בכירים ונהנים: בעלי השליטה עושים שוק רגע לפני שתיקון 20 לחוק החברות נכנס לתוקף
רגע לפני שתהליך מתן הבונוסים והאופציות למנהלים הבכירים הופך לכאב ראש עבור בעלי השליטה, חלקם ממהרים לנצל את הזמן שנותר ולאשר הטבות נדיבות לבכירים. האם הפעם הרגולטור יתערב?
בעוד עשרה ימים בדיוק, בתאריך היפה כל כך 12.12.12, ישתנה משהו בשוק ההון הישראלי שעוד עשוי להתברר כשינוי יוצא דופן.
- קריאת השכמה לבעלי השליטה
- סופי: המלצות נאמן לריסון שכר הבכירים אושרו בכנסת
- התגובות בשוק ההון: "חרב מעל הראש תגן על בעלי האג"ח"
לראשונה, השפעתם של בעלי השליטה בחברות - מי שנחשבים לכל יכולים בשוק ההון - על היקף הכסף שנכנס לחשבון הבנק של המנהלים הבכירים באותן חברות תקטן. במקביל, השפעתם של מי שאינם בעלי השליטה - קרי, הציבור - על שכר הבכירים יגדל. זו לפחות התיאוריה.
בעוד עשרה ימים בדיוק ייכנס לתוקף תיקון לחוק החברות בעל השם הסתמי "תיקון 20" (ראו עיקרי החוק החדש ברשימה). התיקון הזה הוא גלגולו של מה שהתחיל בתור איום של חברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ' להגביל בחקיקה את שכר הבכירים בכל חברה ציבורית לעד פי 50 מהשכר הנמוך ביותר שהחברה משלמת למי מעובדיה - "הצעת חוק שכר הבכירים".
בקיצור נמרץ, בעקבות ההצעה ההיא הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן לבחון את הנושא. אחרי בחינתו הגישה הוועדה את המלצותיה לממשלה, שהיו מרוככות יותר מההצעה המקורית של יחימוביץ' וכץ.
הממשלה אישרה אישרה את ההמלצות של נאמן, שהפכו להצעת חוק שהגיעה בתורה לכנסת, ואחרי הרבה דיונים, לחצים ושינויים היא אושרה סופית ב־12 בנובמבר האחרון.
1. החברה לישראל מזדרזת לחלק אופציות
אז מה עושים בעלי השליטה לפני שהשליטה נוזלת להם מבין הידיים? חלק מהם מנצלים את החודש הזה בשביל לסחוט את הלימון עד סופו. או במילים אחרות, הם מודיעים על שינויים בשכר המנהלים הבכירים שלהם - שינויים כלפי מעלה, לעולם לא כלפי מטה - בשביל לחמוק מכאב הראש שיהיה מנת חלקם אחרי שתיקון 20 ייכנס לתוקף.
ראשונה היתה רשת מלונות דן, שבשליטת מיקי פדרמן.
שבוע בלבד לאחר שהחוק אושר בכנסת, הודיעה החברה כי הדירקטוריון אישר את הארכת כהונת המנכ"ל עמי הירשטיין בשנה נוספת בעלות שכר שנתית של 1.65 מיליון שקל, כמו גם לתת לו בונוס בגובה 1% מהרווח התפעולי של החברה. מהלך כזה, לו היה מתבצע אחרי שהתיקון נכנס לתוקף, היה דורש לא רק אישור של הדירקטוריון, אלא תמיכה של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט של החברה.
אבל מלונות דן היתה רק הסיפתח, והיא בכל מקרה לא משחקת בליגה של שיאני השכר האמיתיים. שבועיים אחרי שהתיקון אושר בכנסת, הודיעה חברת הביטוח הפניקס, שבשליטת יצחק תשובה, כי היא מנהלת משא ומתן על מתן הלוואה של 30–40 מיליון שקל למנכ"ל החברה אייל לפידות לצורך רכישת מניות של החברה, כחלק מעדכון תנאי העסקתו. ההלוואה הזו טרם אושרה. אם תאושר עד שהתיקון ייכנס לתוקף, המשמעות תהיה הימנעות של הרגע האחרון מהצורך להביא את האישור לאסיפה הכללית של בעלי המניות.
