מתי יפוג תוקף הקניין הרוחני?

יותר מ־2 מיליון בקשות לרישום פטנטים הוגשו השנה ברחבי העולם. זהו שיא של כל הזמנים. לפי הדו"ח השנתי של הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO שהתפרסם השבוע (http://is.gd/2ofAUm), חרף ההאטה הכלכלית, מספר הבקשות לרישום פטנטים מזנק כל הזמן. ב־2011 הוא צמח ב־7.8% לעומת 2010, ומספר הפטנטים שאושרו צמח בכמעט 10%. וזה סימן טוב. רישום פטנטים וסימני מסחר הוא, בבסיסו, סימן לחדשנות והבטחה לצמיחה ופריון בעתיד.

התחום המוביל בפטנטים החדשים הוא מחשוב וטכנולוגיות תקשורת, וגם אנרגיה חלופית - לדוגמה שיטות חדשות להפקה יעילה יותר של אנרגיה סולארית, גיאותרמית ואנרגיית רוח - היא תחום שנמצא בתנופה. מספר הפטנטים שנרשמים בתחום גדל בהיקף של 8% בשנה. האטה קלה נרשמת דווקא בתחום התרופות.

מקומנו לא נפקד מהתהליך הזה. ישראל היא, כמילות "שיר הפטנטים" של אורי זוהר, "לא מדינה נידחת, לא משק מפוקפק, הארץ מתפתחת בצעדי ענק". ב־2011, השנה שהדו"ח סוקר, ישראל מוקמה בין 20 המדינות המובילות בהגשת הבקשות, הן על ידי אזרחי המדינה והן בקשות שאזרחי מדינות אחרות מגישים לרשות הפטנטים הישראלית, בסך הכל יותר מ־20 בקשות ביום, ו־6,886 בכל 2011. הנתון מרשים לא רק יחסית לגודל האוכלוסייה, אלא כמספר מוחלט. אנחנו מוקד משיכה לרישום פטנטים. וזאת בלי למנות את הישראלים שמגישים בקשות פטנטים בחו"ל.

פיילוט לפרויקט תרמו סולארי בקיבוץ צאלים צילום: חנן רובנס

מעניין לבחון את תולדות כלכלת העולם דרך סטטיסטיקות הפטנטים של מדינות שונות. במהלך 130 השנים שבהן נאגרים נתונים, ב־80 הראשונות הובילה ארצות הברית. אבל החל משנות השבעים, המגרש נעשה צפוף. עוד חברות ומדינות הצטרפו, ורבבות הבקשות השנתיות הפכו למאות אלפים. היפנים, עם תעשיות הרכב והאלקטרוניקה, השתלטו על הזירה והובילו בשנים 1970–2000. ביפן נרשמו אז מדי שנה יותר פטנטים מכפי שנרשמו בכל יתר העולם באותה שנה. רק אחרי המשבר הכלכלי ביפן המדינה צנחה למקום השלישי, ומאז, בכל הנוגע לפטנטים, הם מידרדרים זה יותר מעשור.

ארצות הברית חזרה להוביל לשנים אחדות, ואז צמצמו את הפער המשרדים האירופיים - ואיתם הקוריאניים. בתחילת העשור הקודם פרץ שטף בקשות לרישום פטנטים מרוסיה המשתחררת, אבל השטף נרגע בתוך שנים ספורות.

כיום הכוכב הזוהר בתחרות הזאת הוא לכל הדעות סין. בנסיקה חסרת תקדים, הסינים שלפני כעשור בקושי נראו על מפת הפטנטים זינקו למקום השלישי בשנים האחרונות, וב־2011 כבשו את המקום הראשון. בשנה האחרונה הסינים רשמו יותר מ־520 אלף בקשות לפטנטים, יותר מכל מדינה אחרת, ופעילותם בתחום רישום סימני המסחר (trademarks) בולטת אפילו יותר. וכל זה קורה בזמן שהסינים עדיין מאוזכרים רבות בהקשר של הפרת חוקים ואמנות של קניין רוחני. ויש המציינים שכך היתה ארצות הברית עצמה במאה ה־19, לפני שעברה ממעמד של יצרנית זולה ומפירת זכויות לאבירת הקניין הרוחני.

ומתחרות המעצמות להקשר מעניין יותר, שאותו עוד נצטרך להמתין ולראות: שאלת תוחלת חייה של מערכת ההגנה המשפטית על קניין רוחני. יש האומרים ששיטת הפטנטים כילתה את ימיה. מצד אחד פורחים השיתוף החופשי והקוד הפתוח. מהצד האחר פורחים "טרולי פטנטים" וחברות שמנצלות לרעה את השיטה ועוסקות רק ברכישת זכויות קניין רוחני לצורך תביעות. ובינתיים התורים של מבקשי הפטנטים מתארכים, ולא ברור אם הם יגרמו לעומס שישתק את המערכת או שמא הם מבשרים את שובו של המשטר המסורתי של קניין רוחני וחיזוקם של התאגידים, שישלטו בכלכלה החדשה בזכות כוחם המשפטי. מי יודע, אולי דווקא הסינים הם שיראו לכולנו את הדרך.