הטובים למשק
פרופ' דן שכטמן:"הרגישות החברתית מתחילה בחינוך"
שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה, סבור כי הרגישות החברתית של אנשי עסקים תלויה בחינוך שקיבלו: יש כאלה שבונים בתי פאר, ואף שהם יכולים לתרום לחברה הם לא מתעניינים בזה"
בחיידק החברתי צריך להידבק בגיל צעיר: אינני יודע אם מצבו של אדם שלא ספג את החיידק החברתי בחינוך שקיבל בילדות הוא הפיך. ישנם כאלה שמקשיבים תוך כדי בגרותם, אבל תודעה בסיסית שילד מקבל משחר נעוריו - אין שני לה. אנשי דת הבינו את זה היטב. לכן כשמחנכים ילד מגיל 5 שיש אלוהים וצריך לעשות דברים שאלוהים אומר, כמעט דבר לא יעזור כדי לשנות את זה. גם להפך: חינוך שלפיו המוסר צריך להיות פנימי, שלא צריך פקודות מגבוה, שהמותר והאסור באים מתוכך - גם הם עניין של חינוך מגיל רך. אני כן סבור שיהיה קשה לשנות אדם שלא מתחבר לסביבתו בילדות.
לתת חכות במקום דגים: התרומה של איש עסקים מצליח יכולה להיות בשני תחומים: בהבעת דעות בפני מקבלי ההחלטות כדי להטות אותם לטובתם של נושאים חברתיים, וגם בלתת חכות במקום לתת דגים, לדוגמה סטף ורטהיימר, שתורם בתחום חינוך לטכנולוגיה כי הוא רואה בכך חשיבות עליונה, ואני מסכים איתו. הוא דוגמה לתורם פרו־אקטיבי, כמו גם סמי סגול, ליאון רקנאטי או משפחת זיסאפל. אלה אנשים שדוחפים עם ממונם אג'נדה שהם מאמינים בה.
הרצון לתרום צריך לבעור בתוכך: אם אדם מחויב לתחום מסוים שבוער בעצמותיו, זה אחרת. זה קריטי משום שאז היחס לתחום הוא כאל הבייבי שלך. יש אנשים שמוכנים להקדיש המון אם זה הבייבי שלהם. אנשים כאלה מקדישים משאבים לנושא שהם מקדמים במשך עשרות שנים. מתרומת 10,000 שקל לא ניוושע, אבל אם איש עסקים תורם ממשאביו לאורך שנים ובמקביל תורם מעוצמתו האישית, זו כבר תהיה תרומה משמעותית.
שכטמן. "יזמות טכנולוגית היא המפתח לרווחה כלכלית" צילום: אלעד גרשגורן
לעודד מחקר: אני חושב שכל תחום מדעי ראוי למחקר בעיקרון, אבל מטבע הדברים יש תחומים שמקבלים יותר תמיכה.
אינני סבור שאנשי עסקים משנים משמעותית את מערך המחקר באוניברסיטאות. עבורי, התחומים שנראים לי חשובים מאוד הם אלה שבהם אני מקדם את הלימוד ואת גיוס התרומות להם. עבורי אלו מדעים, הנדסה ויזמות טכנולוגית, שהיא בעיניי המפתח לרווחה כלכלית ואישית ולכן אני רואה בהם חשיבות רבה. הייתי שמח אם אנשי עסקים היו תורמים גם למדעי הרוח, לתחומים שמוסיפים איכות דוגמת ספרות ומוזיקה, אבל הישרדות קודמת לאיכות חיים.
להשפיע על קידום האקדמיה מבפנים: עוד צורה של תרומה היא בדמות אנשי עסקים שיושבים בדירקטוריונים של מוסדות ללא מטרות רווח, תורמים מניסיונם ומיכולתם כדי לקדם את המוסדות, כולל באגודות ידידים שמגייסות כספים למוסדות אקדמיים. באגודות ידידי הטכניון יושבים אנשי עסקים מרחבי העולם, ואני מופיע בפניהם לא פעם. אני בשר מבשרו של הטכניון, אבל הם לא. הם רואים בכך חובה ציבורית לעזור למוסדות אקדמיים. אני חושב שעבור איש עסקים יש בכך גם הזדמנות להסתופף בחברת אנשים מסוימים, ליצור נטוורקינג, ויש בכך גם אפשרות לרווח כלכלי עקיף.