יום לאחר מכן הודיעה החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, על הארכת כהונתם של מנכ"ל החברה ניר גלעד ושל יו"ר החברה אמיר אלשטיין, שניים משיאני השכר הגדולים ביותר במשק, ועל עדכון תנאי השכר שלהם. לכל אחד מהם העניקה כעת החברה אופציות בשווי של כ־25 מיליון שקל, בנוסף לחבילת האופציות שכבר בידיהם. בנוסף, יקבלו השניים בונוסים שייקבעו בהמשך. המימון לחבילת השכר הזו מגיע מבעלי המניות של החברה, כלומר - כ־51% מגיעים מכיסו של עידן עופר, והיתר מגיע מכיסו של הציבור.
המקרה של החברה לישראל נתפס כמחטף, ולא במקרה. כל עוד התיקון החדש לא נכנס לתוקף, הדירקטוריון רשאי לאשר את תנאי ההעסקה של המנכ"ל גלעד. אם החברה היתה מחליטה על הארכת החוזה של גלעד אחרי כניסת התיקון לתוקף, בעלי המניות היו נדרשים לאשר זאת.
אבל הסיפור לא נעצר רק ברמה של המנכ"ל, אלא ממשיך גם ליו"ר. גם על פי החוק הקיים, הדירקטוריון לא רשאי לאשר את תנאי ההעסקה של היו"ר, אלא הוא חייב להביא זאת לאסיפת בעלי המניות. וכאן מגיע הטריק - לו היתה האסיפה נקבעת לאחר 12 בדצמבר, מועד כניסת החוק לתוקף, היה נדרש מבין בעלי מניות המיעוט בחברה לאשר את ההצעה. במילים אחרות, בעל השליטה היה צריך לחזר אחרי הציבור שמחזיק בחברה במטרה לרכוש את תמיכתו בבונוסים ובאופציות שהוא חפץ להעניק ליו"ר החברה שלו.
2. מאזן האימה בין בעלי השליטה למנהלים
מה שקורה כאן הוא בעצם ניסיון של בעלי השליטה המדוברים לנצל את הנורמות שהיו נהוגות בעולם הישן רגע לפני שהעולם הזה מתחלף. במילים חריפות יותר, הדירקטוריונים של החברות האלה מוכיחים בדיוק את מה שהרגולטור חושב עליהם - שהם לא מספיק עצמאיים.
"דירקטוריון אחראי לא אמור לגנוב סוסים, וזה רק מחזק את הצורך בנטרול הכוח של בעלי השליטה ובהגברת כוחם של הדירקטורים החיצוניים", אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" מקור בכיר במערכת הרגולטורית שמעורה בפרטים. האופן שבו הדברים נעשים, ברגע האחרון ממש, לא נושאים חן בידי הרגולטור, ויש שטוענים כי הוא עשוי להתערב בנושא בקרוב.
יש גם מי שמכניס את המהלכים האחרונים לפרופורציות. "להגיד שיש בשוק באזז להספיק לאשר תגמול לפני שהחוק נכנס לתוקף זו אמירה מרחיקת לכת", אומר עו"ד אברמי וול, שותף בכיר במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', בשיחה עם "כלכליסט". "מצד שני, אין ספק שאישור תהליכי השכר עכשיו יחסוך תהליך מורכב יותר בהמשך", הוא מוסיף. וול ידבר על הנושא השבוע בכנס בתל אביב, שבו צפויה לראשונה להתייחס לנושא גם רשות ניירות ערך.
השאלה מדוע בעלי השליטה נוהגים כך ערב התיקון היא שאלה מורכבת. לכאורה, לבעלי השליטה וליתר בעלי המניות אמורה להיות זהות אינטרסים - לתגמל באופן הוגן (אך לא מוגזם) את המנכ"ל וליהנות מביצועים משופרים. לכן, המחטף שלהם ערב כניסת התיקון לתוקף תמוה ויכול להעיד אולי על מאזן האימה שהשתרש בשנים האחרונות בין בעלי השליטה למנהלים - מאזן שהוביל את בעלי השליטה לתגמל ביתר שאת את המנהלים, גם אם היתה ברירה אחרת, ולתדלק את הסחרור האינסופי של משכורות הבכירים שכעת תיקון החוק מנסה להאט.
בעולם החדש, אחרי כניסת התיקון לתוקף ואם הציפיות של הרגולטור יתממשו, כוחם של בעלי השליטה להעניק משכורות עתק יהיה מוגבל יותר. במקביל, השפעתם של בעלי המניות האחרים אמורה לגדול. המילה "אמורה" היא מילת המפתח כאן - משום שישנם לא מעט סייגים וחריגים שיכולים לאפשר לבעלי השליטה לנהל את העסק כרצונם. עם זאת, יש מקום לאופטימיות זהירה.
