"היועמ"ש מעודד פגיעה בחופש הביטוי של מעסיקים"

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוקף בחריפות את היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בעקבות תמיכתו בהגבלת חופש המעסיק להתערב כאשר העובדים מנסים להקים ועד. "פנינו אליו בבקשה להיפגש ולא נענינו", אמר לין ל"כלכליסט", "אבל חשוב יותר - לא ברורה לי לא סמכותו של היועץ לקבוע מסמרות לעניין הזכות של מעביד לפנות לעובדיו, ולא סמכות בית הדין לעבודה, בכל הכבוד, לקבוע הלכות לעניין זה של חופש ביטוי ומדיניות ניהול של מעסיקים".

הרקע לדברים הוא חוות הדעת מטעמו של וינשטיין, שכתבה עו"ד מיכל לייסר הממונה על סכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה. חוות הדעת הוגשה בתחילת השבוע לבית הדין הארצי לעבודה לאחר שההסתדרות ערערה על קביעה קודמת של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ולפיה הנהלת פלאפון יכולה לפנות אל העובדים בנושא הקמת ועד. "פנייה של מעסיק לעובדיו, שתכליתה להציג את עמדתו של המעביד באשר להתארגנות במפעל והשלכותיה, מקימה חשש של ממש להשפעה לא הוגנת על חופש הבחירה של העובד בכל הנוגע למימוש זכות ההתארגנות הנתונה לו", כתבה לייסר.

היועץ המשפטי יהודה וינשטיין צילום: יאיר שגיא

לשיטת המדינה, כיוון שלמעסיק יש כוח רב על העובד, ניתן להגביל את החופש שלו לפנות לעובדים כדי להניאם מלהצטרף לארגון עובדים. לין זועם על עמדה זו, ובמכתב ששלח לווינשטיין הוא כותב: "האם באמת אתה משווה מול עיניך מצב שבו מעסיק שהקים ובנה עסק, תוך סיכון אישי שלו, ייאלץ להיאלם דום ולא יוכל להביע את עמדתו בפני העובדים: האם ההתארגנות היא לטובת העובדים והעסק או שאינה לטובת העובדים והעסק. הלוא ברור שאם בהתארגנות ראשונה יכול ארגון העובדים לשכנע את העובדים להתארגן, בעוד המעסיק מנוע מלהביע עמדה איזושהי, נוצר מצב של חוסר איזון משווע. האם לכך אתה חותר? לעניות דעתי זוהי פגיעה חמורה בחופש הביטוי, ולא ייתכן שאנו נפגע בזכות יסוד רק על שום שקיים חשש להשפעה לא הוגנת על חופש הבחירה של העובד. זו גלישה לרמה קיצונית של פגיעה בזכויות המעסיקים".

במקביל פנה לווינשטיין גם צבי אורן, נשיא התאחדות התעשיינים: "גישה זו מנותקת מהמציאות ויוצרת מצב בלתי אפשרי שבו המעסיק יאולץ להימנע מהבעת דעה בנוגע לעניינים שיש להם השלכות ישירות ולעתים הרסניות על גורל עסקו".