איך להסביר לעוזרת?
פרופסור יקר, בעבודה אין לי בעיה לבקש מהכפופים לי לבצע עבודה, לתקן ולשפר, אבל עם עוזרת הבית זה קשה יותר. חברות שלי ואני פיתחנו שיטה עקיפה: במקום להעביר ביקורת בפניה, להשאיר פתק. מה דעתך? יש שיטה טובה יותר?
גליה היקרה,
דעתי היא שפתקים הם לא רעיון אידאלי. חשבי רגע: לילדים שלך היית כותבת בפתק את הציפיות שלך מהם? לבעלך את מעבירה פידבקים כתובים על התנהגותו במיטה? אני חושב שכאשר התוצאה חשובה, תמיד כדאי לדבר פנים אל פנים, רצוי אפילו תוך כדי ביצוע הדבר שאנחנו מדברים עליו - להראות להם מה אנחנו אוהבים ומה לא, מה חשוב לנו וכמה.
פתקים לא נותנים אף אחד מהדברים האלה. הם רק חוסכים מהכותב את האי־נעימות שעשויה לעלות בשיחה ישירה. אבל המחיר גבוה מדי. הייתי מציע לך לעבוד פעם אחת יחד עם העוזרת, להראות לה מה את רוצה ואיך, ולתת לה מודל לחיקוי. זה אטי יותר מלכתוב פתק, אבל התוצאות שונות לחלוטין.
כדאי לעבוד פעם אחת יחד עם העוזרת, להראות לה מה את רוצה ואיך, ולתת לה מודל לחיקוי צילום: שאטרסטוק
איך להרוג כינוי מרגיז?
ארוסי קורא לי לפעמים בשם החיבה שהאקסית שלו נתנה לו. איך מורידים אותו מזה ומקבלים כינוי חדש? ל"ג
ל"ג היקרה,
לדעתי הארוס שלך פשוט מחבר בין מילה שעושה לו טוב לבין משהו שהוא אוהב, כלומר את, ויהיה נחמד אם תסתכלי על זה כך. אבל אם זה באמת מפריע לך, יש מה לעשות.
דרך מקובלת למקרים כאלה היא סנקציות שליליות קטנות, מכה קטנה או מבט עצוב כשהוא משתמש בכינוי, וסנקציות חיוביות כמו מחמאה או ליטוף כשהוא קורא לך בשם אחר.
אבל יש לי רעיון לגרסה משוכללת יותר, שפיתח הפסיכולוג ב"פ סקינר, ועיקרה הוא חיזוקים אקראיים. הרעיון הבסיסי הוא להגיב באופן לא צפוי: לפעמים להתעלם מהכינוי ולפעמים להגיב בדרמטיות, לדוגמה במכה חזקה או בבכי היסטרי. החשש מתגובה חסרת פרופורציה, יחד עם חוסר הוודאות בנוגע למה שיקרה כשיאמר את המילה האסורה, יהפכו את עצם המחשבה עליה לחוויה שלילית. עדכני אותי בהתקדמות.
