כלכלת בחירות: קואליציה של הבטחות רבות ומעט ביצועים

אחרי שפרסמו את הרשימות, בשבועות הקרובים יסיימו המפלגות לגבש גם את מצעי הבחירות שלהן ובתוכם ההבטחות הכלכליות לקדנציה הבאה. למצע הכלכלי של הסיעות חשיבות גדולה במערכת הבחירות הנוכחית, שבה שם המשחק הוא "צדק חברתי" והכלכלה תופסת מקום מרכזי. מעבר לכך, משחקי הכיסאות המרובים שערכו הח"כים בשבועות האחרונים, הותירו את המצע כאחד הכלים היחידים שיוותרו בידי האזרחים כדי להכריע בתבונה עבור מי ברצונם להצביע. 

יש להדגיש כי לא למצע ולא להסכמים הקואליציוניים שנחתמים בעקבותיהם יש תוקף חוקי. יתר על כן ארועים בלתי צפויים כמו המשבר הכלכלי העולמי לצד מהמורות שעשויה להציב הפקידות, האופוזיציה (שהיתה רופסת במיוחד בקדנציה הנוכחית) או ההסתדרות לאורך הקדנציה יכולים גם כן לטרפד מהלכים של מנהיגים מחויבים ובעלי רצון טוב.

עם זאת, קברניטי הממשלה הנוכחית, נתניהו, ליברמן וישי, הם מנהיגים מנוסים ועתירי ניסיון שאמורים לדעת לעצב מצע מרוסן ושקול - כזה שמכבד את אינטליגנציית הבוחרים מחד ושניתן להתגאות ביישומו בסוף הקדנציה מאידך. בפועל זה לא קרה, וכעת נראה כי לפחות ב־2009, נתניהו השיק ביודעין קואליציה שהדבק העיקרי שלה הוא הרצון להחזיק במושכות השלטון.

הפחתת מסים ועידוד הצריכה הפרטית? יוקר המחיה רק עלה

בסוף 2012, אף אחת מהבטחות הבחירות של מפלגות הקואליציה בענייני מס לא התקיימה: לא רק שמס החברות לא ירד, הוא אפילו עלה. מס ההכנסה ליחידים עלה, המע"מ עלה ואף הוטלו גזירות מס נוספות שלא צפינו קודם. נכון, הממשלה לא יכלה לצפות את המחאה החברתית והמשבר הכלכלי שהוביל לבור תקציבי, אבל עדיין מדובר בהבטחות בחירות שהוכחו כרחוקות מאוד מהמציאות.

על פי התוכנית המקורית שבה התגאה נתניהו, מס החברות היה אמור לרדת בהדרגה בכל שנה עד שיגיע לשיעור של 18% ב־2016. תוכנית זו נקטעה בעקבות המלצות ועדת טרכנטברג, שלפיהן הפחתות המס הישיר היו מוגזמות וגרמו להעמקת הפערים הכלכליים.

לאור ממדיו של הבור שנפער בתקציב המדינה, אישרה הממשלה באוגוסט 2012 העלאה נוספת של מס היחידים ב־1% לבעלי הכנסה חודשית של 14 אלף שקל ומעלה. זאת לצד הטלת "מס עשירים" בשיעור של 2% על בעלי הכנסות גבוהות. המס יוטל החל מ־2013 על כל סוגי ההכנסות החייבות במס, החל בסף של משכורת שנתית של 800 אלף שקל.

אבל הדובדבן שבקצפת הגיע בדמות העלאת המע"מ ל־17%. המע"מ, על פי התוכנית המקורית, היה אמור לרדת לשיעור של 15.5% ב־2013. ההחלטה על העלאתו משפיעה ישירות על כיס הצרכנים, גורמת להתייקרות כוללת של המוצרים ורחוקה מאוד מההבטחה לעידוד הצריכה הפרטית.

בסיכום הקדנציה של הממשלה הנוכחית ניתן להגיד בוודאות: מדיניות המיסוי התהפכה ב־180 מעלות.

ממפלגת הליכוד נמסר בתגובה, כי "בעת הקמת הממשלה מס החברות עמד על 26%, במשך שנתיים הוא ירד ל־24% וכיום הוא עומד על 25%. המס ליחידים ירד למי שמרוויח בין 8,000 ל־14 אלף שקל ל־14%. הירידה היא גם למי שמרוויח בין 14 אלף ל־21 אלף שקל, ולמרוויחים מתחת למשכורת הממוצעת לא חל שינוי בדרגת המס. הממשלה פעלה במשך כל כהונתה במהלך משבר כלכלי עולמי ונוספו לה השקעות ביטחוניות אדירות של כיפת ברזל והקמת גדר ביטחון בין מצרים לישראל. ועדיין, מתווה המס בישראל נמצא בירידה".

הדר קנה

הליכוד הצליח להביא לשינוי בדמי הניהול

באשר לביטול דמי הניהול, מעולם לא היה ברור אם הכוונה היתה לבטלם כליל בקופות - רעיון לא הגיוני בעליל. עם זאת, שר האוצר יובל שטייניץ וח"כ חיים כץ הצליחו לעשות שינוי אמיתי בנושא. הם אמנם לא ביטלו את דמי הניהול כליל, אך במסגרת רפורמה שהוביל אגף שוק ההון במשרד האוצר נרשמה הפחתה של כמעט 50% מתקרת דמי הניהול החוקית הקיימת כיום בקופות.

