של סטייה מהמדיניות".

לדברים אלה הוסיפה גוטמן-עמירה איום לטווח הרחוק יותר: "אם לא נזהה ריסון והפנמה, או לפחות הלימה בין שכר לביצועים, הכנסת תידרש לתיקוני חקיקה מרחיקי לכת ורגולציה חודרנית יותר". בדברים אלה רמזה גוטמן-עמירה לכך שנשק יום הדין – התערבות ישירה בשכר – נשקל בידי המחוקק, לא נזנח אלא הושם בהקפאה לטובת התיקון שאומץ שהוא מתון יותר. הפטיש הכבד יותר ייכנס לשימוש אם השוק יתעלם ויעקוף את מאמצי הריסון.

תיקון 20 שנועד לרסן את שכר הבכירים בא לעולם כנגזרת של המחאה החברתית, ובעיקר, לדברי גוטמן-עמירה, בעקבות "זיהוי כשל שוק כפול: ראשית שכר הבכירים הכפיל את עצמו בשנים האחרונות, ושנית, הוא עשה זאת בעיקר באמצעות עליית הרכיבים המשתנים, ללא קשר לביצועים. שכר הבכירים עלה כשביצועי החברה עלו וגם כשהם ירדו".

גוטמן-עמירה. "השכר עלה ללא קשר לביצועים" צילום: רמי חכם

המחאה והכשל הניעו את המחוקק לפעולה והוא נדרש להכריע בין "התערבות ישירה" בשכר לבין התערבות עקיפה. המודל הראשון כמעט ולא קיים בעולם – קביעת יחס מוגדר וידוע מראש בין השכר הגבוה לנמוך בחברה כהצעת הח"כים שלי יחימוביץ וחיים כץ; תמריצי מיסוי שליליים מעבר לשכר מסויים; העברת סמכות האישור לידי המיעוט וכיו"ב. לבסוף נבחרה ההתערבות העקיפה המתונה יותר, שעיקריה שיפור תרבות הממשל תאגידי, כפיית דיאלוג עם המיעוט והקמת מנגנון רב שלבי שכולל ועדת תגמול הקובעת מדיניות תגמול והבנייתה בהתאם למדיניות ושיקולים שקופים וידועים, בתהליך שבו האסיפה הכללית ברוב של מניות המיעוט ממליצה, והדירקטוריון חייב לנמק סטייה מהמלצות אלו.

לעומת זאת הסביר עו"ד אברמי וול מ"פישר בכר חן וול אוריון": "גם כשהחילו את תיקון 16 (הפיקוח על עסקאות בעלי שליטה), לא החילו אותו על עסקאות שנעשו לפני כניסת החוק לתוקפו. אי אפשר להחיל חוק על תקופה שקדמה לכניסתו. לגבי שכר הבכירים תיקון 20, הכוח של הרשות הוא בעיקר ליזום הליכי תיקון, לדעתי היא לא תוכל לדרוש השבת כספים או לנקוט בהליכי אכיפה מנהלית או פלילית. לכל היותר, לדרוש שינוי מדיניות".

וול הביע אופטימיות וטען שלהערכתו לא ניתן יהיה לתבוע דירקטורים שאישרו שכר בניגוד להמלצת האסיפה הכללית כל עוד הדיון וההחלטה היו שקופים ומנומקים. לדבריו, התיקון ברמה האפקטיבית יצר כוח גדול יותר לציבור ולבעלי המניות לאכוף את הריסון באמצעות תובענות נגזרות, ובמיוחד יצוגיות שרשות ני"ע יכולה לממן.

גדעון סיטרמן, דח"ץ ויו"ר ועדת שכר ותגמול של בנק מזרחי טפחות, הציג כמה מעיקרי החוק החדש: "ועדת תגמול ושכר עצמאית מורכבת ברובה מדח"צים. ברוב החברות הציבוריות יש רק שני דח"צים, ולכן ועדת התגמול כוללת שלושה (כיוון שצריך רוב של דח"צים). התוצאה היא שיצטרכו למנות יותר דח"צים ולשנות את מבני הדירקטוריונים. בארה"ב מדברים על לפחות מחצית. להטיל את המשימה על שלושה זה לא אפשרי".

סיטרמן הצביע על סעד שלא נכנס לתיקון, ותבע לשקול "הכנסת אלמנט של השבת חלק מהתגמול אם התבררו מצגי שווא בהכנת תוכנית התגמול". בבניית תוכנית כזו, אמר סיטרמן, יש להביא בחשבון כמה מרכיבים: הגדרת הקשר בינה לבין תוכנית אסטרטגית ל-5-3 שנים; פשוטה להבנה ולמדידה ברורה; משקפת הלימות בין סיכון וניהולו לבין התגמול; התחשבות בסביבת וסוג הענף תוך השוואה לחברות דומות; וגם - גמישות לפי ביצועים ויכולת גיוס ושימור "טאלנטים" – כוח אדם איכותי.

"כללי המשחק ישתנו, אבל בהדרגה", סיכם סיטרמן, "זה ייקח יותר משנה-שנתיים, יהיו הרבה מתיחויות עד שהשכל הישר ימצא את נקודת האיזון בין השחקנים השונים. חשוב לייצר דיון ציבורי שיתרום לשיפור".