3. רמות השכר ירדו באופן הדרגתי
המבחן הראשון של המוסדיים עשוי להגיע כבר בינואר הקרוב, שבועות ספורים אחרי שהתיקון החדש ייכנס לתוקף. האסיפה הכללית של חברת דלק ישראל תתכנס כדי לאשר את תנאי ההעסקה המפנקים של היו"ר החדש - הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, אודי ניסן.
מכיוון שהאסיפה תתקיים אחרי שהתיקון ייכנס לתוקף, בעל השליטה לא יוכל להכריע את ההצבעה בעצמו, אלא יידרש לתמיכתם של מרבית בעלי המניות האחרים בחברה. אם הם יבחרו להתנגד, כל העסק יחזור לדירקטוריון והחברה תצטרך להחליט מחדש אם לאשרר את החוזה של ניסן, או להביא לאסיפה הצעה מתוקנת.
"להערכתי", אומר עו"ד וול, "נראה תקופת אי־ודאות עד שיתייצבו מערכות היחסים בשוק בין בעלי המניות לבעלי השליטה והמנהלים הבכירים. בארה"ב, למשל, אחרי שאימצו מנגנון של say on pay (המנגנון שנותן לבעלי המניות שאינם בעלי השליטה אפשרות להביע את דעתם הלא מחייבת על שכר המנהלים - ש"א), אנחנו רואים שאחרי שהשוק התייצב, ביותר מ־90% מהחברות בעלי המניות מצביעים לטובת מדיניות השכר של הדירקטוריון, כלומר הצדדים הגיעו לרמת תיאום ציפיות גבוהה. זו שאלה טובה כמה זמן ייקח לנו להגיע לשיווי משקל בישראל".
האם שכר הבכירים יירד?
"להערכתי, החוק ישפיע לכיוון של הורדת רמות השכר, אם כי באופן מאוד הדרגתי. זו לא מהפכה שנעשית ברגע, מהטעם הפשוט שהשינוי הזה לא משפיע על הסכמי עבודה קיימים, אבל הוא משפיע על מרכיבי שכר משתנים כמו בונוסים וכמובן על הסכמים חדשים".
למרות האופטימיות, בסוף היום, למעט בחברות פירמידה, המוסדיים ובעלי המניות מהציבור לא יוכלו להכריח את החברה לשנות את שכר הבכירים. התיקון מתיר לדירקטוריון להשאיר את השכר כפי שראה לנכון לאשרו, גם אם האסיפה הכללית מתנגדת, בתנאי שיקיים על כך "דיון מחדש". יתר על כן, ייתכן שהמוסדיים יפגינו התלהבות יתר בהתנגדות לשכרם של מנהלים שונים, ואגב כך ירוויחו "נקודות תדמית" בקרב לקוחותיהם דווקא משום שיידעו כי בסופו של דבר ההתנגדות שלהם לא מחייבת את הדירקטוריון.
החברות יחויבו לפרסם בדו"חות את פערי השכר
חידוש מעניין בחוק החדש הוא שהחל ממרץ 2013, החברות יחויבו לפרסם בדו"חות השנתיים שלהן את פערי השכר בין אליטת המנהלים הבכירים לבין יתר עובדי החברה. עד כה החברות מחויבות לפרסם רק את השכר של חמשת שיאני השכר בחברה.
בשנה שעברה הראה "כלכליסט" כי פערי השכר בחברות הגיעו לעתים עד פי 200 ויותר. מעתה, לא יהיה עוד צורך לחשב את הנתונים, אלא החברות ייאלצו לעשות זאת לאחר שרשות ניירות ערך תקבע בדיוק כיצד.
האם פרסום פערי השכר יהפוך את הדו"חות למצעד בושה שיגרום בסופו של דבר לצמצום פערי השכר? "אני מעריך שלפרסום פערי השכר יהיה אפקט מרסן על השכר, אם כי קשה להעריך מה יהיה משקלו", אומר עו"ד אברמי וול. "בחברה שהיא עתירה כוח אדם שחלקו נמצא ברמות שכר שהשוק מקבל כרמות שכר נמוכות - למשל סטודנטים, עבודות עונתיות - אזי פערי שכר גבוהים יהיו פחות צורמים. אבל בחברות שבהן אין ציפייה לפערי שכר קיצוניים, אני מניח שתהיה לכך השפעה מרסנת", הוא אומר.
לדבריו, המהלך יפעל בניגוד לחובת גילוי שכר הבכירים בחברה, שלטענתו הביא דווקא למעין מירוץ חימוש של הבכירים, שיכלו לראות מה השכר של מתחריהם ולהשוות את השכר שלהם כלפי מעלה.