שר האוצר יובל שייניץ צילום: עטא עוויסאת

בליכוד התחייבו עוד כי יגבילו את פרסום התשואות של קופות הגמל, שלטענתם הוביל להשקעות בעלות סיכון יתר בכספי העמיתים בגלל "תחרות התשואות החודשית". ההבטחה נשאה פרי, והחל ב־2010 נאסר על הגופים לפרסם תשואה חודשית אלא תשואות שנתיות בלבד.

רחלי בינדמן

"המפלגה החברתית" לא קיימה כמעט אף הבטחה

הממשלה אמנם הורידה מעט את מס ההכנסה, אך העלתה במקביל את המסים העקיפים כמו המע"מ, ובשורה התחתונה השכר הריאלי - כלומר כוח הקנייה של העובד הישראלי הממוצע - עלה בכ־0.2% מאז 2010, בעוד שצמיחת התוצר במשק עלתה ב־4.5% בשנים 2010–2011 וצפויה לצמוח ב־3% השנה.

שר הפנים אלי ישי צילום:מיקי אלון

מצע הליכוד עסק גם בהענקת הטבת מס לאמהות עובדות על העסקת מטפלת, אך כאשר בית המשפט העליון החליט כי על רשות המסים לאפשר פטור כזה, יצא שר האוצר מטעם המפלגה, יובל שטייניץ, נגד הפסיקה.

אולם מי שאמורה להיות המפלגה החברתית בה' הידיעה של הקואליציה היא כמובן ש"ס. למרות זאת, מניתוח הישגיה של המפלגה החרדית נראה כי היא יכולה לרשום לעצמה הישג אחד בלבד - העלאת קצבאות הילדים כחלק מההסכם הקואליציוני, שאפשרה למשפחה החרדית הממוצעת לקבל קצבה של יותר מאלף שקל בחודש. סך כל העלות היא 7 מיליארד שקל.

לבסוף, הכישלון הצורב ביותר של ש"ס הוא הסעיף שלא קוים ולו במקצת, אף שהמחאה החברתית של 2011 היתה כר פורה עבורו: "תנועת ש"ס תפעל לחקיקת חוק זכויות חברתיות שיאגד את הזכויות הבסיסיות בתחומים הבאים: הזכות לחינוך, הזכות לעבודה, הזכות לבריאות, הזכות לדיור, הזכות לשירותי רווחה והזכות לביטחון סוציאלי".

מיקי פלד

רפורמת המרפסות נזנחה, הרפורמה במינהל רחוקה מסיום

רפורמה נוספת שנחשבה ל"בייבי" של ראש הממשלה ונגעה להליכי התכנון היא רפורמת המרפסות, שנועדה לפשט את ההליכים על ידי שינוי כולל של המערכת. הרפורמה וחוק התכנון והבנייה החדש כבר עמדו לקראת אישור, אך נדחו שוב ושוב ולא בוצעו עד כה. עם זאת, נתניהו יזם והוציא לביצוע את הוד"לים - ועדות לדיור לאומי שתפקידן לקדם בנפרד תוכניות גדולות על קרקעות מדינה.

שר השיכון, אריאל אטיאס צילום: אוראל כהן

במקביל לליכוד, הבטיחה גם מפלגת ישראל ביתנו טיפול בנושאים הקשורים לענף הנדל"ן כגון מהפך בשיטת הרישום של בעלי זכויות במקרקעין, אשר מיושם במסגרת הרפורמה במינהל, והחזרת הלוואות מקום בפריפריה, במיוחד עבור אוכלוסיות

של זוגות צעירים, נכים ומשפחות חד־הוריות, אשר מבוצעת במסגרת מענקים ל־30 יישובים שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית א'. מנגד, ההבטחה להנהגת משכנתא מסובסדת עבור אוכלוסיות קשות יום כשלה לאחר ששר הבינוי והשיכון ניסה לחוקק חוק דומה אך נתקל בהתנגדות האוצר.

מפלגת ש"ס, שהחזיקה בשניים מהתיקים המשמעותיים ביות לענף הנדל"ן - פנים ושיכון ובינוי - הבטיחה ליצור אפשרויות דיור במחירים סבירים למשפחות ברוכות ילדים, לזוגות צעירים, לחיילים משוחררים, לעולים חדשים ולאברכים, ויישמה זאת במסגרת חקיקת קריטריונים חדשים למכרזי מחיר למשתכן. קריטריונים אלה העניקו ניקוד בין היתר לפי מספר הנפשות במשפחה, וכן לפי ותק נישואים ושירות צבאי או לאומי. עם זאת, ניסיון ליזום מהלך להכרה בהחזר המשכנתאות לצורך מיסוי נדחה על ידי האוצר.

דותן לוי

מש"ס נמסר בתגובה כי "כחלק מדאגתו לפתרונות דיור זמינים עבור זוגות צעירים מחוסרי דירה, החל מכניסתו לתפקיד הגביר השר אטיאס את שיווקן של קרקעות לבניית דיור מוזל בשיטת מחיר למשתכן, ועסק בשכלולה של השיטה וייעולה. בעשור שקדם לכניסתו שווקו בממוצע קרקעות לבנייתן של כ-670 יחידות דיור בשיטת מחיר למשתכן ב-4 יישובים בממוצע לשנה. בשנת 2010 עמד מספר זה כבר על 2,422 יחידות דיור ב-11 יישובים". לדבריהם "פתרון דיור נוסף אותו הוביל השר אטיאס מאז כניסתו לתפקיד והבשיל לכדי מכרזים בשנת 2012 הוא מודלים כלכליים של מכרזים לדיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. לבסוף כשמדברים על זוגות צעירים אי אפשר שלא להזכיר את אחד ההישגים הבולטים של אטיאס: מענקים של 100 אלף שקל לזוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה בפריפריה".